במהלך "תקופת שלושת הממלכות" בסין (220-280 לספירה) ביקש פעם הקיסר מינג משושלת וֵוי מפקיד ציבור בכיר להמליץ על מישהו הראוי לקידום. מי שנבחר היה וואנג צ'אנג, שעמד בראשה של יאן-ג'ואוּ.

וואנג היה המורה של הנסיך, וחינך היטב גם את ילדיו שלו. מובאות כאן כמה עצות שהוא נתן לבנו ולתלמידים צעירים נוספים:

ראשית, עזור לאלו הזקוקים לעזרה, כבד את הזקנים, היה כן וישר עם חברים, ואל תרכל.

שנית, אל תהיה יהיר וקמצן או תשקע בתענוגות אחרי שתגיע להצלחה; אל תהיה בעל הערכה עצמית נמוכה אם דברים לא הסתדרו טוב.

שלישית, סבלנות וצניעות הן חשובות. יש צמחים צומחים מהר אך חיים לזמן קצר. האורן וארז הלבנון, לעומת זאת, צומחים אולי לאט, אך הם יכולים לחיות מאות שנים ויותר.

לבסוף, בדוק את עצמך כשאתה נתקל בביקורת. אם עשית טעויות, קבל את המשוב ותקן; אם לא עשית דבר שגוי, אין שום הפסד. בכל מקרה, אין צורך להתלונן או להרגיש רע בגלל זה.

הוראתו של וואנג אפשרה לבניו ולרבים מצאצאיו לתרום רבות לחברה.