[פנייה לקוראים: לפעמים קשה לקרוא את הדיווחים הללו, בהם שמות בשפה מורכבת ופרטים רבים מאוד. הפרטים חשובים כדי שזה יהיה תיעוד ולא סתם סיפור. הסיבה שאנו מפרסמים את זה לציבור היא כדי שהציבור יבין איך בסין כל המנגנונים הממשלתיים וכל זרועות החוק משתפים פעולה נגד מתרגלי הפאלון גונג ומאפשרים רצח-עם בהיקף ענק כזה, ובאילו רשעות וחוסר-אנושיות מתאפיינת הרדיפה נגד הפאלון גונג.]

הגב' וואנג שואו-הווי ובנה מר ליו בו-יאנג חיו בעיר צ'אנג-צון, מחוז ג'ילין. ב- 28 באוקטובר 2005 הם נעצרו על ידי אגף המשטרה המחוזית קואן-צ'נג. עוד באותו לילה עונה מר ליו בו-יאנג למוות. ב- 31 באוקטובר משפחתו קיבלה שיחת טלפון בה נאמר שמר ליו התאבד באמצעות קפיצה מהקומה השישית. זירת האירוע של מותו והמצב בו היתה גופתו לא מתאימים לסיפור הזה. למר ליו היו שלוש פציעות בחלק השמאלי של ראשו מפגיעה מחפץ כבד, הפגיעות לא נגרמו מנפילה מבניין. רגליו וכל צלעותיו היו שבורות, וריאותיו היו מלאות בדם. מדוע המשטרה לא הרשתה לבני משפחתו לבחון את  גופתו ב- 28 באוקטובר? מדוע המשטרה הודיעה לבני משפחתו על מותו רק לאחר שלושה ימים מלאים? מדוע אין כל תמונות מזירת האירוע אלא רק של שלולית דם על הקרקע? ב- 28 באוקטובר הטמפרטורה בעיר צ'אנג-צ'ון הייתה מתחת לאפס וכל החלונות היו אמורים להיות סגורים היטב, איך ליו בו-יאנג יכול היה לפתוח את החלון ולקפוץ דרכו החוצה כשידיו כבולות באזיקים?

לאחר חקירות  הועברה אמו, וואנג שואו-הווי, למחנה המעצרים שואנג-יאנג. ב- 10 בנובמבר 2005 משפחתה קיבלה שיחת טלפון בה נמסר שגב' וואנג שואו-הווי נפטרה כתוצאה מהתקף לב ב"בית החולים על שם יחסי הידידות סין-יפן". עדי ראייה סיפרו כי גופתה של הגב' וואנג שואו-הווי לא עברה כל בדיקה, אך אנשים ראו כי פניה ועיניה כוסו בחבורות ואוזנה השמאלית דיממה. קיימות שתי נקודות המעלות חשד: הראשונה, מדוע הרשויות לא הודיעו לבני משפחתה כאשר שלחו אותה לבית חולים? השנייה, גופתה מעולם לא נבדקה בקפדנות באמצעות הפשטתה מבגדיה. [...]

גב' וואנג שואו-הווי, בת 57, הועסקה על-ידי הנהלת שכונת סונג-ג'יאה בעיר צ'אנג-צ'ון. בנה היחיד ליו בו-יאנג, בן ה- 28, עבד כרופא בבית החולים צ'יאן-ווי בעיר צ'אנג-צ'ון. ב- 28 באוקטובר 2005, בשעות הצהריים עקבו אחריהם ועצרו אותם באופן בלתי חוקי שוטרי אגף המשטרה המחוזית קואן-צ'נג והם הועברו לחקירה באגף משטרת מחוז לו-יואן.

משפחתה של הגב' וואנג שואו-הווי מנתה שלושה אנשים (היא בעלה ובנה) וכולם החלו לתרגל פאלון דאפא בשנת 1995. לאחר שהחלה הרדיפה ב- 20 ביולי 1999, הם הוטרדו באופן קבוע על-ידי תחנת המשטרת ג'נג-יאנג והנהלת שכונת ג'נג-יאנג באזור לו-יואן, בעיר צ'אנג-צ'ון. גב' וואנג נעצרה ונשלחה לעבודת פרך באוקטובר 1999, ופעם נוספת בפברואר 2000 בגלל שנסעה לבייג'ינג לעתור לצדק עבור הפאלון גונג. היא עונתה במחנה העבודה היי-זווי-זי שמונה פעמים באלות חשמליות ולא אפשרו לה לישון בעת שהעבידו אותה בעבודת פרך במשך חמישה ימים רצופים. היא נקשרה ל"מיטת מוות" מספר פעמים. באחת הפעמים שהיא נקשרה למיטה הלמו בה באלות חשמליות במשך יותר משעה. פניה וגופה היו מלאי כוויות חמורות והשומרים נאלצו לשחררה בגלל שהייתה על סף מוות.

ב- 11 באפריל 2002, בעת שהלכה ברחוב היא נעצרה על ידי שוטרי תחנת משטרת ג'נג-יאנג של אזור לו-יואן, ושוטרי המחלקה הראשונה מתחנת המשטרה של העיר צ'אנג-צון. הם כיסו את עיניה ולקחו אותה לענותה בחדר החקירות שלהם בג'ינג-יוה-טאן בהר ג'ינג-יוה בעיר צ'אנג צ'ון. במשך תקופה זו גב' וואנג סבלה מעינויים אכזריים, נכלל בהם: זעזועים חשמליים בשדיה באמצעות שתי אלות חשמליות בו-זמנית; שלושה גברים חבטו בפניה ובחלק גופה העליון וריסקו את לחיה השמאלית, דבר שגרם לה להקיא לאחר מכן כמויות גדולות של דם. לאחר מכן ריאותיה הזדהמו והיא נשלחה לבית החולים המשטרתי. בתקופה זו וואנג שואו-הווי אולצה לקבל עירויים בזמן שידיה ורגליה היו קשורות למיטה. לא הרשו לה ללכת לשירותים. הם החדירו לה באלימות קתטר אך לא השגיחו על זה כראוי וכתוצאה מכך, שתן זרם והרטיב את כל המיטה וגופה כולו נשאר רטוב במשך 2 יממות שלמות. הקתטר הושאר בגופה במשך 5 ימים ולילות, דבר שגרם לה לחוסר שליטה על דרכי השתן.
(ראה קישור:  http://en.minghui.org/html/articles/2003/3/15/33329.html)

ב- 27 ביוני 2002, וואנג שואו-הווי נלקחה שוב מביתה. בתחנת המשטרה של משטרת ג'נג-יאנג, היא נקשרה באופן הדוק למשך כל הלילה. לאחר מכן, היא נעצרה באופן בלתי חוקי במחנה מעצרים מס' 3 בעיר צ'אנג-צ'ון, שם הם כבלו אותה למשך 18 ימים באזיקי ידיים וקרסוליים כשהם מחוברים יחדיו. במשך חודש ימים "הלעיטו" אותה בכוח (שיטת עינוי מסוכנת מאד). לאחר מכן הגב' וואנג נשלחה שוב לבית החולים המשטרתי של מחוז ג'ילין, שם קשרו את ידיה ורגליה למיטה ותוך שימוש בכוח נתנו לה עירוי ושוב "הלעיטו" אותה בכפייה במשך יותר מ- 30 יום. רק כשראו שהיא נמצאת על סף מוות שחררו אותה.

העינויים שעבר בנה, ליו בו-יאנג, כאשר נעצר בפעמים קודמות:

בתחנת המשטרה המקומית של ג'נג-יאנג השוטרים עינו באכזריות את ליו בו-יאנג, חבטו ובעטו בו, בעטו בפניו עם נעליים, קשרו אותו בחבלים וכיסו את ראשו בשקית ניילון, ענו אותו בשיטת התלייה הגדולה, כפתו את זרועותיו מאחורי גבו, תלו אותו באוויר ונידנדו את גופו או שמשכו את רגליו למטה. באותה עת, השומר יואן דא-צ'ואן, הכריז: "כבר עיניתי כמה מתרגלי פאלון גונג למוות, באם אהרוג אותך לא אשא בשום אשמה ואחריות!".

ב- 29 באוקטובר 2002, נשלח ליו בו-יאנג לשנתיים לעבודת פרך במחנה העבודה בכפייה צ'או-יאנג-גואו שבעיר צ'אנג-צ'ון. בדצמבר הכריחו אותו השומרים לשבת במשך יממה על רצפת הבטון הקרה כקרח, כשהם מונעים ממנו לישון, וניסו לשטוף את מוחו. הוא היה אמור להשתחרר ביוני 2004, אך במחנה העבודה בכפייה סירבו לשחררו. מעצרו הוארך ב- 47 ימים נוספים באמתלה מזויפת ושקרית.

ב- 9 בדצמבר 2003, בשעה 8 בערב, השוטר ג'יאנג ווי ושוטרים נוספים מאגף אזור לו-יואן ומתחנת משטרת ג'נג-יאנג, ערכו חיפוש בביתה של הגב' וואנג שואו-הויי כאשר לא הייתה בביתה. הם לא מצאו דבר ממה שחיפשו, אך למרות זאת איימו על בעלה: "וואנג שואו-הווי היא נושא למעקב, אנחנו חייבים לעצור אותה". הם גם ניגשו למקום עבודתה כדי להטריד את עמיתיה לעבודה.

ב- 17 באוגוסט 2004, צוות מוועדת תושבי ג'נג-יאנג, "משרד 610" מאזור לו-יואן ושני שוטרים מתחנת המשטרה המקומית צ'אנג יאנג, לקחו את ליו בו-יאנג לתחנת משטרת צ'אנג יאנג וניסו לאלץ אותו לחתום על "הצהרת הבטחה", מר ליו סירב. כתוצאה מכך הם ניסו לשלוח אותו למרכז לשטיפות מוח שינג-לונג-שאן לרדיפה נוספת, וסחטו ממשפחתו תשלום חודשי בסך של 700 "יואן".

ב- 28 באוקטובר 2005, בשעה 16.20, ליו בו-יאנג ואמו וואנג שואו-הווי היו נתונים למעקב בשעה שהעבירו חומרי מידע לבית אחד המתרגלים. הם נעצרו בבית המתרגל ונלקחו למעצר בלשכת הביטחון הציבורי האזורי קואן-צ'נג. השוטרים עינו את שניהם, את האם ואת בנה ובאותו לילה בשעה 20.00 מת ליו בו-יאנג. תוך פחות משבועיים, הגב' וואנג שואו-הווי עונתה גם היא עד מותה. במותה היא לא ידעה כי גם בנה עונה למוות.

מר ליו בו-יאנג היה אדם צעיר אדיב וטוב לב. בכל שנה הוא זכה בפרס הערכה במקום עבודתו. עמיתיו לעבודה מאד עצובים על מותו.

לרשימת האחראים לפשעים אלה נא לעיין בלינק:
http://en.minghui.org/html/articles/2005/11/28/67322.html