פאלון גונג התפשט במהירות ובאופן נרחב כמעט לכל פינה בסין מאז 1992. גם בבתי כלא, שומרים שכנעו אסירים לתרגל פאלון גונג כדי שהם יוכלו להשתלט על האסירים טוב יותר. עבריינים רבים הפכו להיות אנשים טובים באמצעות עקרונות הפאלון גונג: אמת-חמלה-סובלנות.

לפני שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) התחילה לרדוף מתרגלי פאלון גונג, שומרות רבות וכ-100 עברייניות בכלא הנשים בפרובינציית היילונג ג'יאנג קראו את "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של הפאלון גונג, ותרגלו את התרגילים.

לאחר שהרדיפה החלה ב-20 ביולי 1999, רשויות הכלא החרימו את השיטה. אסירות רבות שהפאלון גונג הועיל להן המשיכו בשיטה גם מול איום העינויים. מובאים כאן שני מקרים כאלו.

גברת פנג שוּ רונג: "אתרגל פאלון גונג עד סוף חיי"

לגברת פנג שוּ רונג היה מזג רע והיא נחשבה כאחת העברייניות הקשות ביותר לשליטה בבית הכלא. השומרות הכריחו אותה לתרגל פאלון גונג, ופעם אחת אפילו סטרו לה כשסירבה לתרגל את השיטה.

אבל אחרי יולי 1999, שומרת ניסתה להכריח אותה לכתוב הצהרה המגנה את הפאלון גונג. "הכרחתם אותי לתרגל פאלון גונג כשלא רציתי," היא אמרה. "אך עכשיו, אחרי שקבלתי כל כך הרבה תועלת מזה אתם מכריחות אותי לוותר על זה? נפטרתי מהרבה הרגלים רעים והפכתי לאדם ממש טוב דרך תרגול הפאלון גונג. עכשיו אני אומרת לכם שאתרגל פאלון גונג עד סוף חיי".

גאו גואו בו: "היום אני מתרגלת פאלון גונג אצילה"

חייה של גברת גאו גואו בו היו מלאי תסכול לפני שהיא תרגלה פאלון גונג. היא הרגה בשוגג את בעלה לשעבר וחיה תחת גזר דין מוות מושהה. בכלא היא למדה ותרגלה פאלון גונג, והפכה לאדם שונה לגמרי. להלן סיפורה:

הרגתי בשוגג את בעלי לשעבר

סבלתי תסכולים רבים מהיום בו נולדתי. איבדתי את אבי בילדותי ועזבתי את בית הספר אחרי כיתה ב'.

נישואיי הראשונים בגיל 18 נמשכו שנתיים בלבד. בעלי השני מת בתאונה שישה חודשים אחרי שהתחתנו. בגיל 24 התחתנתי שוב, עם גבר המבוגר ממני בעשר שנים.

פעם ביקרה אותי נערה בת 17 מעיר הולדתי, ובעלי אנס אותה כששהתה בביתנו. הייתי נסערת כל כך שהרגתי אותו בשוגג עם פטיש. הסגרתי את עצמי לתחנת המשטרה והודיתי באשמה. נשפטתי וקיבלתי גזר דין מוות מושהה. הייתי אז רק בת 30.

כלואה ונואשת

נלקחתי לכלא הנשים היילונג ג'יאנג במרץ 1992. הוכרחתי לבצע עבודות ידניות מבלי לקבל שכר יום אחר יום. הייתי חסרת תקווה וחשבתי שכך יהיו חיי עד שאמות. הייתי נואשת ושקעתי בייאוש.

קיללתי אסירות, הכיתי אותן, סחרתי בשמיכות בשביל סיגריות ושתיתי אלכוהול. פעם קיללתי וגערתי באסירה כל הזמן, מבוקר עד לילה, עד שסבלה מהתקף לב.

בגיל 37, סבלתי מחוליים רבים כולל מחלת לב, טרשת עורקים, בעיות בטן חמורות, מחלת עור ועוד. לא היה לי כסף לשלם עבור טיפול. ביצעתי עבודה קשה רבה שהפחיתה את עונשי ל-19 שנה. אך עדיין הרגשתי חסרת תקווה כי הייתי חולה כל כך ולא הייתי בטוחה כמה שנים עוד נותרו לי לחיות.

מצאתי תקווה דרך תרגול פאלון גונג

המזל הטוב הגיע אליי בצורה מפתיעה. כמה אסירות במרפאת הכלא התחילו לתרגל פאלון גונג בזו אחר זו. הן סיפרו לי שזה יעיל מאוד אם רוצים לשמור על כושר ובריאות. הצטרפתי אליהן ובמהרה הייתי חופשייה ממחלות.

אחרי שקראתי את הספר "ג'ואן פאלון", הבנתי שהמורה מלמד אותנו להיות טובים ולרומם את הרמות שלנו. זהו טיפוח. חשתי כל כך בת מזל ואמרתי בלבי, "המורה מציל אותי! יש לי דרך החוצה!"

בבית המלאכה שבכלא ייצרנו פריטי לבוש במשך 17 עד 20 שעות ביום. למרות השינה המועטה, התעקשנו ללמוד את "ג'ואן פאלון" ולתרגל ביחד את התרגילים. סיימנו את המכסה שלנו בזמן ובאיכות טובה. בתחילת 1999, בעקבות ההתנהלות הטובה שלי, תנאי המאסר שלי הופחתו שוב בשנה ושמונה חודשים.

הפסקתי לעשן ולשתות אלכוהול. הלכתי על פי העקרונות אמת- חמלה- סובלנות ונעשיתי אדם טוב.

השומרות תמכו בנו לתרגל פאלון גונג. באותה תקופה 100 אסירות תרגלו פאלון גונג.

הרדיפה החלה

ביולי 1999, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) תחת הנהגתו של ג'יאנג זמין פתחה ברדיפה של הפאלון גונג.

יום אחד חזרתי מבית המלאכה ואסירה אחת ביקשה ממני לצפות בתכנית טלוויזיה. "בואי, גאו גואו בו, זה על פאלון גונג". הבנתי שזו תכנית של תעמולה ושקרים של המק"ס והתעלמתי מזה.

למחרת הודיעו לנו הבכירים בכלא שהממשלה מחרימה את הפאלון גונג. מעכשיו זה אסור לתרגול. הם בקשו מאיתנו לכתוב הצהרת-וויתור על התרגול. כתבתי: "פאלון גונג הוא טוב. אני בהחלט אתרגל פאלון גונג עד סוף חיי".

באותו זמן, מתרגלים מכל רחבי סין הלכו לבייג'ינג לספר לממשלה את העובדות על פאלון גונג.

סוהרת אחת שתרגלה פאלון גונג איבדה את עבודתה לאחר שהלכה לבייג'ינג.

כלואות בתאי צינוק

מתרגלות אחרות ואני נכלאנו עכשיו בתאי צינוק מבודדים וסבלנו מעינויים חמורים.

לא הייתה מיטה בצינוק ולא היה חימום בחורף. את כל אחת מאיתנו נעלו לטבעת ברזל המחוברת לרצפת הבטון. לא הרשו לנו לנעול נעליים או לגרוב גרביים.

בקושי נתנו לנו לאכול. פתחנו בשביתת רעב כמחאה על הרדיפה, ובעקבותיה האכילו אותנו בכפייה. שומרות נתנו לנו קערה גדולת מידות מלאה באורז ופקדו עלינו לאכול הכול, מה שגרם לנו להקיא.

סבלנו סוגים שונים של עינויים. הכו אותנו, חשמלו באלות חשמליות, שמרו אותנו בתנאי קור מקפיאים, האכילו בכפייה, ונתנו לנו מעט מדי או יותר מדי אוכל.

ברגע ששחררו אותנו מתאי הצינוק חידשנו את התרגול. רשויות הכלא שלחו אותנו שוב לצינוק וכשהוציאו אותנו משם חידשנו שוב את התרגול. לבסוף שוחררנו מתאי הצינוק בתקופת ראש השנה בשנת 2000.

עדה למאות מתרגלות שנכלאו

משנת 2001 ואילך הביאו כל הזמן קבוצות של מתרגלות פאלון גונג לכלא הנשים היילונג-ג'יאנג. ב-2002 הובאו לשם כמה מאות מתרגלות, עשר בכל פעם.

מחינו יחד נגד הרדיפה. לחמנו למען הזכות לקרוא את ספרי הפאלון גונג ולתרגל את התרגילים בכלא.

הסוהרות ניסו להכריח אותי לגנות את הפאלון גונג ואת המורה שלי, והכו אותי כשסירבתי. התעקשתי על האמונה שלי ולא מילאתי אחר הוראותיהן.

"המורה שלי הוא כמו הורה שלי. איך אדם יכול לקלל את הוריו? אם רופא ריפא את מחלתך, האם תקלל את הרופא שהציל אותך? המורה שלי הפך אותי לאדם טוב החי לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. לעולם לא אלך אחר הפקודות שלכן גם אם תשברו לי את העצמות".

בגלל האמונה הנחושה שלי בפאלון גונג, עינו אותי הסוהרות בדרכים רבות. הן האריכו את מאסרי בשישה חודשים.

ב-1992 נכנסתי לכלא כעבריינית, בלי שום כבוד, חסרת תקווה ונואשת. 22 שנה מאוחר יותר, ב27 ביוני, 2014, צעדתי החוצה מבית הכלא בראש מורם כי המורה הפך אותי לאדם טוב, פיזית ורוחנית.

היום אני מתרגלת פאלון גונג אצילה.