לפני זמן קצר נעצרה מתרגלת באזור שלנו. במשך שנים רבות היא מילאה תפקיד חשוב בכל הפרויקטים שלנו. היא רכשה חומרי הדפסה, נתנה תמיכה לשירותים טכניים וחילקה חומרי פאלון גונג במקומות שונים. היא הייתה אחראית, אמינה, ושמרה על פרופיל נמוך.

התקציב החודשי שלה היה 3,000 יואן, והיא השתמשה רק בעשרה אחוז ממנו להוצאותיה האישיות ואת כל השאר הקדישה להכנת חומרי הבהרת אמת לפאלון גונג. נודע לי על כך רק אחרי שתחקרתי אותה בנדון.

הסירוב להתייחס לקנאה

 לפני שהיא נעצרה שיתפנו הבנות והתנסויות כמה פעמים ונוכחתי שהיא פיתחה כמה בעיות רציניות בטיפוח.

השיתוף הראשון בינינו ארך 5 שעות, במהלך שיתוף בסוף חודש מאי הבחנתי שהיא מלאת קנאה. היא האמינה שלהתעלם מרגשות של אחרים זה בהתאם לקו של הפא, ושהרגשות של אחרים אינם חשובים.

הייתי מופתעת שלאישה מוכשרת כמוה יש ראש מבולבל כל כך. העליתי בפניה את נושא הקנאה, אבל היא פשוט התעלמה מהבעיה.

"שאלתי אותה: "האם את עדיין מטפחת? האם את עדיין מודעת למה שאת צריכה לטפח?"

חודש לפני שנעצרה, גיליתי שרק לעתים נדירות היא לימדה אחרים מידע טכני, אפילו לא מיומנויות בסיסיות. כשלימדה את האחרים ידע טכני היא השתמשה בטון נוזף והתבטאה בצורה נבזית.

קנאה כה חמורה שהתקדמות הקבוצה עוכבה

 נהגתי לומר לה שאני רוצה ללמוד מיומנויות טכנולוגיות כדי שאוכל להשתתף בנטל הכבד שלה. אולם היא תמיד מצאה תירוצים כדי לסרב לי, וכעת אני מבינה שזה נבע מקנאה.

חשבתי שלי יש בעיה. ואז יום אחד, כשלמדתי מיומנויות טכנולוגיות ממתרגלים אחרים, היא שאלה אותי מדוע אני עושה זאת. היה ברור שהיא מקנאה, והיא דיברה בקול מצווה. הקנאה שלה הייתה מושרשת כל כך עמוק עד שהאופי האמיתי שלה הוסתר לחלוטין.

היא התעקשה שיש כבר מספיק תמיכה טכנית למתרגלים באזור שלנו. אבל למעשה לא היו מספיק מתרגלים עם המיומנויות הדרושות. לוקח הרבה זמן לקבל תמיכה טכנית, בין אם הבעיה גדולה או קטנה. היא מינתה עצמה להיות אחראית לתמיכה הטכנית והיא פחדה לאבד את תשומת הלב והמוניטין.

המאסטר אמר:

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו." ("מצבים", "יסודות להתקדמות במרץ")

סטייה גורמת להפרעות

 אחרי השיתוף הארוך בינינו, שלחנו מחשבות נכונות ביחד ואני ראיתי חיזיון. תנין גדול מאוד פצוע ומדמם זחל לעבר החוף. לאחר מכן סיפרתי לה על החיזיון שראיתי ועל ההבנה שלי: "את סוטה מהפא בהיבטים מסוימים".

אבל למה היה שם פצע מדמם? עכשיו אני מבינה שהפצע ייצג את המעצר המתקרב. כשמתרגלים סוטים מהפא, הכוחות הישנים ייכנסו שם.

טרם מעצרה הייתה לנו שיחה ארוכה נוספת שבמהלכה פלטתי: "את תיכנסי לצרה אם תמשיכי להתנהג כך". הופתעתי מהמילים שלי עצמי, אבל אף אחת מאיתנו לא חשבה שההשלכות של ההחזקות שלה תהיינה כל כך חמורות.

לאחר מכן שיתפנו עוד פעמיים. במהלך הפגישה הבאה שלנו נראה שהיא הבינה את חומרת הבעיה שלה. היא הקשיבה לדבריי בתשומת לב, אבל המושגים שלה, שהיו מושרשים עמוק כל כך, הפריעו, והיא תירצה את בעיותיה בכמה סיבות שטחיות.

קיימנו עוד שיתוף אחד. לפני שהיא יצאה הבטתי בפניה ונשימתי נעתקה מרוב הלם. ביקשתי אותה לא ללכת, ואמרתי לה שפניה נראות מעוותות ומחרידות. שיתפתי איתה את מחשבותיי. היא ציינה שאם לא הייתי מצביעה על הבעיות שלה, היא לא הייתה מתייחסת אליהן כלל. לרוע המזל, היא נעצרה לפני שהייתה מסוגלת להבין את ההחסרה לעומק.

ביטוי לטבע האמיתי

 אחרי שנעצרה, היא העבירה לנו כמה מסרונים דרך ערוצים שונים, שהמשטרה השיגה כמה שמות ותיאורים של מתרגלים. היא קיוותה שהמסרונים שלה ימנעו רדיפת מתרגלים.

ידעתי איזה סיכון היא נטלה על עצמה בסביבה המסוכנת בה העבירה את המסרונים, מה שהיה באמת מרגש. בתוך סכנה כזאת, הטבע האמיתי שלה כמתרגלת דאפא הצליח לצוץ מחדש. לנוכח החלטות של חיים ומוות, מחשבתה הראשונה הייתה לבטיחותם של אחרים.

הבעיות נראות לעין, אבל לא מדברים עליהן

 המאסטר אמר:

 "אם הקנאה לא מסולקת, כל מה שהאדם טיפח הופך להיות מאוד פגיע." ("ג'ואן פאלון", "הקנאה")

המאסטר אמר גם:

"קנאה גם פוגעת במטפחים אחרים…" ("פאלון גונג"-פרק שלישי)

האין הקנאה רצינית ביותר? אכן היא רצינית מאוד. אני דואגת לכל אותם מתרגלים עמיתים הנוטים לקנאה. הכוחות הישנים יכולים להוביל אותם בקלות לתוך סכנה ולרדוף אותם.

המתרגלת שהזכרתי אמרה לי פעם בחיוך: "רק את מעזה לנזוף בי", מה שמראה שמתרגלים אחרים אינם מעזים לציין בפניה את חסרונותיה, אלא לעתים נדירות. גם היא מצביעה רק לעתים נדירות באופן אישי על בעיותיהם של אחרים. היא סיפרה לי שהיא מפחדת להעליב אחרים ולפגוע בהם.

בכל פעם שמתרגל נעצר, המתרגלים האחרים ממהרים לחפש עורכי דין. זוהי דרך טובה לעזור. אולם מדוע לא להציל אותם לפני שהם נעצרים? מדוע לא להצביע להם על הבעיות שלהם בשלב מוקדם יותר כדי למנוע מהם להירדף?

לא להקשיב להערות של מתרגלים אחרים זוהי החסרה רצינית, אבל לא להעיר למתרגלים על הבעיות שלהם, זה גרוע ממש באותה מידה. המתרגלת שנעצרה סיפרה לי שאף מתרגל אחר לא ציין בפניה את הבעיות שלה. הבעיות נראו לעין, אך אף אחד לא דיבר עליהן.

ישנה אמרה בין מתרגלים שכל עוד לומדים את הפא, אפשר לראות ולזהות כל בעיה. יש כאלה המפרשים זאת שאין צורך להזכיר לאחרים על החסרים שלהם. גישה כזאת שחסרה בה אחריות אינה מבטאת חמלה.

למעשה, אם אתה מצביע בחמלה על בעיות של מתרגל, המתרגל יהרהר על כך. אפילו אם לא יואר לכך באותו הרגע, הפא יצביע לו על הבעיה.

המילים צריכות להיות הטהורות ביותר

 זה ממש קריטי להצביע על החזקות של מתרגלים עמיתים. אולם רוב המתרגלים שלנו מסרבים לעשות זאת. יש כאלה המפחדים להעליב ולפגוע באחרים. יש הרוצים להיחשב כאנשים נחמדים ואינם רוצים להצביע על חולשותיהם של אחרים. נראה שהם נעימים ונדיבים, אבל למעשה הם רק  דואגים להיראות נחמדים, הם לא באמת אנשים נחמדים. הם אינם חושבים על אחרים ובהיבט הזה הם אנוכיים.

אדם החושב באמת על טובתם של אחרים אינו פוחד מכך שיגידו עליו שהוא אדם רע והוא מעז לדבר על בעיות ברגע שהוא מבחין בהן. אולם עלינו לברור את המילים שלנו שתהיינה הטהורות ביותר. אם המילים שלנו מלאות באמת-חמלה-סובלנות, סביר להניח שהן תחדורנה ללב המאזין.