האמת אודות טבעו של המרכז לשטיפת מוח

הבניין של המרכז לשטיפת מוח הוא, כעקרון, בית כלא סודי ולא חוקי של מחוז ווצ'אנג.

האסירים האופייניים:

במרכז לשטיפת המוח משתמשים כדי לאסור את מתרגלי הפאלון דאפא השקטים, 70% מהם הם אזרחים זקנים.

עובדות אודות הבניין:

הבניין של המרכז לשטיפת המוח ממוקם בגדת הגשר של וו-צ'אנג יו-ג'יאה-טואו. הבניין שנבנה לא מכבר הוא בעל גובה של שלוש קומות ומכיל 42 תאים. כל תא אטום באמצעות דלת הביטחון, חלונות הברזל, ומנעול ענקי. הבניין ממש מוקף על ידי כלוב מברזל עם קירות מחוזקים גדרות תיל דוקרני ואנשי בטחון השומרים על התחום. לכל קומה יש שוטר הנמצא בתפקיד 24 שעות ביממה. מה שעוד יותר מגוחך הוא שלכל תא יש שני מכשירי השגחה, מכשיר אחד משגיח על החצי הקדמי של התא או על תא השינה והמכשיר השני משגיח על חדר הרחצה האחורי. במילים אחרות, כל תנועה ותנועה של המתרגלים העצורים, אפילו המקלחת וההליכה לשירותים, מושגחת בקפדנות.

עובדות אודות צוות המרכז לשטיפת המוח:

שוטרי המרכז לשטיפת המוח ששמם, ג'וּ, צ'ן, וון, דנג ושו, היו נוכלים ממשרדי הממשלה השונים של מחוז וו-צ'אנג, כמו המשרד הצבאי, המחלקה המסחרית, מחלקת בטחון העיר, משרד העירייה או המשרד לשליטה בסביבה. לפני כן, הם היו מנצלים את הזמן על ידי כך שהיו הורסים את העמדות שהוצבו על ידי המובטלים כדי שיהיה למובטלים ממה לחיות. ועכשיו שלטונו של ג'יאנג משתמש בנוכלים האלה על מנת לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג.

המנהלה של המרכז לשטיפת המוח:

במרכז לשטיפת המוח, מתרגלי הפאלון גונג סובלים מתקופות ארוכות ללא חשיפה לאור השמש ואסור להם לצאת החוצה. אסור להם להנהן בראשם אחד לשני או לאשר כל קבלת דבר מאחד לשני. מתרגלים אחדים הכו, עונו או נשלחו לתא מאסר מבודד בגלל שדיברו. אפילו זכות אדם בסיסית זו של תקשורת מילולית נשללה מהם.

לפעמים הצוות מענה את המתרגלים על ידי כך שמגישים להם שאריות אוכל או מצמצמים את מנות המזון שלהם. לדוגמא, הצוות סעד לכבוד השנה סינית החדשה 2002, אבל במשך ימי החגיגה של השנה סינית החדשה (מ-9 בפברואר ועד 17 בפברואר) לעצורים הגישו שאריות אוכל שנשארו על השולחן, שכמה מהם היו אפילו מקולקלות. במשך התקופה הזו בשר בכלל לא הוגש, המזכרת היחידה שבקושי סמלה את השנה החדשה הייתה תפוז בגודל ביצת אווז. מאז ה-18 בפברואר, העצורים קיבלו רק חצי מהמנות הרגילות שלהם ולפעמים הארוחה לא הייתה אפילו 2 ליאנג (בערך 3.5 אונקיות). זוהי הצורה שבה התייחסו למתרגלי הדאפא.

השיטות של המרכז לשטיפת המוח:

המרכז לשטיפת המוח לא אומר אמת, הוא גם לא מציית לחוקים בעת עצירתם של החפים מפשע. להפך, הם רודפים אחרי אלה שכן אומרים את האמת. לדבר כזה הם קוראים פגישת-שטיפת המוח.

למשל, ב-17 בפברואר, פנג ווי-שנג – אבא של פנג מין, הוכה בצורה אכזרית בגלל שאמר כמה מילים. ג'ואו שין-צ'ון גם הצהיר הצהרת אמת, "דיבור הוא זכות אדם יסודית. איך אתם יכולים לסלק אותה?" השוטר ששמו וון אמר שג'ואו לא שיתף פעולה, ואז ציווה על כמה אנשים לקחת בכוח את ג'ואו לתוך תא מאסר מבודד ולכבול אותו באזיקים. השוטר וון, הכה וחבט בג'ואו עם הברך ואז הורה לשני שוטרים צעירים חזקים להרביץ לג'ואו בברוטליות בתוך תאו שבקומה השלישית ביום המחרת. עינו הימנית של ג'ואו הייתה שחורה ונפוחה, אוזנו השמאלית הוכתה עד חרש והוא סבל מחבלות פנימיות רבות כתוצאה מהמכות. לחץ הדם הסיסטולי שלו היה מעל 200, בעוד שהלחץ הדיאסטולי שלו היה רק 40. כך, איש חסון בשנות ה-40 שלו נעשה כמעט חסר חיים. צוות המרכז חשב כי הוא קרוב למוות, אבל בשל הפחד כי האחרים יגלו, הם חיכו עד הלילה כדי לשלוח אותו לביה"ח מספר 7 של וו-האן לקבל טיפול נמרץ.

מה שיותר גרוע הוא שהמרכז לשטיפת המוח אפילו מעז לאסור ולהרביץ באכזריות לאנשים חולים. לילה אחד, הם השתמשו בתירוץ שעוצרים את המתרגלים שעשו את התרגילים בשלווה כדי לסחוב את יאנג ינג מהמיטה שלה למשרד שלהם שבקומה הראשונה. היא הייתה באמצע התאוששות מניתוח קשה, הייתה לה בעיה אפילו לתמוך בעצמה. הם אפילו העזו לעצור ולענות אנשים במצבים נוראיים כאלה. בזמן הזה, כל עצור בקומה השלישית זעם ואפילו השוטר הגבוה היה נרגז. אחרי שעינו אותה, יאנג ינג לא הייתה מסוגלת לצאת ממיטתה בכלל והייתה לה בעיה לאכול אורז נוזלי. כשפחדו שהיא יכולה למות, הם היו חייבים להסדיר את שחרורה. יאנג ינג, נתמכה על ידי שני חברי הצוות וקרוביה. לקח להם מעל ארבעים דקות לרדת מהקומה השלישית לקומה הראשונה. צווחות אמה היו מלאות ייסורים והכעס בלתי ניתן להבעה. זהו דבר באמת מעורר רחמים.

כמו כן, הם גם הרביצו ועינו נשים זקנות, כמו את גברת מאו בת ה-63, את גברת וואנג בת ה-57 ואת גברת שיונג בת ה-58. כל אלה סבלו ממכות אכזריות ומאסר בתא המבודד במרכז לשטיפת המוח.

עובדי המרכז לשטיפת המוח מטרידים את עוברי האורח וילדים:

צוות ה"חינוך חוקי מחדש" לא רק רודף אחרי מתרגלי הדאפא העצורים, אלא גם מתייחס לעוברי אורח ולילדים כפושעים.

יום אחד, בין העומדים מהצד היה ילד בן עשר ששיחק עם המשקפת בגדת הנהר, והוא הסתכל לפה ולשם. הוא גם הסתכל על הבניין של המרכז לשטיפת המוח. הוא כבר הפסיק להסתכל, אבל חבר הצוות בשם שו הוביל את כנופיית השוטרים לגדה והחרים את המשקפת של הילד. הם אפילו רצו לעצור את הילד ולשים אותו בתא מאסר מבודד. הבניין שהוא לכאורה אנונימי וחסר פרט מאפיין הפחיד את הילד עד כדי דמעות. האם מבט אחד לכיוון הבניין היה נחשב לפשע?

בפעם אחרת, הייתה קבוצת אנשים בעמדת מנוחה שהסתכלו לכיוון הבניין. מישהו בתא נפנף לכיוון עמדת המנוחה, בחושבו כי אדם מוכר ישב שם. זה היה מרחק של 50 מטר, כך שלא היה ניתן לזהות שום פרצופים או מילים. לאחר זמן מה הקבוצה עזבה. בפעם הזו, חבר הצוות ששמו וון הוביל את אחד השוטרים דרך שערי הברזל וגרר את אחד האנשים שהיה בעמדת המנוחה לתוך הכלא. לא הייתה להם שום זכות או הוכחה להצדיק את הפעולה. אחרי שקראו ל-110 (ששווה בסין ל-911), המשטרה שחררה את האדם החף מפשע אחרי שהיו מרוצים מהתחקיר. השוטר ששמו וון קילל את השוטרים שחקרו את פעולות הרדיפה שלו.

הערה 1: מחוז וו-צ'אנג הסתיר את מותה של מתרגלת הדאפא פנג מאן במרכז המעצר של צ'ין-לינג וזייף את "התאבדותה של פנג מאן".

הערה 2: המרכז לשטיפת המוח של מחוז וו-צ'אנג גם עינה למוות את אמה של פנג מאן – לי ינג-שיו.