התנסות מהוועידה האינטרנטית השתים-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

מתרגלי פאלון דאפא רבים בסין הוחזקו במעצר למשך תקופות זמן ארוכות בשל אמונתם. זה גרם להם לקשיים במשפחה ובקריירה, קשיים שנמשכו אף לאחר שהשתחררו מהמעצר.

להלן התנסות של מתרגל שהתגבר על קשיים עצומים וממשיך לתרגל בהתאם לאמונתו בפאלון גונג.

הרדיפה גובה מחיר אישי כבד

נכלאתי למשך יותר מתשע שנים משום שאני מתרגל פאלון גונג. העינויים הממושכים גרמו לכך שכאשר השתחררתי בסוף 2010, כבר כמעט לא הייתי מסוגל לתפקד ולטפל בעצמי. רציתי להתפרנס, אבל הידע והמיומנויות המקצועיות שרכשתי בעבר נמחקו מזיכרוני כמעט לחלוטין.

בנוסף, המשטרה המשיכה להטריד אותי לעתים קרובות ואיימה כי תשלח אותי למרכז שטיפת מוח. חברי וקרובי משפחתי אוימו מהרדיפה הקשה, ובחרו להתרחק ממני.

שנתיים חלפו מאז שהשתחררתי, אך איברי החישה והגפיים שלי עדיין לא השתקמו במלואם. כתוצאה מקשיים כלכליים וחוסר יכולת להתפרנס, הטיפוח שלי נפגע, ובקושי הצלחתי לעשות את שלושת הדברים הבסיסיים בפאלון דאפא.

למצוא את הנתיב שלי

התחלתי לחפש עבודה. כאשר מעסיקים שמעו על ניסיוני המקצועי ועל הישגיי בתחום המחקר, רבים מהם סירבו להעסיק אותי בתואנה שאני בעל כישורי יתר לתפקיד.

חלקם הסכימו לקחת אותי לעבודה, אבל כתוצאה מהכליאה הממושכת שנמשכה קרוב ל-10 שנים, וכיוון שלא התעדכנתי בזמן זה בתחום המקצועי שלי, מצאתי שאינני מסוגל עוד לבצע תפקידים כאלה. בנוסף, העדפתי לשמור לעצמי מעט זמן פנוי כדי ללמוד את הפא ולספר לאנשים על הפאלון גונג. נראה היה שאין כל פתרון, והרגשתי אבוד.

הרגעתי את עצמי והמשכתי ללמוד את הפא. יום אחד בזמן שקראתי את "הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי", הבחנתי במשפט הבא:

"אם תלמידי הדאפא היום יוכלו ללכת עד הצעד האחרון ההוא, זה בעצם יפתח את הדרך שבה בני אדם הופכים לאלוהויות."

הבנתי שבעבר כאשר חיפשתי עבודה, המוטיבציה שלי הייתה לפרנס את עצמי ואת משפחתי – ובתוך כך גם לעשות את שלושת הדברים. על פני השטח, שאפתי להתאים לחברת האנשים הרגילים כמה שיותר. אבל במציאות, נקטתי בגישה פסיבית ולא צעדתי היטב בנתיב שלי. כלומר, הגבתי למצב באמצעות מושגים אנושיים.

באותו רגע כבר היה לי ברור מה עלי לעשות. במקום להגביל את עצמי לתחום העיסוק המקצועי שלי בעבר, ניסיתי תחומים אחרים. לפי חישוביי, כל עוד ההכנסה שלי תספיק כדי לפרנס אותי ואת משפחתי, זה יעבוד. כי אחרי הכל כל מה שהייתי צריך זו משרה וסביבה בה אוכל לטפח כדי שאוכל לספר לאחרים על הפאלון גונג.

טכנאי לתיקון מכונות אריזה

התחלתי בחיפוש עבודה, הפעם בתור בוגר בי"ס תיכון, מתוך מחשבה שזה יפתח לי הזדמנויות תעסוקה רבות יותר. מפעל אחד ראיין אותי לתפקיד טכנאי מכונות אריזה. סיפרתי למראיין שבעבר תיקנתי מחשבים, לא מכונות. אבל שידרתי לו שאני מוכן ללמוד והייתי בטוח בעצמי.

התקבלתי למשרה. המנהל ביקש ממני ללמוד בעצמי לפרק ולהרכיב מכונות אריזה ישנות ונטושות. הוא אמר שאוכל לבקש עזרה מהטכנאים המנוסים אם אצטרך. אבל כשהטכנאים האחרים ראו עד כמה אני מגושם ושכלי-עבודה רבים אני לא מכיר, הם פקפקו אם אוכל בכלל להצליח בתפקיד, ולא טרחו לענות על שאלותיי.

כתוצאה מכך התמלאתי בשמן מכונות בכל גופי, ולעתים קרובות נפצעתי מהמכונות. ידעתי שהקשיים האלה נוצרו בשבילי כדי שאשפר את השין-שינג שלי, וכדי שתהיה לי הזדמנות לאמת את הפא בסביבה ההיא. לכן, למרות הקושי, לא התלוננתי ולא היו לי מחשבות שליליות.

עבודה במפעל דורשת עבודת צוות. בכל פעם שעמיתיי לעבודה או לקוחות נזקקו לעזרה, הייתי מפסיק מיד את עבודתי כדי לעזור להם. מכיוון שלא הייתי חזק מספיק, הייתי מסוגל להרים סחורות במשקל 9 ק"ג למשאית, אבל לא במשקל 43 ק"ג. השקים הכבדים היכו בי לעתים קרובות. היה עלי לפרוק ולהעמיס סחורות במשקל כולל של 9,000 ק"ג ביום, וכשהלכתי לישון בלילה כאב לי כל הגוף. פועלים רבים לא אהבו את העבודה הזאת ועזבו. באשר לי, כל עוד תרגלתי את התרגילים, הכאבים והעייפות נעלמו.

הרבה פועלים שראו עד כמה סבלתי מהפציעות, הציעו לי להתפטר. בכל בוקר, נאבקתי להתעורר, ולעתים קרובות שאלתי את עצמי האם לא עדיף שאחליף עבודה. אבל אפילו בימים הכי קשים ראיתי בזה את נתיב הטיפוח שלי. מכיוון שזהו ה"נתיב לבני אדם להפוך לאלוהויות" שנוצר בשבילי, זה חייב להיות ישר והיה עלי לצלוח את זה.

שינויים חיוביים בעבודה

כעבור חודש כשתקופת הניסיון שלי בעבודה הסתיימה, הצלחתי לתקן בעזרת טכנאים אחרים שתי מכונות שננטשו במשך שנים. הן עבדו מצוין, ומכרנו אותם בהנחה.

בזכות העזרה שלי הכפילה חנות המפעל את מספר הסחורות שנמכרו ללקוחות בהשוואה לחודשים קודמים. המנהל היה מרוצה מאוד. המשכתי לעבוד, ובעל החנות העניק לי בונוס של 200 יואן. הוא שיבח את עבודתי הקשה ואת נכונותי ללמוד.

חודש נוסף חלף, ותיקנתי את כל המכונות הישנות והנטושות. בנוסף, סייעתי למנהלים במכירות. בעל העסק העניק לי בונוס של 900 יואן.

עם סיום החודש השלישי לעבודתי, מצאתי לפתע שאני מנוסה בתיקון מכונות וכבר לא הייתי עייף יותר מהעמסת הסחורה. הייתי מסוגל להוריד או להעמיס למעלה מ-45 ק"ג בכוחות עצמי. וכבר לא היו לי עוד כאבים בגוף.

בעל העסק והמנהל הבחינו שאני טוב במכירות, וביקשו ממני לסייע במכירות בעודי ממשיך בתיקון המכונות.

עם חלוף הזמן הבחינו אנשים רבים בשינוי שחל בי: עבדתי קשה, הייתי מוכן לסייע לאחרים, היו לי סטנדרטים גבוהים, והייתי מסור לעבודה. "מעולם לא ראיתי מישהו כה אחראי כלפי התפקיד וכלפי הלקוחות", אמר המנהל. לקוחות רבים אהבו לקנות ממני סחורות, או שפנו אלי במיוחד כדי שאתקן את המכונות שלהם. עמיתיי לעבודה גם נהנו לעבוד לצדי.

צעד אחר צעד הייתי מסוגל לשוחח עם אחרים על פאלון גונג. אם קרה מדי פעם שמישהו הטריד אותי בשל כך, עמיתיי לעבודה היו מתערבים במהירות לטובתי.

בסוף השנה, בעל החנות נתן לי העלאה ובונוס של 5,000 יואן.

מעגל חיובי

כשחבריי וקרובי משפחתי ראו שיש לי עבודה יציבה והכנסה קבועה, הם הפסיקו לחשוש לגבי מצבי. יחסינו השתפרו, ורבים מהם שינו את יחסם השלילי כלפי הפאלון גונג.

כשנה לאחר מכן ראיתי פרחי אודומברה בביתי על עמוד בטון, על מעקה מפלדת אל-חלד ועל גפן. ידעתי שזהו סימן לעידוד מהמאסטר.

לפי כתבים בודהיסטיים, פרחי האודומברה ילבלבו כאשר "המלך הקדוש שמסובב את גלגל החוק" ירד לעולם האנושי. בתמונה מספר פרחים שנמצאו בביתו של המתרגל (על צינור מתכת ועל צמח)

בהמשך הקמתי עסק משפחתי יחד עם אשתי, גם היא מתרגלת פאלון גונג. עבדנו קשה, וכעבור שנה הרווחנו כ-10,000 יואן בחודש. זה נתן לי יותר זמן, וסביבה טובה יותר, לספר לאחרים על הפאלון גונג ולהפריך את תעמולת השנאה אליה הם נחשפו.

אנו מלמדים את העובדים שלנו להתייחס לאחרים ולעסק שלנו ביושר, בטוב לב ובסבלנות. שנתיים חלפו מאז, והעסק שלנו מצליח מאוד.

אני יודע שכל זה בזכות המאסטר והפא.