זהו סיפור אמיתי על המושל פאנג, אשר הדריך והשפיע על אנשים באמצעות דבריו ומעשיו.

בתקופת חמש השושלות של סין הקדומה שימש מר פאנג ג'ינג-בוּ (Fang Jingbo) כמושל בצ'ינג-הה. הוא היה מושל ישר והגון ובן צייתן לאמו. לא רק שהיה בעל ידע רב, אלא גם בעל יכולת לגלות הבנה ולנהוג בהיגיון וחוכמה.

בבי- צ'יו הייתה גברת שבנה לא היה צייתן. היא ערכה רשימה ארוכה של עובדות תבעה את בנה בתחום השיפוט של המושל פאנג.

אמו של המושל פאנג אמרה: "האנשים כאן עדיין לא מתנהגים בצורה הגיונית, ואין להם שום מושג אודות צדק ואדיבות. כמושל לא הדרכת אותם היטב. אינך יכול להטיל יותר מדי אשָם עליהם".

אמו של פאנג זימנה את הגברת לביתו של המושל וכיבדה אותה בארוחות. היא הורתה לבנה של הגברת לעמוד לצדן כשסעדו, כדי שיהיה עד כיצד המושל משרת את אמו. רק לאחר מכן קיבל בנה של הגברת רשות לאכול.

לאחר עשרה ימים בביתו של המושל, הוא ראה את התנהגותו מלאת תשומת הלב והכבוד של המושל פאנג, ואת צייתנותו כלפי אמו. הבן פנה לאמו ואמר: "אימא, טעיתי, אתקן את התנהגותי. מהיום ואילך אציית לך. בואי נלך הביתה".

אמו של פאנג אמרה למושל פאנג ולגברת: "למרות שבנך הביע בושה, בתוכו פנימה הוא לא באמת מתבייש בעצמו". לכן היא השאירה את שניהם בבית המושל למשך 20 יום נוספים.

לאחר 20 יום, בנה של הגברת לפתע כרע ברך והשתחווה בפני אמו כדי להביע את החרטה שלו. הגברת התרגשה מאוד ודמעות זלגו על פניה. היא התחננה בפני המושל לאפשר להם לחזור לביתם.

בנה של הגברת הפך לבסוף לאדם הידוע בכל עירו בצייתנותו לאמו.

לקוח מ-

Ways of Accumulating Blessings and Mitigating Disasters(《集福消灾之道》)