אני בת 80 והתחלתי לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג) ב-1996. ברצוני לשתף את ההתנסות שלי שכל עוד יש לנו שפע של מחשבות נכונות, המאסטר יכול לעשות בשבילנו כל דבר.

באפריל 2008 אני ועוד מתרגלת הלכנו להבהיר את האמת על הפאלון דאפא לאנשים בשוק. דיווחו עלינו, נעצרנו ונלקחנו על ידי שני שוטרים למחלקה לביטחון פנים. אחד מהם שאל אותי שאלות שעליהן סירבתי לענות. במשך ארוחת הצהריים, רק שוטר צעיר אחד נשאר לפקח עליי. סיפרתי לו את העובדות האמיתיות על הפאלון דאפא. הוא הבין והסכים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית. הוא אמר, "ידעתי את הדברים האלה כבר כשהייתי תלמיד בבית הספר". שמחתי מאוד בשבילו.

לאחר ארוחת הצהריים השוטרים יצאו להפסקה. שלחתי מחשבות נכונות במשך שעתיים וחצי. ואז המפקח לקח אותי לחדר כדי לתחקר אותי. חשבתי לעצמי, "הוא אינו ראוי לחקור אותי". איך שהוא החל בחקירה, מיד הופיעו אצלי סימפטומים של התקף לב.

הוא נבהל וקרא לארבעה-חמישה שוטרים צעירים להיכנס. הם שאלו, "איפה התרופה ללב שלך?" עניתי, "מאז שאני מתרגלת בדאפא, לא לקחתי שום תרופה. אין לכם מה לדאוג. אהיה בסדר אחרי שאגיד 'פאלון דאפא הוא טוב'". צעקתי, "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב!"

כל השוטרים נכנסו פנימה לראות אותי. חלק שאלו, "למה זה לא עובד?" עניתי, "למה שלא תעזרו לי, בואו נגיד את זה ביחד". אז כולם צעקו יחד איתי, "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב", אחרי שהם אמרו זאת רק פעם אחת, הייתי בסדר.

ואז המנהל ממקום העבודה של בעלי הגיע כדי לקחת אותי הביתה. הוא אמר, "בואי נלך. את יכולה לתרגל בבית". אחרי שנכנסתי למכונית, הוא אמר לי שספרי הדאפא שלי הוחרמו כשהמשטרה ערכה חיפוש בביתי. התעקשתי לצאת מהמכונית כדי לקחת חזרה את ספריי. הוא אמר, "בבקשה אל תחזרי לשם. אני אביא אותם עבורך. איזה ספר את רוצה?" אמרתי, "אני רוצה את כל מה שהם לקחו מביתי". חצי שעה אחר כך הוא חזר עם כל ספרי הדאפא שלי.

לקחת את התפקיד המוביל בבית המשפט

נעצרתי באפריל 2014 כשחילקתי חומרי הבהרת אמת בשוק, ונעצרתי למשך ארבע שעות. הסימפטומים של התקף לב הופיעו שוב, אז השוטרים נתנו למשפחתי לקחת אותי הביתה.

נעצרתי שוב במאי 2014 כשחילקתי חומרי מידע של הדאפא. השוטרים קראו לבתי הבכורה לבוא לאסוף אותי הביתה. הם הורו לי לחתום על כמה מסמכים לפני שעזבתי, אך סירבתי. הם אמרו, "את יכולה לכתוב כל דבר", אז כתבתי, "פאלון דאפא הוא טוב. אין שום דבר מוטעה בלתרגל פאלון דאפא".

שמעתי שהתיק שלי הועבר למשרד התביעה בספטמבר, ואז הועבר לבית המשפט. הבן שלי התחיל לדאוג ורצה לדבר עם המנהל של משרד התביעה, כי לבעלי יש קשרים טובים איתם עוד מלפני פרישתו מהעבודה. אמרתי: "אין צורך בזה. זה לא תלוי בהם. זה תלוי במאסטר".

ארבעה ימים לפני המשפט, כמה מתרגלים אמרו שעליי לעזוב את הבית כדי לחמוק מהמשפט, ואחרים טענו שעליי לשכור עורך דין. חשבתי, "לא עברתי על אף חוק, מדוע עליי לברוח?" שיתפתי את מחשבותיי עם מתרגלים עמיתים והחלטתי להתמודד עם זה במחשבות נכונות.

ביום המשפט, מתרגלים עמיתים הלכו לבית המשפט מוקדם כדי לשלוח מחשבות נכונות עבורי. לא היה בי פחד, והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות כדי לסלק את הרוע שבממדים אחרים. חשבתי, "אני משחקת את התפקיד המוביל כאן".

המשפט היה אמור להתחיל ב2:16 אחה"צ, אך השופט ופקידי בית המשפט אחרים לא הגיעו עד כמעט 3:00 אחה"צ. השופט הקריא בקול רם כמה עדויות מפוברקות מכתב האישום. אמרתי, "פאלון דאפא הוא הפא הישר. הוא מלמד אנשים להיות טובים יותר". הוא אמר, "אם את חושבת שהוא טוב, אז לכי ותתרגלי בבית". המשפט ארך רק עשר דקות, והם שיחררו אותי הביתה אחרי זאת מבלי להכריז על פסק דין.

באוקטובר קיבלתי טלפון מבית משפט, ונאמר לי לבוא לקחת עותק של פסק הדין. חשבתי: "אין עליי לקבל זאת". הגשתי ערעור. אך בית דין הביניים תמך בשיפוט המקורי. תוך כדי התהליך הזה, הסתכלתי פנימה ומצאתי שיש בי תרעומת על שוטרי תחנת המשטרה, על משרד התביעה ועל פקידי בית המשפט.

הסדרתי את מצב המחשבה שלי ואמרתי לפקידי בית דין הביניים: "איני יכולה לחתום על המסמכים. זאת תהיה עדות שאתם השתתפתם ברדיפה. זה לא יהיה טוב בשבילכם". אז הם הלכו למקום עבודתו של בני כדי להחתים אותו על המסמכים. קרעתי אותם, והם לא הטרידו אותי שוב.

אני באמת מרגישה שכל עוד יש לנו מחשבות נכונות שופעות, המאסטר יכול לעשות כל דבר עבורנו. כיום אני ממשיכה לעשות את שלושת הדברים בכל יום ולהבהיר את האמת כדי להציל יותר אנשים.