באמצעות טיפוח תרגול בפאלון דאפא נוכל להשיג מצב בו "האני האמיתי" שלנו יכול להתבטא. לאני האמיתי שלנו אין מושגים אנושיים. בקיום ברמה מיקרוסקופית יותר האני האמיתי בדרך כלל אינו מורגש על ידי ישויות אנושיות ולכן הוא מתבטא כרוגע. כאשר אנחנו יכולים להרגיע באמת את המחשבות שלנו, האני האמיתי שלנו יוכל להנחות אותנו. משום שהוא עומד בדרישות של הפא ברמות שונות, הוא יכול להיות עוצמתי מאוד.

בהסתכלות מממד מיקרוסקופי יותר, כל האלמנטים של חומר ברמת השטח הזאת מכילים די הרבה קארמה. כשמישהו חושב על משהו, זה מעורר את האלמנטים האלה של רמת פני-השטח המכילים קארמה. ברגע שאנחנו חושבים, הקארמה נוצרת. המחשבות שאנחנו יוצרים נושאות את הדמות והמסר שלנו ולא משנה לאן המחשבות האלה מטיילות, בסוף הן יחזרו לגוף שלנו עצמנו. יתר על כן, מה שאנו רואים או שומעים בממד האנושי, מנקודת מבט של הרמה המיקרוסקופית יותר הכול מכיל קארמה.

טיפוח תרגול בזמנים הקדומים דרש לא לחשוב על שום דבר, לשמור על מצב מחשבה רגוע ולתרגל בוו-וויי, מה שעזר למטפחים לחלץ עצמם מהקארמה של רמת פני השטח ולא להיות מזוהמים ומוגבלים בגללה. אבל הטיפוח בדאפא דורש מאיתנו להציל ישויות חיות, אז בזמן שאנחנו מממשים את השבועות שלנו עלינו לנקות עצמנו ללא הרף באמצעות לימוד הפא וטיפוח הלבבות שלנו בפועל.