התנסות מוועידת הפאלון דאפא לשיתוף התנסויות בניו יורק 2017

ברכות למאסטר רב החסד! ברכות לעמיתיי המתרגלים!

קיבלתי את הפא במאי 2013, אירוע שהפך לנקודת המפנה בחיי.

אני אשת מקצוע עם הכנסה טובה יחסית ויציבה. לפני שקיבלתי את הפא, חוץ מעבודה חבריי ואני נהנינו זה בחברת זו, ערכנו קניות ביחד ונסענו לחו"ל. מלבד כמה בעיות בעבודה לא היה משהו שיכולתי ממש להתלונן עליו. ובכל זאת, תמיד הרגשתי שמשהו חסר בחיי. הרגשתי לא מרוצה, ותהיתי אם זה ימשיך כך כל ימי חיי.

קיבלתי את הפא

בעלי החל לתרגל פאלון דאפא לפניי. בפברואר 2013 נסענו לטאי-פיי בטייוואן לצפות במופע השן יון. כמה חודשים לאחר מכן התחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון" וחיי השתנו בצורה משמעותית.

המאסטר אמר:

"כמובן, לתלמידים חדשים יותר, תמיד יש תהליך של הבנת הדברים, וזו אינה בעיה. כל עוד אתה יכול באמת לטפח על בסיס הפא וללמוד את הפא באופן קבוע, תוכל להדביק את הקצב במהירות." ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005")

במהלך השנה הראשונה של הטיפוח שלי, למדתי את הפא ותרגלתי בבית. לא הצטרפתי לאף אחת מהפעילויות לאימות הפא. האמנתי שהמאסטר אמור לתכנן את הנתיב המתאים ביותר לכל תלמיד.

לימוד מתמיד ועקבי של הפא שכלל את "ג'ואן פאלון", ספרי דאפא אחרים, כתבים של המאסטר ומאמרים על הטיפוח והרדיפה באתר מינג-הווי הפכו לאמצעי מועיל עבורי להשגת הבנה מסוימת של הדאפא. אחרי זה יצרתי קשר עם מתרגלים עמיתים והשתתפתי בפרויקטים של דאפא.

צעדות של הפאלון דאפא

הפעילות הראשונה בה השתתפתי הייתה צעדת הפאלון דאפא של ה-13 במאי 2014. אחד הכתבים של "האפוק טיימס" אפילו ראיין אותי. איני זוכרת מה אמרתי, חוץ מזה שאני מאחלת למאסטר יום הולדת שמח.

הפעילות השנייה שלי הייתה חודש לאחר מכן בצעדה רחבת היקף של האחד ביולי בהונג קןנג. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת שנערכה ממש לפני שצמחה "תנועת המטרייה" בהונג קונג. היו שם אנשים רבים. התחלנו מוקדם אחר-הצהריים כשאנו צועדים בשמש הקופחת ובגשם הכבד. הצעדה הסתיימה ב-22:00 בערב.

מעולם לא השתתפתי בצעדות, אבל אחרי שקיבלתי את הפא, השתתפתי ברוב צעדות הדאפא. כשאני חושבת על כך, זה היה די מדהים. ממשתתפת סקרנית שהלכה אחרי הקבוצה כדי לצעוד למען מטרה טובה, הפכתי למתרגלת ששולחת כיום מחשבות נכונות לסלק את כל ההפרעות במהלך הצעדות.

הבהרת אמת באתרי תיירות

מלבד צעדות, הצטרפתי בתחילת 2015 גם לפרויקט הבהרת אמת באתרי תיירות. בהתחשב בסדר היום שלי בעבודה, נהגתי להשתתף רק במהלך החגים. היות שאינני מדברת מנדרינית שוטפת, החזקתי בכרזות עם מידע עובדתי לקריאה עבור התיירים מסין. אבל מפני שהם העדיפו לשאול שאלות, הכנתי כמה תשובות פשוטות, בדקתי באינטרנט את צורת הביטוי שלהן ולמדתי אותן בעל-פה.

במהלך העונה הבוערת מגיעים תיירים רבים מסין, המגיבים בצורה שונה כשהם מקבלים חומרי מידע לגבי הדאפא. יש כאלה הנראים סקרנים כאילו מעולם לא שמעו על הדאפא. יש כאלה המחייכים ומעודדים אותנו באגודל מורם, ויש כאלה אפילו שאומרים: "פאלון דאפא הוא טוב". אולם לא כולם ידידותיים. יש המספרים לנו שהם ספקנים לגבי מה שאנו אומרים, או אומרים שמשלמים לנו על מאמצנו. יש כאלה המהללים את המפלגה הקומוניסטית הסינית.

פעם הגיעה קבוצת סינים של 5 אנשים שאחד מהם נשא על ידיו ילדה קטנה. כשהם ראו את חומרי המידע שלנו, הם הביעו זלזול וביקורת. לא אמרתי מילה ורק החזקתי את לוחות התצוגה שלנו, כמו: "האמת על מקרה ההצתה העצמית בטיאננמן"; "המק"ס מדכאה את חופש הדיבור וההבעה"; "הרדיפה האכזרית של מתרגלי הפאלון גונג". הם התעלמו ממני ונכנסו לתוך אחת המסעדות.

האיש עם הילדה הקטנה התקרב אלינו מאוחר יותר עם יחס שונה. הוא קרא קודם את החומרים על הלוחות וחלף על פנינו מבלי לומר דבר. מה שקרא כנראה הותיר עליו רושם ושינה את המחשבות השליליות שלו.

בפעם אחרת הבחנתי באישה שחלפה על פנינו באוטובוס כשהיא מסתכלת על לוח התצוגה שהחזקתי. היא הנידה בראשה בזמן שקראה ואז הביטה בי בהכרת תודה. שאלתי את עצמי אם התוכן על לוחות התצוגה שלנו פותח את מחשבתם של התיירים.

המאסטר אמר:

"במהלך הבהרת האמת, כשנוגעים בנושאים המהותיים ובאותו הזמן, כשהם מרגישים שתלמידי הדאפא באמת מצילים אותם, לדעתי הצד המבין של האנשים יתגלה." ("ביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב")

הפרעות באתרי תיירים

במהלך השנה הראשונה שלי בהבהרת אמת באתריי תיירות, ההפרעות המאורגנות של המק"ס לא הדאיגו אותנו. אולם נתקלנו בצורות אחרות של הפרעה.

אישה מופרעת בנפשה הייתה צצה מעת לעת, והייתה מצביעה על המתרגלים כשהיא צועקת, שרה ורוקדת. לפעמים היא הייתה מציגה ספרים של המק"ס ושרה את שירי הלל של המפלגה. התעלמנו ממנה, שמרנו ממנה מרחק והמשכנו לשלוח מחשבות נכונות.

פעם אחת כשהחזקתי לוח תצוגה לקריאה לתיירים, היא נעמדה לפניי, הצביעה על הלוח ואמרה כל מיני דברים רעים נגד הדאפא. לא הייתי בטוחה איך עליי לטפל בהתקפה הזאת והחלטתי לומר: "פאלון דאפא הוא טוב". היא הסתובבה ופניה התעוותו בעווית נוראה. היא כיוונה אלי את אצבעה באיום ואתגרה אותי להעז לומר זאת שוב. הבטתי בה ואמרתי שוב: "פאלון דאפא הוא טוב".

כמה תיירים ניסו לעזור, אבל האישה רדפה אחריהם לגרשם. היא שוב אתגרה אותי להעז לומר "פאלון דאפא הוא טוב" ואני עשיתי כך. הבטנו זו בזו במשך מספר שניות ואז הבעת פניה חזרה להבעה נורמלית. היא הסתלקה מהמקום כשהיא מנפנפת בצעיף שלה, ולא חזרה עוד לעולם. אני מאמינה שזה היה מבחן.

הפרעות מאורגנות

במשך הזמן ההפרעות המאורגנות הלכו וגדלו. הם הציקו לנו, תלו שלטים וקיללו את הדאפא, כשהם צועקים ברמקולים שקרים על הדאפא, ומחלקים עלונים לתיירים. הם הלכו אחרינו כשניסינו לדבר עם תיירים, כשהם צועקים מקללים או מתגרים.

אף על-פי ששלחנו מחשבות נכונות כל הזמן, ההפרעות נמשכו. לפעמים דאגנו שאיננו יכולים להתחרות בהם. ולפעמים חשבנו שאולי מה שעשינו הוא יעיל, משום שהתגובה היא לפי העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי.

ההתנסות שלי בהבהרת האמת באתרי תיירות היה יקר מאוד. הצלחתי לשחרר את הפחד והחזקות רבות אחרות. מלבד זאת וחשוב עוד יותר, הצלחתי להבהיר את האמת ישירות לתיירים מסין.

הנוכחות שלי עוררה לפעמים את סקרנותם של התיירים. יותר מפעם אחת הם שאלו אותי: ”האם את מתרגלת פאלון דאפא? מעולם לא ראינו מישהי צעירה כמוך". זו הייתה גם דרך לשנות את הרושם והמושגים שלהם.

הבהרת אמת למקומיים

השתתפנו גם בפרויקטים של הבהרת אמת לאנשים מקומיים. חילקתי את ה- Minghui Weekly, או ה- Epoch Times Special Issue.

ישנן תגובות שונות חלקן חיוביות חלקן שליליות וכאלה עוינות או פשוט אחרות. יש אנשים שאומרים לי שהם אוהבים לקרוא את ה- Epoch Times, ואחרים אומרים: "עליך להתמיד. אל תפחדי מהאנשים האלה".

בתחילה הרגשתי נבוכה ועצובה. אולם יכולתי לסלק את כל ההרגשות השליליות שלי. ההתנהגות הפוגענית הזאת הייתה חדשה עבורי. אולי ניתנה לי הזדמנות לטפח את ההיבט הזה.

חוסר זמן

חוסר זמן הוא הבעיה הגדולה ביותר שלי. לעתים קרובות אני עובדת 9 שעות ביום. כמו כן אני לוקחת קורסים לקראת הדוקטורט שלי. מלבד לימוד הפא, תרגול ושליחת מחשבות נכונות, אני הולכת לאתרים להבהרת אמת, או מחלקת עיתונים במהלך סופי שבוע. לפעמים אני גם משתתפת בקבוצת לימוד הפא.

המאסטר אמר:

"אבל המתרגלים האלה שקיבלו את הפא מאוחר יותר או שצעדו קדימה מאוחר יותר, הטיפוח ואימות הפא שלכם מחוברים יחדיו בה בעת. והלחץ עליכם ייראה אפילו גדול יותר. כמובן, זהו טיפוח, וכל עוד יש לכם מחשבות נכונות חזקות אתם בטוח תוכלו להתגבר על כך." ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004")

אני משננת את הפא, מקשיבה להרצאות המאסטר וקוראת מאמרים באתר מינג-הווי או כתבות באתר האפוק טיימס כשאני נוסעת לעבודה, במהלך ארוחות או כשיש לי זמן פנוי כלשהו. אף על-פי ששלושת הדברים לא נעשים אולי טוב ביותר, אני משתדלת כמיטב יכולתי. זה בטוח שכל עוד למתרגל יש הרצון לפעול היטב, המאסטר יתכנן את הטוב ביותר עבורו.

לעשות מה שמתרגל חייב לעשות

להיעשות מטפחת דאפא לפני 4 שנים הייתה נקודת המפנה בחיי. יש שינויים גדולים בחיי ובגישה שלי.

המאסטר אמר:

"באסכולת הטיפוח שלנו, אלה שמטפחים בין אנשים רגילים נדרשים לתרגל ולטפח בדיוק בחברה של האנשים הרגילים ולהתאים לאנשים הרגילים כמה שיותר – אתם לא נדרשים לאבד באמת משהו חומרי. זה לא חשוב כמה גבוהה המשרה שלך או כמה רכוש יש לך, המפתח הוא להניח את הלב ההוא." ("ג'ואן פאלון")

עדיין לא שחררתי את כל ההחזקות שלי. אולם אני מסוגלת להתייחס בקלילות לרגשנות ולתשוקות, כמו תהילה ורווח וחוסר סובלנות, כמו גם החזקות לעולם החומרי.

היו מתרגלים ששאלו אותי איך קיבלתי את הפא ומה גרם לי לדבוק בו. למעשה אינני יכולה לתת תשובה מספקת. לא הגעתי לפא כדי להחלים ממחלות או להיות בעלת כושר גופני טוב, גם לא נדחפתי לכך על ידי התנסות יוצאת דופן כלשהי.

נראה שהכול תוכנן על ידי המאסטר. ללא מחשבה אנושית יתרה או שיקול, אני פשוט עושה מה שמתרגל חייב לעשות.