אני מתרגל בן 26 החי מחוץ לסין. תרגלתי פאלון דאפא במשך 5 שנים. סיימתי את לימודי הקולג' לפני ארבע שנים, כך שהצטרפתי לשוק העבודה לפני זמן קצר.

לאחרונה התחלתי בחיפוש אחר עבודה חדשה. בה בעת היו לי הזדמנויות רבות לגלות את ההחסרות שלי ולהבין טוב יותר את עניין ההתאמה לחברה הרגילה. גם הזדמן לי להבהיר אמת לאנשים שפגשתי. למדתי איך לאזן טוב יותר בין לפעול היטב בקריירה שלי לבין להיות חופשי מרדיפה אחר דברים והחזקות לתהילה ולרווח.

עזבתי את המעביד שלי עקב ביצוע בלתי מספק של תפקידי, אבל ברוח טובה, ממש לפני שעמדו להוריד אותי בדרגה מתפקיד של אנליסט עסקי לתפקיד של איש מכירות. זה היה מצב מלחיץ מאוד עבורי בגלל מספר סיבות. שוק העבודה בארצי הוא קשה מאוד עבור אנשים צעירים והייתה לי רק שנת ניסיון אחת כאנליסט עסקי, בשעה שרוב המשרות מסוג זה דורשות יותר משנתיים ניסיון. אם לא אצליח להשיג עבודה חדשה לפני שאורד לדרגת איש מכירות, זה ישפיע לרעה על קורות החיים שלי, וחששתי שזה לא יאפשר לי לעבוד בתחום המועדף עליי.

זה העמיד אותי במצב מסובך. כבר הייתי באמצע הכשרת מי שיחליף אותי והסכמתי לרדת בדרגה, אך בגלל שעדיין עוד סגרתי קצוות, תואר התפקיד שלי נשאר אותו דבר. כשהתראיינתי לתפקידים חדשים, לעיתים תכופות נשאלתי אם אני עדיין עובד כאנליסט עסקי.

לא העזתי לשקר, כי ידעתי שמטפחים לא צריכים לעשות זאת. אך חשתי בלחץ שנבע מההחזקות שלי ל"עצמי", לתהילה, ולפחד מהפסד. אז חיפשתי אחר כל דרך להצדיק את זה שאינני מסביר בבהירות את המצב. התואר שלי נשאר אותו דבר במערכת המחשב של החברה, עדיין מילאתי את אותן משימות, וכו'. הסטתי את שאלותיהם של המראיינים או שעניתי עליהן באופן מעורפל כך שעל פני השטח לא שיקרתי, אך הסתרתי את המצב האמיתי.

לאחר שני ראיונות ספציפיים ושיתוף עם מתרגל לגבי נושא זה, הבנתי איך על מטפח להסתכל על המצב.

כשהתכוננתי לראיון בחברה A, התקשיתי לזכור את השמות של האנשים איתם הייתי אמור להיפגש. הייתי גרוע בראיון ולא קבלתי את התפקיד.

בשביל התפקיד בחברה B, מישהו שמבין בגיוס עובדים עבר איתי על הכול. שיננתי את שמות המראיינים כמעט מייד. כל העניין היה פשוט והם הציעו לי עבודה כבר באותו יום.

בהרצאה השביעית ב"ג'ואן פאלון", נאמר:

"אנחנו רואים גם מצב כזה: כשאדם נולד, בממד מסוים תהיה צורת הקיום של כל חייו, זאת אומרת, מה שהוא יצטרך לעשות כשהחיים שלו יגיעו לשלב כלשהו – כל זה נמצא שם. מי תכנן את החיים שלו? ברור שחיים גבוהים אפילו יותר עשו את זה. למשל, בחברת האנשים הרגילים, אחרי שאדם נולד הוא שייך למשפחה, לבית ספר, ואחרי שהוא גדל למקום עבודה. יהיו לו כל מיני קשרים בחברה דרך העבודה שלו. זה אומר שהתכנון של כל החברה כבר נקבע מראש."

הבנתי שהביצוע העלוב שלי בראיון עם חברה A לא היה הסיבה שבגללה לא קבלתי את התפקיד, זה היה רק משהו שעל פני השטח. למרות שעשיתי את מיטבי, לא היה לי מספיק קשר גורלי עם האנשים בחברה A, אז זה מסביר מדוע הדברים לא התנהלו איתם בצורה חלקה.

באופן דומה, הקלות של שינון שמות המראיינים והאופן הטבעי בו חברה B הציעה לי את העבודה גרמו לי להבין שבאמת יש לי קשרים גורליים עם האנשים שם, וזאת הסיבה שיכולתי להתנהל טוב בראיון ושהעבודה הוצעה לי מיד.

אנשים רגילים משקרים לעיתים תכופות בראיונות ומזייפים מכתבי המלצה כשהם מאמינים שהם ירוויחו סיכוי טוב יותר לקבל עבודה. האם לא ניסיתי גם אני לעשות כך? למעשה, הייתי צריך להיות ישיר וכנה לגבי היכולות והחסרונות שלי בכל הראיונות, כשאני מציג את עצמי בצורה מקצועית המקובלת בחברה היום.

בסופו של דבר, זה המאסטר שמחליט על נתיב הטיפוח שלי וכל דבר אחר על פני השטח הוא רק אשליה. עליי רק ללכת היטב את הנתיב שהמורה יצר עבורי עם דרישות שין-שינג גבוהות.

זו הבנתי הנוכחית. אם יש דבר שאינו הולם בשיתוף שלי, בבקשה הצביעו על זה.