כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא לא ידעתי קרוא וכתוב. בכל זאת רציתי להשיג עותק של "ג׳ואן פאלון", הספר העיקרי של הפאלון דאפא. הנחתי שילדיי יוכלו להקריא לי ממנו בזמנם החופשי.

לילה אחד, כשילדיי ישנו, חיבקתי את הספר. מאחר שלא ידעתי לקרוא, זה היה כל מה שיכולתי לעשות עם הספר.

התלוננתי באוזני המאסטר ״הילדים שלי כל-כך איטיים! כמה זמן יידרש לי כדי לסיים את הספר? האם לא היה טוב שאדע לקרוא בעצמי ואוכל לקרוא מתי שארצה?״.

נרדמתי וחלמתי חלום שנראה כל כך מציאותי. בחלום, מאסטר לי פתח לפני את הספר. הייתי עצבנית מאוד ואמרתי שאינני יודעת לקרוא. הוא הניח את הספר, חפר באוזניי והוציא מתוכם משהו. הוא פתח שוב את הספר ושאל אותי מה אני רואה. אמרתי שאני רואה כמו חיתוכי נייר מסורגים. הוא הניח את הספר, ליטף את ראשי פעמיים והלך.

צעקתי ״המורה! המורה!״ ניסיתי לקום אבל לא הצלחתי לזוז.

למחרת בתי קראה לי כרגיל מהספר. כשהיא קראה את השורה הראשונה, השורה השניה קפצה מתוך הספר! הדפים הפכו לפתע לוורודים! אמרתי לה שאני יכולה לקרוא את הסימניות.

היא הופתעה ושאלה אותי אם יש לי חום. אמרתי לה שאין לי חום ושאני יכולה באמת לקרוא. היא לא האמינה לי, המשכתי וקראתי את הסימניות הבאות.

היא שאלה אותי איך זה קרה. דמעות זלגו על לחיי וסיפרתי לה שהמורה לימד אותי לקרוא.

עכשיו אני מסוגלת לקרוא את כל כתבי המורה. אפילו כתבתי לפקידי ממשל ודחקתי בהם להפסיק את הרדיפה נגד הפאלון דאפא. אפילו, כתבתי מאמרים על הרדיפה.

היסטוריה של מחלות

לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996 סבלתי מדלקות קיבה, בעיות לב ובעיות גניקולוגיות. קיבלתי טיפולים רפואיים שונים אבל מצבי רק החמיר. נוסף לכול היו לי גם אבנים בכליות, הכאב היה כה עז, שביקשתי את נפשי למות.

כשכבר איבדתי כל תקווה, חברה באה אלי לביקור. היא דחקה בי לתרגל פאלון דאפא. כחודש לאחר שהתחלתי לתרגל, כל גופי טוהר והחלמתי מכל מחלותי. זה היה לפני שנים רבות, ולאחר מכן, כפי שסיפרתי, חלמתי שאני מסוגלת לקרוא. אני אסירת תודה לפאלון דאפא ואסירת תודה למאסטר לי.