התנסות מוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות באנגליה בשנת 2016

אני מתרגל בן 31 מלונדון, ומתרגל פאלון דאפא מאז 2008.

הייתי רוצה לשתף בניסיוני כמתאם של צוות מתרגלי פאלון דאפא במשימה להשיג תמיכה מחברי הפרלמנט האירופי להצהרה לעצור את קצירת האיברים בכפייה בסין.

בערך בתחילת העבודה על ההצהרה, אורגנו ברחבי בריטניה פרויקטים שונים הקשורים להבהרת האמת על קצירת האיברים בכפייה. תוכננו ועידות והקרנות סרטים, והדו"ח המעודכן (קילגור-מטאס-גוטמן) בנושא קצירת איברים עמד להיות מוצג בתוך הפרלמנט הבריטי.

מתרגלים רבים עבדו קשה מאוד ואני הבנתי שעליי לנסות ולתמוך בהם. אמנם לא הייתי כבר כמה שנים בפרלמנט האירופי, אבל הרגשתי שאני יכול לתמוך בפעילויות למען ההצהרה הכתובה שתיחתם על ידי חברי הפרלמנט האירופי. בראשית מעורבותי השנה וממש לפני שנסענו בפעם הראשונה לראות חברי פרלמנט בתוך הפרלמנט, עודדו אותי לעזור לתאם את הצוות הבריטי.

למעשה, כשהתבקשתי לראשונה לעשות זאת היססתי, מפני שחשבתי שמתרגל אחר היה אמור לתאם את הצוות. משום שלא הייתי מעורב ישירות במשך זמן מה בפרויקט, הרגשתי שעדיף אם רק אעזור כחבר בצוות. כשהגענו לשטרסבורג בלילה הראשון, למרות שהגענו באיחור קל, הצוות שאמור להיכנס לפרלמנט ציפה לשיתופים ולפגישת הכנה כדי להתכונן ולהתארגן.

ניגשתי למתרגל שחשבתי שהיה אמור לארגן את הפעילויות לברר מה קורה, והם אמרו לי ללכת משם. למעשה המתרגל הזה היה עסוק בפרויקט אחר דרך האינטרנט, אבל הרגשתי שזה לא ממש עוזר, ומושגים רבים צצו להם בראשי, שלמתרגלים סינים ולמערביים יש תמיד בעיות לעבוד ביחד. עבורי זה היה מבחן אם אתייאש או לא. צלצלתי למתרגל מבריטניה, והוא שוב ביקש ממני לעזור לתאם את הצוות. מצאתי עצמי במסדרון המלון שלנו משנן לעצמי שמה שהכי חשוב הוא הלב שלנו והרצון שלנו להציל ישויות חיות – כי למעשה המאסטר הוא שהופך את הדברים לאפשריים.

כינסתי את צוות הפרלמנט ביחד ושיתפנו בקצרה על המצב ומה עלינו לעשות. כמו כן התקשרתי למתאם האירופי הראשי לבקש חומר כדי שנוכל להיות מוכנים לגמרי ליום המחרת. דנו בכל דבר, ארגנו עצמנו בצוותים וחילקנו בינינו את העבודה שצריכה הייתה להיעשות עוד באותו לילה. לאחר מכן – היה כבר אחרי חצות הלילה – יצאתי מהמלון כדי ללכת לראות את המתאם הראשי.

עד הזמן שפגשתי בהם, הייתה לי הזדמנות לקבל תדרוך קצר, אספתי את החומרים הדרושים וחזרתי למלון, השעה הייתה כבר קרובה ל-2:00 לפנות בוקר. כשחזרתי למלון הופתעתי לראות שכל המתרגלים עובדים ביחד עדיין וכל מה שהיה צריך להכין ליום המחרת הוכן. זה נגע מאוד ללבי שהמתרגלים עבדו כה קשה, והרגשתי הרגשה חיובית מאוד לגבי הימים הבאים.

במבט לאחור ואחרי ניסיון להסתכל פנימה, יכולתי למעשה לראות שעברתי מבחן מפני שהמאסטר עודד אותי מלכתחילה לצעוד קדימה ולעזור לארגן דברים, אבל אצלי הייתה התנגדות לתהליך. במהלך הנסיעה הראשונה שלנו לפרלמנט האירופי, למרות שהיו דברים שהורגש שנעשו קצת ברגע האחרון ושיכולנו להיות מאורגנים יותר, הצוות הצליח להיפגש או לארגן פגישות עם 17 חברי פרלמנט, ולראות או לקבוע פגישות עם 16 עוזרים פרלמנטריים מ-3 מדינות.

ההתנסות הזאת ממש המריצה אותי, וגרמה לי להבין שאם אני ממשיך לעזור בתיאום הפעילויות, עליי לעלות מדרגה, ולהתמקד הרבה יותר בטיפוח שלי. נזכרתי במה שהמאסטר אמר:

"על אף שהדברים כה מסובכים [עליך לגלות] איך להיות מתאם טוב של תלמידי דאפא." ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015")

נוכחתי לדעת שהאחריות שלי הייתה להתמקד בטיפוח שלי, לנסות לעזור ליצור סביבה טובה לטיפוח ולהציע לצוות תמיכה מעשית רבה ככל האפשר. כשנסענו לפרלמנט בפעם השנייה שיתפתי עם הצוות והסכמנו שנתרגל, נשלח מחשבות נכונות ונלמד את הפא ביחד כל בוקר לפני ההליכה לפרלמנט. כל זה, ביחד עם שיתוף ממושך וכל המאמצים ממתרגלים ברחבי בריטניה, הניחו בסיס חזק לצוות כדי ללכת לראות את חברי הפרלמנט.

בלילה הראשון של הנסיעה השנייה שלנו, יכולתי להרגיש שהצוות חיובי ומלא התלהבות. למעשה למרות שבמחשבה על פני השטח הרגשתי שאנחנו מוכנים ומאורגנים, קלטתי שיש לי ספק מסוים לגבי המצב, מאחר שעדיין חסרו לנו כמעט מחצית מהחתימות. זה נראה כמו משימה מפחידה. הבנתי שעליי לסלק את המחשבה הזאת ולבקש את עזרת המאסטר. באותו לילה כששכבתי במיטה ביקשתי את עזרתו והנחייתו של המאסטר.

ביקשתי מהמאסטר לעזור לחברי הפרלמנט לחתום על ההצהרה הכתובה, והופתעתי כשמשהו בתוכי הרגיש חסום. ניסיתי להסתכל פנימה, וגיליתי שהתמקדתי יותר מדי על הצורה איך להשיג את החתימה של חברי הפרלמנט במקום לנסות לפתוח את לבי רק כדי להציל את חברי הפרלמנט ועוזריהם בתהליך. ברגע שהמחשבה הזאת עלתה, חוויתי פרץ של אנרגיה בכל גופי וראיתי את הפא-שן של המאסטר

נזכרתי בקטע שהמאסטר לימד:

"רק כשאתה משפר את השין-שינג שלך הלב שלך יכול להיות בהיר ונקי ובמצב של ווּ-ווֵיי[2]. רק כשהשין-שינג שלך משתפר אתה יכול להתאים לתכונה של היקום שלנו ולסלק תשוקות אנושיות שונות, החזקות ודברים רעים. רק אז תוכל לשפוך את הדברים הרעים שבעצמך ותוכל לעלות. כשאתה לא מוגבל על ידי תכונת היקום,…" ("ג'ואן פאלון")

הבנתי שבזמן שחשבתי על המספר הכולל של החתימות הדרושות, אף על-פי שניסיתי לא לחשוב על כך, פיתחתי למעשה החזקה לכך. מכאן נבעה תחושת הפחד או הספק שלי. ידעתי שהמאסטר מעודד אותי, וחשתי בהזדמנות לעלות מעלה ופשוט לבטוח בתכנון של המאסטר. למרות שקל לומר זאת, היו זמנים שעבורי לא היה תמיד דבר פשוט לעשות.

ביום המחרת היינו אמורים להיות בתוך הפרלמנט בשעה 10:00 ואני תכננתי את הפגישה הראשונה שלי עם חבר פרלמנט בכיר ל-10:30. היו כמה עיכובים עם הצוות שנכנס לפרלמנט ואני הרגשתי שהזמן דוחק. זכרתי את ההתנסות שלי מהלילה הקודם כך שעודדתי את הצוות לשלוח מחשבות נכונות וחיכינו בסבלנות. מה שקרה זה, שהאדם שצריך היה להכניס אותנו פנימה הגיע ממש לפני 10:30 והתהליך היה מהיר מאוד. בעודנו הולכים למקום הפגישה שלנו ראיתי את חבר הפרלמנט שתכננו לראות ממש מולנו וכולנו הגענו לפגישה בדיוק באותו הזמן. ושוב התייחסתי לכך כעידוד לבטוח במאסטר.

בתחילת הפגישה שלנו הסביר חבר הפרלמנט שהוא מודע למצב זכויות אדם בסין, אבל שהוא אינו יכול לתמוך בהצהרה הכתובה עקב המדיניות של מפלגתו. על פני השטח חשתי כאילו זו אמורה להיות פגישה קשה, אבל בלבי רציתי באמת לתקשר איתו. אחרי מספר דקות בהן אני ומתרגל נוסף הבהרנו את האמת, הצטרף לפגישה חבר פרלמנט נוסף מאותה המפלגה. חשבתי שזו הזדמנות נהדרת לעודד את שני חברי הפרלמנט לחתום.

ככל שהשיחה קלחה, מצאתי עצמי מדבר אחד לאחד עם חבר הפרלמנט שתכננו לפגוש במקור. הרגשתי שעליי לפנות אליו בבקשה אישית ישירה ולבקש ממנו לשקול באמת תמיכה בהצהרה לפנים משורת הדין. בשלב מסוים חבר הפרלמנט עצר לרגע, הסתכל אלי ואמר: "אוקי, אני אחתום". חבר הפרלמנט השני גם הוא הצהיר שיחתום. הודיתי למאסטר בלבי על שעזר לנו. כעת היו לנו שני חברי פרלמנט תומכים מאותה המפלגה. שאלתי אותם אם בדרך כלשהי הם יוכלו לעזור לעודד את חברי הפרלמנט עמיתיהם למפלגה לתמוך בהצהרה. בראשי קיוויתי שהם ישלחו מייל או יציגו אותנו בצורה לבבית.

שניהם הסתכלו זה על זה ואז הזמינו אותנו להצטרף אליהם לבר של חברי הפרלמנט, לראות אם מישהו מעמיתיהם נמצא שם. הם אמרו שינסו להציג אותנו בפניהם. הודינו להם על עזרתם והלכנו לבר. ברגע שהגענו, עוד חבר פרלמנט מאותה מפלגה ישב שם ליד שולחן מול הבר. חבר הפרלמנט הראשון הציג אותנו בפניו וגם את ההצהרה הכתובה. הוא הסביר שהוא מתכוון לחתום לפנים משורת הדין, ועודד אותם להקשיב למה שיש לנו לומר.

כמעט מיד שהתחלנו לדבר, עוד חבר פרלמנט נכנס לבר והצטרף לשולחן שלנו והתהליך חזר על עצמו. זה המשיך לקרות שוב ושוב עד שבשלב מסוים היינו שם לדעתי 9 או 10 אנשים שישבו ליד השולחן. למעשה התחלתי להתנצל בפני חברי הפרלמנט שהתהליך חזר על עצמו עבורם. הם ממש עודדו אותנו ואמרו שאין צורך לדאוג. כשהיינו מסוגלים בסופו של דבר להציג את העובדות והמצב לכול מי שישב שם התרגשתי מאוד. כולם אמרו שהם תומכים ויחתמו על ההצהרה למרות שכולם באו מאותה מפלגה עם מדיניות של אי חתימה על הצהרות. עברנו מפגישה שתוכננה לחבר פרלמנט אחד לפגישה עם 7 או 8 חברי פרלמנט שאמרו שיחתמו. יכולתי באמת להרגיש את עזרתו והנחייתו של המאסטר ושוב הודיתי למאסטר בלבי.

הבנתי שוב שזו הייתה הזדמנות נהדרת לעזור באמת לעוד חברי פרלמנט מהמפלגה הזאת לחתום, כך שאמרתי להם: "ביומיים האחרונים ישנתי פחות מ-6 שעות ונסענו כל הדרך מלונדון לשטרסבורג כדי לבוא לראותכם. אני מאמין שההצהרה הזאת חשובה באמת, במיוחד כשאמריקה העבירה זה עתה החלטה דומה, וגם לאור העובדות שהועלו עקב הדו"ח החדש. האם יש דרך כלשהי שתוכלו לעזור לעודד עוד חברי פרלמנט מהמפלגה שלכם לחתום?"

אחד מחברי הפרלמנט הביט סביבו ושאל: "מה לגבי הפגישה הלילה?" התברר שלמפלגה שלהם יש פגישה פנים מפלגתית בשעה 19:00. בנקודה זאת חברי הפרלמנט דנו בינם לבין עצמם בכך, ואז שאלו אם אוכל לבוא בערב ולהציג בקצרה את סוגיית קצירת האיברים. כמובן שנעניתי בחיוב והודיתי להם על ההזדמנות. לפני ששמתי לב, נוכחתי לדעת שהפגישה ארכה יותר משעה וחצי וכשעזבתי את הבר לא יכולתי להתאפק ודמעה נקוותה בזווית עיני. יכולתי לחוש את התכנון של המאסטר בכל דבר והייתי אסיר תודה מאוד על ההזדמנות לשוחח באותו ערב עם יותר חברי פרלמנט על קצירת האיברים.

נאמר לי בתחילה שיהיו רק כ-30 עד 40 אנשים בפגישה הזאת, אבל התברר שחבר פרלמנט בכיר אחד ארגן אירוע מיד אחרי הפגישה, כך שלמעשה הגיעו למפגש כ-80 עד 90 חברי פרלמנט ועוזריהם. אחד מחברי הפרלמנט הציג אותי ואמר שהוא מרגיש שכל אחד חייב לחתום על ההצהרה, ומיד לאחר המצגת שלי אחד מחברי הפרלמנט מהמפלגה האיטלקית עמד וגם עודד את כולם לחתום.

אחרי המצגת אחד מחברי הפרלמנט שפגשנו בבוקר ניגש אלי והשיא לי עצה. הוא אמר: "כולם בפרלמנט עסוקים מאוד ודעתם מוסחת בקלות. עליך להיות מסוגל להציג את המצב הזה בפחות מ-30 שניות". הוא הוסיף: "עליך לספר לאנשים משהו כמו 'יש אומדן ש-900,000 עד מיליון וחצי השתלות במשך 15 שנים, הובילו למותם של עשרות אלפי מתרגלי פאלון גונג כתוצאה מקצירת איברים בכפייה'. עליך להדגיש שזה נעשה בניגוד לרצונם ושהיו אפילו דוחות על כך שזה התרחש ללא הרדמה". יכולתי לראות שהם התרגשו והודיתי להם על העצה.

אחר כך גיליתי ש-70 אחוז מהקבוצה הזאת של חברי הפרלמנט חתמו על ההצהרה הכתובה.

בתהליך שבו עזרנו לפרויקט החתמת הפרלמנט האירופי השנה, נראה שהצוות של בריטניה התקדם קצת. אולם מתוך ההבנה שלי, כשמתרגלים מתארגנים ביחד, פריצות הדרך שהם עושים או החסימות שהם חווים, הם תוצאה והשתקפות של הלב המשותף וההתקדמות שלנו במרץ ביחד.

בזמן כתיבת השיתוף הזה הרגשתי שוב את הכבוד והזכות להיות מסוגל לעזור לתמוך בפרויקט של האיחוד האירופי. אני מאמין באמת שכשמתרחש אירוע כמו זה שתיארתי, הוא באמת תוצאה של שיתוף פעולה בין מתרגלים וניסיון לשחרר את האני שלהם תוך ביטחון ואמונה במאסטר.

לפעמים זה הרגיש באמת כאילו המאסטר משך אותי למעלה לרמה חדשה בעת שהצגתי את קצירת האיברים בכפייה לחברי הפרלמנט. אירוע אחד מיוחד קרה ביום האחרון לביקורנו השני בפרלמנט, יום קודם לכן, שני מתרגלים פגשו במקרה במעלית את חבר הפרלמנט שניסו ליצור עמו קשר, וקבעו עמו פגישה למחרת היום. למרבה הצער אחד מהמתרגלים לא יכול היה להגיע לפגישה ואני התבקשתי להשתתף בה.

הגענו בדיוק במועד שנקבע. אולם ברגע שחבר הפרלמנט ראה אותנו הוא אמר שהוא עסוק מדי לראות אותנו משום שאין לו זמן. התנצלנו על כך שאנו מפריעים לו, כשאנו מדגישים שאנו יודעים שכולם עסוקים מאוד ושאלנו אם יש לו בכלל רגע פנוי כלשהו. הוא הסתכל על שעונו ואמר: "יש לכם 2 דקות".

התחלתי להסביר כיצד פגשתי לאחרונה חברי פרלמנט רבים מהמפלגה שלהם ולפני שיכולתי לומר משהו נוסף, הוא בחן אותי מבעד למשקפיו ואמר: "אל תחשוב שאחתום רק בגלל שפגשת את עמיתיי". טון הדיבור שלו וההתנהגות היו ישירים מאוד. הבנתי שעליי להישאר רגוע והזכרתי לעצמי בלבי שהגעתי לכאן לנסות להציל אותם. זכרתי את העצה שניתנה לי אחרי המצגת, לקחתי נשימה ואמרתי: אני כאן לשוחח איתך לגבי מצב זכויות אדם בסין. בזמן הנוכחי ישנה הערכה שמיליון עד מיליון וחצי אנשים נרצחו, בזמן שאיבריהם נלקחו בכוח נגד רצונם. החלק הגרוע ביותר הוא שיש אפילו דיווחים על כך שזה קרה ללא הרדמה".

חבר הפרלמנט עצר והביט בי ואמר: "אוקיי, אבל מה לגבי עמיתיי בסין? מה יקרה אם אחתום?" שאלתי למה התכוון והוא הסביר שהם עושים עסקים רבים בסין. אמרתי שלעם הסיני יש פילוסופיה שאם אתה קם להגן על האינטרסים יכבדו אותך יותר. נתתי שתי דוגמאות: על הונג קונג כשהייתה תחת שליטה בריטית, ועל הקבוצה הפרו-דמוקרטית בטייוואן שהתייצבה בפומבי מול סין בסוגיית זכויות אדם ולמעשה הסחר בשני המקרים גדל. כך ששום דבר רע לא יקרה.

חבר הפרלמנט הביט בי ואמר: "בסדר, אני אחתום", וכל התהליך לקח פחות מ-2 דקות.

כשיצאנו מהמשרד זכרתי שהמאסטר אמר:

"…, לפעמים כשהמחשבות הנכונות שלך חזקות, משפט אחד מספיק ואדם יכול להינצל." ("יום השנה ה-20 להוראת הפא")

התהליך הזה הזכיר לי שבזמן הבהרת אמת עלינו להתמקד להישאר רגועים ולפתוח את הלב. אז נוכל לקבל את החכמה שאנו צריכים ולהשתמש בה כדי להתחבר לאנשים ולהציל אותם. פעם נוספת הודיתי בלבי למאסטר. הסתכלתי אחורה על העצה שניתנה לי אחרי המצגת ויכולתי לראות שוב שהמאסטר מתכנן כל דבר.

עזרתי לתמוך באירועים בפרלמנט במשך חודשיים וכל כך הרבה תהליכים שונים העניקו לי את ההזדמנות להסתכל פנימה ולהבין שעליי להשתפר בטיפוח האישי שלי. הרגשתי ממש בר מזל להיות מסוגל לעבוד וללמוד מכל כך הרבה מתרגלים מבריטניה ומאירופה. אני מקווה להשתפר יותר בעתיד.

הייתי רוצה להודות לכל המתרגלים שהייתה לי ההזדמנות לעבוד לצדם לאחרונה, ולסיים בציטוט מדברי המאסטר:

"זהו הכרח עבור תלמיד דאפא להבטיח את הטיפוח שלו בכל יום, וזוהי המשימה של תלמיד דאפא להבהיר את האמת ולהציל אנשים. במסע שלך לעבר השלמות המלאה אי אפשר שאף אחד מהם יחסר. כמה היטב אתה פועל משקף אם אתה מתקדם במרץ בטיפוח שלך או לא. מצב העניינים בחברה עשוי להשתנות, אבל הדרישות לטיפוח לעולם לא ישתנו, משום שהן הסטנדרטים של הקוסמוס והסטנדרטים של הדאפא." ("תזכורת")

תודה רבה לך מאסטר! תודה רבה לכם עמיתיי המתרגלים!