המאסטר אמר:

"כאשר הן עוזרות לי, הן מחביאות את הכוונה האנוכית שלהן להגן על עצמן. הן רוצות לשנות אחרים, אבל לא את עצמן – אף אחד לא מעוניין לשנות את עצמו – והן אפילו מנסות לשמר ככל שניתן את הדברים שהן מחזיקות בהם ולא רוצות לשחרר." ("סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא")

אם לא נצליח להתבונן פנימה זה עשוי לפגוע במאמצים שלנו להציע הצלה לאחרים

לי-הואה ואני עבדנו יחד בהפקת חומרים המבהירים את האמת לאנשים על הפאלון גונג והרדיפה. החלק שלי בהפקה היה לשכפל חומרים, בעוד לי-הואה טיפלה בעימוד.

לי-הואה הייתה זריזה בארגון הדפים, אבל לעתים קרובות היא לא שמה אותם בסדר הנכון. בכל פעם שראיתי שהיא עשתה טעות, הערתי לה על כך.

עם הזמן, היא התעצבנה ואמרה: "כל פעם שאני עושה טעות את תופסת אותי; מדוע את תמיד משגיחה עליי".

אמרתי לה: "המאסטר ארגן עבורי שאמצא את השגיאות כדי שחומרים עם עימוד לא נכון לא יופצו לאנשים. זה עלול לפגוע בהשפעה של מאמצינו".

באותו זמן חשבתי שאני מתנהגת באופן רציונלי מאוד, אבל לא באמת הסתכלתי פנימה. לי-הואה התחילה להתעלם ממני, ואני התחלתי להאשים אותה.

המתאמת ראתה ששתינו לא חיפשנו פנימה כדי לחפש את הסיבה לוויכוח; המשכנו להאשים האחת את השנייה, אז היא החליטה להפריד בינינו.

כשנפגשנו שוב שנה לאחר מכן, התחרטנו על כך שלא הסתכלנו פנימה לחפש החסרות ופספסנו את ההזדמנות לשפר את השין-שינג שלנו. שוחחנו בחופשיות והתנצלנו האחת בפני רעותה. שתינו התעוררנו להבנה שאם לא נסתכל פנימה זה יפגע במאמצינו להבהיר את האמת.

הייתה לי החזקה לשנות אחרים במקום לטפח את עצמי

המאסטר אמר:

"טיפוח כרוך בהסתכלות פנימה לתוך עצמך. בין אם אתה צודק או טועה, עליך לבחון את עצמך. טיפוח כרוך בסילוק החזקות אנושיות. אם אתה תמיד דוחה האשמות וביקורת, תמיד מצביע על אחרים, ותמיד סותר גינוי וביקורת של אחרים, האם זהו טיפוח? כיצד זה נחשב טיפוח? התרגלת להתמקד בהחסרות של אנשים אחרים, ולעולם אינך מתייחס ברצינות לבחינה העצמית שלך. כשטיפוח של אחרים יצליח יום אחד, מה יהיה אתך? האין המאסטר מקווה שאתה מטפח היטב? מדוע אינך מסכים לקבל ביקורת, ומדוע אתה ממשיך להתמקד באנשים אחרים? מדוע לא לטפח פנימה ולבחון אותך עצמך? מדוע אתה מתעצבן כשמעבירים עליך ביקורת? כמה מכם היושבים כאן יכולים לשמור על קור רוח כשמישהו לפתע מצביע עליכם ונוזף בכם? כמה מכם יכולים להישאר רגועים ולחפש סיבה בעצמכם כשאתם עומדים מול ביקורת ותוכחות מאחרים?" ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)

בעבר, לא השתמשתי במחשב ולא היה לי כל רצון ללמוד כיצד משתמשים במחשב. אבל מתרגל עמית אמר שמיומנויות אלה חשובות, ושבעתיד מרכזים להפקת חומרי הבהרת אמת יהיו בכל מקום ונצטרך מתרגלים רבים שייתמכו בהם.

כתוצאה, התחלתי ללמוד מיומנויות מחשב כגון גלישה באינטרנט, הורדת חומרים, עריכה והדפסה. לימדתי גם מתרגלים אחרים לעשות אותו הדבר. בתהליך זה חוויתי הרבה קונפליקטים של שין-שינג ומבחנים.

פעם אחת, לאן ואני נסענו יום שלם ברכבת לאזור מרוחק כדי ללמד מתרגל נוסף בשם מינג כיצד להשתמש במחשב.

אמרתי למינג: "כדאי שתרשום את הדברים כדי שאם תשכח מה לעשות תוכל להיעזר בזה".

אולם, מינג אמר שהוא לא צריך לרשום דבר, ושהוא יכול לזכור הכול אם יתבונן בנו מבצעים את הפעולות. לימדתי אותו כמה פעולות מחשב פשוטות.

בבוקר המחרת שאלתי אותו אם הוא יכול להפעיל מחשב, הוא אמר שהוא שכח איך.

חשתי מאוכזבת: "אמרתי לך לרשום, אבל לא רצית, חשבת שאתה חכם. עכשיו, לפני שאנחנו עוזבים כבר שכחת מה צריך לעשות? אחרי שניסע הביתה לא נוכל לחזור אם יהיו לך שאלות. אנחנו לא עוזרים רק לך!"

לאן העיר לי על היחס שלי כלפי מינג. הבנתי שהייתי לחוצה, ניסיתי לשלוט בסיטואציה ולא תקשרתי עם מינג מתוך מחשבות וכוונות טובות. לא זכרתי שללמד מתרגלים אחרים להפיק חומרים נועד גם כדי להציל חיים ושזהו תהליך של טיפוח עצמי.

השקטתי את המחשבה שלי וגיליתי את האנוכיות שלי. הצלחתי גם לראות את הכוונה הטובה של מינג שרצה לעזור להציל חיים. לא היו מרכזים להפקת חומרי מידע באותו אזור, והוא רצה לקחת על עצמו את האחריות לספק חומרי מידע למתרגלים אחרים.

לכן החלטתי שמסיבה זו אני רוצה ללמד אותו להשתמש במחשב. התנצלתי בפניו, והוא לקח מחברת ועט. התחלנו שוב, ובתוך שלושה ימים הוא היה מסוגל להדפיס עותקים של "שבועון מינג-הווי".

בפעם הבאה שביקרתי אצלו למדנו את הפא ביחד ושיתפנו התנסויות על עריכה ועיצוב, ואיך להפיק טוב יותר את החומרים. עד מהרה הוא היה מסוגל לערוך חוברות ולהפיק ספרונים של "תשעת הדיונים". הוא גם למד כיצד לתחזק ולתקן את הציוד.

מינג היה אסיר תודה על כך שהמאסטר ארגן עבורנו הזדמנות לשפר את עצמנו.

המאסטר אמר:

"כפי שהזכרתי קודם, כשאתה מדבר אל אחרים עם מחשבה על המטרות שלך, עם רצון לשנות או לשכנע אותם, לא משנה עד כמה הגיוניות הן מילותיך, לאנשים אחרים יהיה קשה לקבל אותן באופן מלא. והמילים גם לא יוכלו לגעת בלבם של האנשים. מדוע? אומר לכם: זה למעשה מפני שהמילים שאתה אומר מכילות את כל מחשבותיך." ("הוראת הפא בוועידה בשווייץ")

בפעם אחרת, נסעתי כדי ללמד את מיי כיצד להשתמש בגיליוטינה (מכשיר לחיתוך נייר) כדי לקצר את השוליים של "תשעת הדיונים" וספרונים אחרים. הסברתי לה איך ליישר את הנייר ואיך ללחוץ על הגיליוטינה מספר פעמים.

על פני השטח נראה היה שלימדתי אותה בסבלנות רבה. אולם למעשה, הייתי מודאגת וניסיתי לגרום למיי לפעול בדיוק כפי שאני עשיתי. באותו רגע לא ראיתי את ההחזקה שלי.

המתאם שליווה אותי אמר בחומרה, "אל תחשבי שאת יכולה לעשות הכול ושאחרים לא טובים כמוך. כל אחד יכול לעשות את התפקיד. את לא צריכה להתנהג בצורה 'ארצית' כל כך".

חשתי בלבול ומבוכה קלה וחשבתי שהוא לא צריך לדבר אלי כך.

הסברתי: "רק רציתי למנוע ממנה לעשות פחות טעויות".

כשחזרתי הביתה הסתכלתי פנימה כדי למצוא את הסיבה. ראיתי שהייתה לי מנטליות של לגרום למטפחים אחרים לעשות דברים בדרך שלי, והבנתי שניסיתי לשנות אותה. חשתי בושה! עליי באמת להודות לאותו מתאם. לא הייתי רואה את ההחזקה שלי אלמלא דיבר איתי בגלוי.

להסתכל פנימה כשנתקלים בקונפליקטים

אתן תשומת לב רבה יותר להתבוננות פנימה כשאני נתקלת בקונפליקטים ואפטר מהמנטליות של הרצון לשנות אחרים.

כולנו צריכים להוקיר את הרגעים בהם אנחנו, המתרגלים, נמצאים יחד. אם נחמיץ הזדמנויות כאלה, לעולם לא נזכה לקבל אותן חזרה. לא משנה אילו קונפליקטים צצים, אנחנו חייבים להסתכל פנימה כדי למצוא את הסיבה.

הדאפא העניק לנו הכול, והמאסטר הנכבד שלנו משגיח עלינו תמיד. עלינו להוקיר את ההזדמנות הגורלית הזו לסייע למאסטר בתיקון הפא ולעזור להציל עוד ישויות חיות.