בשנת 2000 נסעתי לכיכר טיאננמן בבייג'ינג כדי לעתור למען הזכות לתרגל פאלון גונג. החזקתי שלט ונעצרתי על ידי המשטרה. נלקחתי לתחנת המשטרה של טיאננמן, הועברתי לעירי, ונשלחתי לשלוש שנים במחנה עבודה בכפייה.

לא מעוניין בתהילה ועושר ארציים

כשהייתי עצור במחנה העבודה התייחסו אליי כ"מארגן" של פאלון גונג, והחזיקו אותי בבידוד במשך יותר מחודשיים. כל הצוות שם, החל מראש הצוות ועד לסגן המנהל, כולם ניסו כל שביכולתם ל"שנות" אותי (שאתכחש לפאלון גונג).

מנהל מחנה העבודה בכפייה הזמין אותי אז למשרדו והציע שנהיה ידידים. שאלתי אותו למה הוא באמת ביקש לפגוש אותי.

"דנו בכל מתרגלי הפאלון גונג שלא עברו עדיין 'שינוי', ואני אהיה האחראי ל'שינוי' שלך ואגרום לך להתכחש לפאלון גונג", הוא אמר.

הוא סיפר לי שהוא בדק את הרקע שלי, כולל ההיסטוריה המקצועית שלי. "גיליתי שעמדת להיות מקודם למעמד סגן המנהל אך לא קודמת בגלל אמונתך. אינני יכול להבין איך אתה יכול להרוס את העתיד המבטיח שלך רק בגלל אמונה.

"נודע לי עכשיו על מדיניות חדשה כלפי נושא הפאלון גונג. לפי המדיניות החדשה, לא משנה מה קרה קודם לכן, כל עוד אתה מוותר על הפאלון גונג, תוחזר למעמד החברתי הקודם שלך ולמשרתך הקודמת".

הוא המשיך לדבר עד שהבין שאינני מעוניין והסכים להקשיב למה שהיה לי לומר.

מהו טיפוח

"אינך מבין מהו הפאלון גונג", אמרתי, " וגם לא מה הפאלון גונג מלמד. אם הייתי רוצה מעמד חברתי כלשהו, לא הייתי מתחיל לטפח".

"שאקיאמוני היה נסיך וירש את כס המלכות. אך הוא נטש את הזכות לירושה כדי לטפח בדהרמה. מנקודת מבטך זה אולי אפילו יותר פתטי. אבל כבר יותר מ- 2,500 שנה מתרגלים בבודהיזם, והוא התפשט בכל העולם".

המנהל אמר שאינו מאמין בזה בגלל שאנשים רק רוצים להתעשר ולהצליח.

הבנתי שאצטרך לגשת לזה מזווית אחרת. דברתי על השיפור בבריאותי ובנקודת מבטי לאחר שהתחלתי לטפח ואיך התרגול הועיל לכל משפחתי.

אמרתי לו שבשבילי, לעבור "שינוי", שזה אומר לוותר על אמונתי, זה כמו לוותר על חיי. "תגיד לי", שאלתי, "האם אני יכול לוותר על חיי?"

לא היה לו שום דבר נוסף לומר עכשיו שהאמין שאמונתי מוצקה. אך הוא התריס: "בגלל שאני חבר במפלגה הקומוניסטית הסינית, המפלגה הטילה עליי "לשנות" אותך ואני חייב לעשות זאת. זה עניינך אם "תשתנה" או לא. אבוא לכאן כל שמונה ימים ואמשיך לדווח לממונים עליי".

שום חרטות

כשהוא דיבר איתי שוב, הוא אמר, "ראיתי את התא שאתה כלוא בו. אתה לא צריך להיות במקום כזה. האסירים בתא הם גנבים, פורצים או שודדים. חלק מהם נכלאו פעמים רבות על אף גילם הצעיר. אתה מרגיש עצוב שאתה עם קבוצה של גנגסטרים?"

הרהרתי מה לענות ואז אמרתי, "נעצרתי רק בגלל שהתעקשתי להיות אדם טוב שהולך לפי עקרונות 'אמת-חמלה-סובלנות'. ברור שאינני אמור להיות כלוא כאן. אך מה אני יכול לעשות אם אינך משחרר אותי?"

"אני מתרגל הפאלון גונג היחיד בתא. כל השאר הם מה שאתה מכנה גנגסטרים, אך הם כולם יודעים שאני איש טוב. לא רבתי אף פעם עם מישהו מהם. למרות שיש ביניהם קונפליקטים, הם מתייחסים אליי כאל חבר. הם מדברים איתי כשיש להם בעיות. חלק אפילו אמרו, 'פאלון דאפא הוא באמת טוב. לאחר שאשתחרר, אתרגל גם פאלון גונג'. אז, למרות שאינני צריך להיות כאן, אינני מרגיש לבד.

"זה מכאיב לאבד את החופש פיזי, אך הכאב של לאבד את החופש הרוחני גדול הרבה יותר. למרות שאני לכוד, רוחי עדיין חופשייה. למרות שאתה 'מנהל', אינך חופשי מבחינה מנטלית. גם כשאתה יודע שהפאלון גונג הוא טוב ויכול לעשות אותך בריא, אינך מעז לומר שהוא טוב, שלא לדבר על לתרגל את זה, כי אינך יכול להימלט מהשלשלאות הרוחניות שנכתבו במניפסט של המפלגה".

המשכנו בדיון יותר לעומק. לבסוף אמרתי: "לאנשים יש את החיים והאמונות שלהם. הפילוסופיה שלי היא שאם אוכל להיות פקיד בכיר או לא יוחלט על ידי אמונתי. אשתדל לעשות את מיטבי בלי קשר לתפקיד שלי. לא יהיו לי חרטות. האם אתה יכול לעשות את זה?"

לפני שיצא לנו לשוחח בפעם השלישית הוא איבד את מקום עבודתו. 11 מתרגלי פאלון גונג ברחו ממחנה העבודה. באותו הבוקר שיבחו את המנהל בטקס עירוני על מאמציו הניכרים ברדיפת הפאלון גונג.

אולי זה היה רמז משמים לאלה הממלאים אחר דרישות המק"ס ורודפים מתרגלי פאלון גונג, מה שאתה עושה, חוזר אליך בסופו של דבר. אדם קוצר את מה שהוא זרע.