כשנישאתי לפני עשרות שנים, חשבתי שאני בר מזל. אשתי הייתה אישה מושכת והגיעה ממשפחה אמידה. אבל חיי הנישואין שלנו היו הכול חוץ מ"הם חיו באושר ועושר".

גיליתי במהרה שאשתי היא דעתנית ושהיא חייבת לנצח בכל מריבה שיש לנו. לעתים קרובות סירבנו לדבר זה עם זו במשך ימים. חשבתי פעמים רבות להתגרש ממנה אבל לא ידעתי מה יחכה לי אם באמת אהפוך שוב לרווק.

ככל שהמלחמה בינינו נגררה, בריאותי התדרדרה גם כן. ואז, יום אחד נתקלתי בפאלון דאפא והתחלתי לראות מדוע יש לי יחסים מתוחים עם אשתי.

תמיד, בכל פעם שרבנו, רציתי שאשתי תשתנה. אבל הפאלון דאפא לימד אותי להסתכל תמיד פנימה לתוך עצמי כדי לזהות את ההחסרות של עצמי. הבנתי שהייתי צר-מוחין מדי ושלא הצלחתי לשים את עצמי בנעליה של אשתי. החלטתי ללכת על פי הדאפא בחיי הנישואין.

כמובן שאשתי לא הפכה בן-לילה לקדושה רק בגלל שאני נעשיתי מתרגל פאלון דאפא. אבל אני, מכל מקום, הזכרתי לעצמי להתרכז בשיפור של עצמי.

כאשר שיניתי את הלך הרוח שלי הבנתי שקונפליקטים רבים צמחו למעשה מדברים פעוטים בחיינו. למשל, אשתי לפעמים קיללה אותי, ואפילו את אמי המנוחה, בשעה שבישלה במטבח. בעבר הייתי מתחיל לריב אתה מיד, אבל עכשיו ידעתי לא לומר מילה. כאשר שמרתי על שקט, היא הפסיקה לקלל.

עוד דבר היה שאשתי הצטיינה במציאת מגרעות בי, אפילו כאשר ניסיתי לעזור לה בעבודות הבית. כשנגמר נייר הטואלט וקניתי חדש, היא התעצבנה עליי כי היא חשבה שזה תפקידה של האישה. לא עניתי לה, ולפני שהבנתי מה קורה היא הפסיקה להעיר לי על כך שקניתי נייר טואלט או אביזרים אחרים לבית.

פעם היא סירבה להלוות כסף לאחי ואמרה עליו משהו מאד מעליב. בעבר הייתי מתחיל מריבה גדולה אתה אבל הפעם רק ניחמתי את אחי. לאחר שהוא הלך אמרתי לאשתי: "את תמיד אדם חביב אבל מה שאמרת היום ממש פגע ברגשותיו של אחי. אני מבין שהיית מודאגת שהוא לא ישלם לנו חזרה, אבל לפחות יכולת לסרב לו בנימוס".

להפתעתי היא התנצלה מיד והציעה להלוות לאחי קצת כסף.

גיליתי שככל שהשתניתי יותר בעצמי, כך נתקלתי בפחות קונפליקטים משפחתיים.

היו פעמים שבהן התנהגתי כאדם שאינו מתרגל. היא הייתה אז מתלוננת: "התרגול שלך בפאלון דאפא לא שווה כלום! איך המאסטר שלך מחזיק תלמיד כמוך?" הייתי מבין מיד ששגיתי, ומחליט לנהוג טוב יותר בפעם הבאה.

לא רק שניסיתי כמיטב יכולתי להימנע ממריבות עם אשתי אלא גם דאגתי לה בכל דרך שיכולתי. לעתים קרובות הבאתי הביתה את החטיפים האהובים עליה, וברוב הבקרים הכנתי ארוחות בוקר. היא לא הצטיינה במיוחד בהכנת לחמניות מאודות אבל בכל זאת אהבה לנסות. אפילו היא בעצמה לא רצתה לאכול את התוצאות הכושלות של ניסיונותיה אבל אני אכלתי אותן בלי להתלונן, כי המאסטר שלי לימד אותנו לא לבזבז מזון.

היא אמרה לי: "איזה איש נהדר אתה! איך לא הבנתי זאת קודם?"

היא הפכה להיות תומכת מאוד בתרגול שלי. לפעמים היא הייתה מתכוונת לבקש ממני לעשות עבודות בית אבל כאשר ראתה שאני קורא בספרי הדאפא, היא עשתה אותן בעצמה.

ביום הנישואין של בננו רציתי לספר לאורחים על הטוב של הפאלון דאפא אבל חששתי שידווחו עלי למשטרה. אשתי אמרה שכולם יבינו את כוונתי אם אומר לקהל המוזמנים: ״אמת-חמלה-סובלנות הם טובים.״ עשיתי כעצתה והאורחים מחאו כפים בסוף דבריי.

אשתי הודתה בפניי שהיא הלכה פעם למגדת עתידות בתחילת הנישואין שלנו וזו אמרה לה שאני אשתפר כאשר אגיע לגיל 40. היא ציינה שנבואתה של מגדת העתידות הייתה אכן מדויקת.

תיקנתי אותה וציינתי שהיה זה הפאלון דאפא שהפך אותי לבעל הרבה יותר טוב והציל את נישואינו המסוכסכים.