התחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1996. בשנת 2000 הלכתי לכיכר טיאננמן בבייג'ינג, לעשות את התרגילים ולאמת את הדאפא , נעצרתי שם באופן בלתי חוקי. כששוחררתי הייתי בחודש החמישי להריוני. לאחר השנים הרבות האלה, סוף סוף למדתי כיצד לטפח ולוותר על ההחזקות שלי. אני רוצה לשתף אתכם בחוויות שלי.

בשנת 2001, נגזרו עלי שנתיים של עבודות כפייה בשל הפצת חומרי הבהרת אמת. באותו זמן הבנתי שהייתה זו התוצאה של הליכתי לקיצוניות בשל המנטליות התחרותית שלי וההחזקה שלי לאימות עצמי. בעלי כמעט התגרש ממני והייתי קרובה להפוך לחסרת בית. לאחר שחרורי, חשבתי פעמיים לפני שעשיתי כל דבר וגם התחלתי להקדיש יותר תשומת לב לנושא הבטיחות.

מכיוון שהחברה בה עבדתי פיקחה עלינו בצורת רצינית מאוד, פחדתי שהדבר ישפיע על בטיחותם של מתרגלים אחרים. ביקשתי מחמותי, שידעה את האמת שתסייע לי ליצור קשר עם מתרגל מאותה החברה שפרש לגמלאות. בדיעבד התברר לי שעשיתי את הדבר הנכון.

כמה שנים מאוחר יותר, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ערכה בחברה בה עבדתי מעצרים בקנה מידה גדול. הרגשתי שזה קרה בגלל שלמספר מתרגלים היו קונפליקטים אחד עם השני. אותם המתרגלים שהתווכחו ביניהם ואלה שבדרך כלל לא שמו לב לבטיחות, נעצרו ונשלחו למחנה עבודה בכפייה. אני לא הייתי מעורבת בקונפליקטים ודאגתי לבטיחות, ולא נעצרתי.

לעומת זאת, נתיב הטיפוח שלי לא היה חלק משום שהתייחסתי לרדיפה כרדיפתו של אדם כנגד אדם אחר. לא הבהרתי את האמת בביטחון וביציבות ותמיד חשבתי כיצד למנוע מהאנשים הרעים לשים לב אליי. למרות שלמדתי בכל יום את הפא, לא השתמשתי בפא כמדריך וכקריטריון למחשבות שלי. חשבתי שכל עוד אני מתמידה בלימוד הפא עד שהרדיפה תסתיים ואמנע ממעצר, אגיע לשלמות.

באותה התקופה עבדתי בחברה זרה וגיליתי שמישהו עוקב אחרי. בהתחלה לא פחדתי, אבל הרגשתי שלא בנוח והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות. לפעמים, אותו אדם היה יורד מהאוטובוס בו נסעתי ועוקב ואחרי. הייתי כל הזמן מודאגת שיעצרו אותי בגלל שאני מתרגלת ובגלל שאני מבהירה את האמת.

כשאני חושבת על כך עכשיו, זה נראה כל כך מגוחך. הייתי חרדה ומודאגת מאוד שעמיתיי יגלו שאני מתרגלת, חששתי שהעובדה שאני מבהירה את האמת תתגלה, פחדתי שייעצרו אותי וחששתי שלא אגיע לשלמות.

המנטליות התחרותית שלי והשנאה גם עלו על פני השטח. לא ידעתי מה לעשות ויכולתי לישון רק כמה שעות בכל לילה. למרות שהתמדתי בתרגול התרגילים ובשליחת מחשבות נכונות בכל יום בתקווה לפורר את הרדיפה, הייתי מאוד תשושה ועייפה בגלל שלא הייתי מסוגלת לזהות את בעית השין-שינג שלי.

יום אחד כשנסעתי לעבודה באוטובוס של החברה, הרגשתי שעיניי וראשי נפוחים וכואבים מחוסר שינה. לא העזתי לנמנם והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות. לפתע מסה של אנרגיה חמימה אפפה אותי ונרדמתי לחצי שעה. כשהגעתי לעבודה הרגשתי רעננה. אך בעיית השין-שינג שלי לא נפתרה. התמקדתי בסילוק הרוע ולא הבנתי שהכוחות הישנים לא מעזים להתנגד לנו בהבהרת האמת. אף פעם לא הבנתי שהמקצועות השונים בחברה אנושית הם מקומות טיפוח עבור תלמידי הדאפא.

ככל שהזמן עבר המק"ס החלה לפקח על יותר ויותר אנשים, החזקת הפחד שלי הפכה חזקה יותר והתחלתי לדמיין דברים. צוות ביטחון פנים בחברה שלי גם הבחין בי. המושגים האנושיים שלי גרמו לסביבה שלי להיות רעה מאוד. הרגשתי שאין לי ברירה אחרת אלא להתפטר. בגלל שתמיד עבדתי קשה, מנהלת משאבי האנוש הציעה לי לצאת לחופשה של שישה חודשים לצורך מנוחה, ולאחר מכן לחזור לעבודה. אני סירבתי לזאת.

אחרי שחזרתי הביתה, הרוע לא הרפה והמשיך לפקח עלי, לעקוב אחרי וללחוץ עליי. חשבתי לחזור לבית אמי ולהביא חלק מחומרי הבהרת האמת למתרגלים.

לילה אחד חלמתי חלום. חלמתי שאלה שרודפים אותנו ערכו חיפוש בגופי ומצאו את חומרי הדאפא. נעצרתי אך התחלתי בשביתת רעב כדי למחות. החלום לא היה ברור לגמרי, אך כאשר אני נזכרת בו עכשיו, אני חושבת שהמאסטר רצה להציל אותי אך הרוע ניסה לחסום זאת בצורה נואשת.

החלום הזה העלה את הערנות שלי. החלטתי לא להביא את החומרים למתרגלים. בעת נסיעתי באוטובוס לביתה של אמי, קצין ביטחון פנים שעקב אחריי התיישב לידי. יכולתי בבירור להרגיש שהרוע שולט עליו כדי ללחוץ עליי, אבל לא היה בי כל פחד.

עדיין לא הייתי ברורה לגבי עקרונות פא. המאסטר רמז לי שאני צריכה להשתתף בוועידת שיתוף התנסויות. מתרגלת אחת סיפרה כיצד היא נזכרה בפא של המאסטר כשהייתה בפגישת שטיפת מוח. היא ידעה שהפצת תקליטורי DVD להבהרת אמת לא הייתה פשע, ומאוחר יותר היא יכלה לדבר עם אנשים עם ביטחון עצמי ושיקול דעת.

הסיפור הזה זעזע אותי מאוד. הבנתי שעלינו להשתמש בפא של המאסטר כדי להבין את הבעיות שלנו. לעתים קרובות אני פשוט הייתי שוכחת את מה שקראתי בזמן לימוד הפא, והמשכתי להשתמש בהבנת דברים בדרכי, כדי להבין את הבעיה. הכוחות הישנים ארגנו את דרך החשיבה הזו בשבילי. הוצאתי את הרצאותיו האחרונות של המאסטר ושיננתי את מה שהמורה אמר, למגר את הסידורים של הכוחות הישנים. למדתי גם מתוכנית מינג-הווי השבועית כיצד מתרגלים משתמשים בעקרונות הפא כדי לצאת ממצבים בעיתיים.

ככל שחשיבתי על עקרונות הפא הפכה ברורה יותר, המצב השתפר לאט.

הבנתי שמלבד מלהבין באופן נכון שהרדיפה אינה של אדם אחד כנגד אדם אחר, היה עלי גם לטפח בביטחון וביציבות והייתי צריכה לנהוג בהגיון ולא באימפולסיביות בעת הבהרת האמת. במקביל, סילוק ההחזקות שלי היה מאוד חשוב.

לא ידעתי כיצד לסלק את ההחזקות שלי. הדרך היחידה שידעתי להתמודד עם זה הייתה לדכא ולהדחיק את ההחזקות, על ידי כך שלא אחפש או אקרא דברים של אנשים רגילים ואמשיך ללמוד את הפא. עם זאת, ברגע שהייתי בין אנשים רגילים, מצאתי שההחזקות שלי עדיין קיימות.

כמובן, שהחזקות אלה לא יכולות מסולקות בבת אחת, וכך היה עליי להמשיך ולסלק אותן. בעת עבודות הבית או אפילו בעת הליכה ברגל, פעלתי כדי לחסל כל החזקה שזיהיתי, כגון קנאה ומנטליות תחרותית.

למדתי גם לשים לב למחשבות שלי. כאשר מחשבה הבזיקה באופן פתאומי, זיהיתי מה הייתה סוג ההחזקה או צירוף של ההחזקות. ידעתי שאני חייבת לזהות את ההחזקה הבסיסית שמשכה אחרים, ולהזכיר לעצמי שאני לא רוצה אותה. כשאני מטפחת ישירות את השין-שינג, ההחזקות מסולקות מהר והמאסטר גם עוזר לי לחסל אותן.

חלק מההחזקות לבשו צורה של בן אדם, כאילו מישהו עמד מולי. ראיתי אותו הופך להיות קטן יותר ויותר עד שנעלם לחלוטין. חלק מההחזקות היו כמו מארג קורים שהפכו בהדרגה לדקים יותר.

בקיצור, כשאני עולה מהר, הגוף שלי גם הוא משתנה מהר. לפעמים, כאשר מופיעה קארמת מחלה, היא מסולקת בהבזק כשיש לי מחשבות נכונות חזקות מאוד. לא משנה באיזה סוג של הפרעה נתקלתי, הרדיפה לא הצליחה.

אם אמרתי משהו שאינו הולם, אנא הצביעו על כל כך בנועם.

תודה לך מאסטר חומל! Heshi!