החלק הראשון בקישור: http://he.minghui.org/?p=2434

למחרת כשהייתי בעבודה סבלתי מכאב ראש רציני. עלתה בדעתי המחשבה, שהכוחות הישנים שוב גורמים צרות. שלחתי מייד מחשבות נכונות חזקות ולאחר זאת כאב הראש נחלש קצת. לאחר מכן התחלתי לסבול מכאב שיניים. מעולם לא סבלתי מכאב שיניים נורא שכזה. זה כל כך כאב שלא יכולתי אפילו לשתות מים. בהתחלה התכוונתי לבקש עזרה מהמאסטר, אבל לאחר מכן החלטתי לא לעשות זאת משום שמאסטר נשא עבורי כבר כל כך הרבה. עלי לקחת אחריות עליהן בעצמי, משום שאני היא זאת שגרמתי לכל הבעיות האלה, ולא לתת למאסטר לשאת עוד סבל.

המשכתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות עד שעת הצהריים. ברגע שחשבתי להזמין דייסה מאחת המסעדות, כאב השיניים הפך גרוע יותר. נוכחתי שזהו פיתרון של אנשים רגילים להשתמש בדייסה כדי להקל על הכאב. אני מטפחת ולא צריכות להיות לי מחשבות של אנשים רגילים. אני פשוט צריכה לאכול כל מה שמוגש בקפטריה בעבודה. הזמנתי מנה משולבת עם אורז מאודה. הכוחות הרעים המשיכו לגרום לי צרות. האורז היה פריך וחריף. אכלתי את הארוחה וסבלתי מכאבים, אבל לא היה לי קושי ללעוס או לבלוע את האוכל. נראה לי שכל עוד אין לי מושגים אנושיים, הכוחות הישנים אינם מסוגלים לנצל פרצות כלשהן.

המשכתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות עד אחר-הצהריים, אבל כאב השיניים המשיך. לפתע נקרה מחשבה במוחי: כאב השיניים קורה בעבודה אבל לא בבית. אולי זה משום שלא טיפחתי היטב את טיפוח הדיבור שלי בעבודה, כך שהכוחות הישנים ניצלו זאת. ברגע שחיפשתי פנימה להבין אם אמרתי משהו שגוי, הכאבים נרגעו. נזכרתי שבאמת לא הקפדתי על הדיבור שלי. בעבר מנהל היחידה שלי בעבודה ביקש מעמיתיי לעבודה להשגיח עלי ולהתרחק ממני, אבל אחרי ששלחתי מחשבות נכונות חזקות והבהרתי להם את האמת, רוב עמיתיי פרשו מהמק"ס (המפלגה קומוניסטית סינית) וארגוניה. חלקם אפילו התחילו ללמוד עוד על הפאלון דאפא והתיידדו איתי. בעקבות זאת הקפדתי פחות והתחלתי לשוחח איתם על דברים חסרי משמעות, דבר שעיכב את הדברים שהייתי אמורה לעשות.

אצל מנהל היחידה שלי – שהתנהל על-פי הוראות "משרד 610", נאמר לו להשגיח עלי, ולעתים קרובות אף קיבל מענקים על הדיווח עלי לרשויות – התפתחו לאחרונה כיב קיבה, דלקת סמפונות ומחלת לב. חשבתי להבהיר לו את האמת, אבל משום שחשתי תרעומת כלפיו, יצאו מפי מילים לא נכונות. אמרתי לו: "אינך מאמין בשמיים אלא רק במדע. מה הפלא שאתה סובל מכל מיני מחלות. הבט בעצמך, אתה עדיין צעיר, אבל הריאות והלב שלך לא מתפקידים כראוי. אתה 'בעל לב זאב וריאות של כלב' (פתגם סיני שמשתמשים בו ביחס למריבה או לאדם חסר מצפון)". הוא הסתכל עלי מוכה אלם. ברגע שסיימתי לדבר, ידעתי שאמרתי את הדברים הלא נכונים. כשאני נזכרת בכך אני יודעת שלא הייתי צריכה לומר זאת. למטפח צריך להיות לב של חמלה. הוא היה קורבן התעמולה של המשטר הקומוניסטי וישות חיה המחכה להינצל. כיצד יכולתי לדבר אליו כך? פעלתי ללא חמלה.

לאחר שגיליתי את הטעויות שלי, שיני לא כאבו כל כך. המשכתי לחפש פנימה כל אחר הצהריים ומצאתי החזקות רבות. למשל, כשעשיתי את שלושת הדברים היטב; הייתה לי החזקה לקנאות, רציתי להתפאר כאשר כתבתי מאמר שיתוף טוב והרפיתי כאשר הסביבה שלי השתפרה. הרגשתי בושה על שצברתי ערימת החזקות. כאב השיניים שלי נעלם בהדרגה. בלבי, הודיתי למאסטר ואמרתי: "השתמשת בהפרעות של הכוחות הישנים ובמצוקות שונות כדי לסייע לי להיפטר מדברים רעים ובכך אפשרת לי להתנקות ולעלות ברמה".

באותו לילה כשעשיתי מדיטציה בבית, ישות "הצל השחור" של הכוחות הישנים הופיעה מחדש. ככל שהפכתי גדולה יותר היא הפכה לקטנה יותר. היא הייתה רק בגובה של כמה סנטימטרים. היא אמרה לי בטינה: "את מוכשרת מאוד. אני לא אפריע לך יותר". היא נופפה בספר מול פניי לרמוז לי שהיא תמשיך לאסוף "עורות אנושיים", ונעלמה.

מכיוון שהשתמשתי במחשבות נכונות חזקות לנקות את ההפרעות של הכוחות הישנים ולהשמיד את האלמנטים המרושעים, לאחר מכן נתיב הטיפוח שלי הפך חלק יותר. למחרת מתרגלת ב' הגיעה לביתי, היא סיפרה לי שלא טיפחה היטב וכך אִפשרה לכוחות ישנים לנצל את הפרצות שלה. כתוצאה מכך היא הייתה רוב הזמן במצב של "סילוק קארמה" וכמעט נפלה במלכודת של הכוחות הישנים.

שיתפנו לגבי מותה של מתרגלת קשישה מקבוצת לימוד הפא שלה והזכרתי לה לחפש פנימה. לאחר מכן היא סיפרה שגילתה את הבעיה. היא חשה שהיא אחראית באופן חלקי למותה של המתרגלת הזאת. מאחר שהייתה לה ההחזקה לרדיפה אחר דה והיא פחדה להיעצר, היא העבירה כסף רב לאתרי ייצור חומרים תחת שמה של המתרגלת הזקנה ונתנה לה גם די הרבה כסף מזומן וסחורות. אולם מה שהיא עשתה פגע בדרישות של המאסטר לסייע למרכזים ולא לצבור כסף או סחורות. יותר מכך, הפחד שלה להיעצר היה גם ביטוי לכך שלא היו לה מחשבות נכונות, מה שיכול היה לגרום לעוד מצוקות. היא חשבה בטעות שהיא תשיג דה בכך שתיתן סכומי כסף גדולים לאתרי ייצור החומרים ויכול להיות שהיא גרמה למתרגלת הקשישה לטפח החזקות שבעבר לא היו לה.

מאוחר יותר הפא שן של המאסטר תכנן עבורנו לבקר כמה מתרגלים קשישים. חלקם נכחו בסמינרים שהמאסטר נתן בשנות התשעים. בהתחלה הם התקדמו בטיפוח במרץ רב, אבל בחודשים האחרונים כשקראו ב"ג'ואן פאלון" לא היו מסוגלים להבין היטב את הפא. במהלך לימוד הפא הם היו נרדמים, הופכים חסרי מנוחה, או לא היו מסוגלים לזכור מה שרק קראו. הם לא יכלו לשלוח מחשבות נכונות חזקות בלב שקט והיו להם הפרעות. בעבר הם יכלו לשבת במדיטציה במשך שעתיים, אבל כיום הם אפילו לא יכלו לשבת בלוטוס מלא. הם גם הרגישו מתוסכלים מהמצב.

כשביקרנו מתרגל אחד בביתו גילינו שלבני משפחתו היו הבעות פנים מוזרות מאוד, ובכלל זה לנכד הצעיר שהביט בנו ברשעות. הרגשתי שיש מאחוריהם אלמנטים רעים. הסיבה שקרובי המשפחה התנהגו בדרך זאת הייתה מפני שהכוחות הישנים שמאחוריהם שמרו לנו טינה. שלחנו מחשבות נכונות חזקות כלפי המתרגל הקשיש, כדי להשמיד את האלמנטים המרושעים מאחוריו. כמו כן החלטנו לנקות את סביבת הבית ולהקים בביתו קבוצת לימוד פא.

מאוחר יותר גילתי שהמצב באזור שלנו היה חמור יותר. לא מזמן, מצבים דומים התרחשו בסביבות האזורים שלנו גם. אחד המתאמים של קבוצת לימוד פא מת לפתע משבץ. הוא היה רק בן 40. מאחר שלא הצליח להבהיר את האמת לבני משפחתו, הוריו גרמו קצת צרות. המתרגלים מהסביבה שלחו מחשבות נכונות חזקות לטפל בבעיה.

ב-"שטיפה של החול" המאסטר אמר:

"תיקון הפא נמצא בשלב האחרון, והגורמים המפריעים בתוך היקום מושכים החוצה מבין תלמידי הדאפא את אלה שלא מסוגלים להיות נחושים, כמו אלה ש: 1) אינם צלולי דעת; 2) מדברים ומתנהגים בחוסר היגיון; 3) לא סילקו את ההחזקות שלהם, שבהדרגה גדלו והובילו לנטייה חזקה להסתכל החוצה ולחפש החוצה, והם מאבדים את הרציונאליות שלהם".

מהאירועים האחרונים האלה הגעתי להבנה שטיפוח בדאפא זה הדבר הנפלא והרציני ביותר ביקום. אם הלב שלנו אינו ישר, או אם ההחזקות החבויות שלנו לא סולקו, אז הכוחות הישנים המרושעים ינצלו אותן וירדפו אותנו. לא רק שהם יחסמו לנו את הדרך לחזור הביתה, אלא גם יגרמו נזק חסר תקנה לכל הקבוצה. לפיכך, מתרגלים ותיקים וחדשים באזור שלנו צריכים להתמקד בבעיה, לחפש פנימה באמת ולהגיע להבנות שלנו עצמנו על בסיס הפא של המאסטר.

ראשית, כדי למנוע בעד הכוחות הישנים לנצל את הפרצות שלנו, עלינו לטפח את עצמנו באמת. בואו ונזכור מה שהמאסטר אמר ב-"הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב- 2009 בוושינגטון הבירה":

"עבור מטפח, להסתכל פנימה זה כלי קסם".

המאסטר אמר גם ב-"מהו תלמיד דאפא":

"כולכם צריכים לחשוב כך, והמחשבה הראשונה שלכם צריכה להיות לבחון את עצמכם ולנסות למצוא את הבעיה. מי שלא עושה כך אינו מטפח אמיתי של הדאפא. זה כלי קסם בטיפוח שלנו, וזה מאפיין של הטיפוח של תלמידי הדאפא שלנו. כל דבר שאתם נתקלים בו, המחשבה הראשונה צריכה להיות לבחון את עצמכם, וזה נקרא 'לחפש פנימה'".

לחפש פנימה ולטפח את עצמנו בכל פעם שאנו נתקלים בבעיות זהו כלי הקסם בטיפוח. אם אנו שוכחים לחפש פנימה, אז ניתקל בקלות בבעיות בנתיב שלנו.

אני זוכרת משהו שקרה לפני זמן לא רב. כדי לסיים מאמר, לחלק מהמתרגלים באזור שלנו היו ויכוחים ביניהם לבין עצמם, שיצרו להם עוד החזקות, ולכך היו השפעות שליליות על מתרגלים אחרים. קבוצה אחת צידדה במתרגל שהעין השלישית שלו הייתה פתוחה. הם טענו שמי שהשתתף בפרויקט הזה יזכה לדה רב. זה עורר החזקות לתהילה ואינטרס עצמי אצל מתרגלים רבים. הם אפילו אמרו, שזה וזה אינם מטפחים אמיתיים ולכן אסור להם להשתתף בפרויקט. הקבוצה השנייה צידדה במתרגל וותיק שפגש בעבר את המאסטר. הם טענו שבצד השני יש מרגלים והם בנתיב הלא נכון. שתי הקבוצות התווכחו ללא סוף. שמעתי שהם אפילו כתבו על זה מכתבי תלונה לעורכי אתר מינג-הווי.

שתי הקבוצות הכירו מתרגלת בת ארבעים שמתה מקארמת מחלה בגלל שלא יכלה לשחרר החזקות אנושיות. כשזה קרה הם לא חיפשו פנימה ולא למדו מזה לקח. הם לא שללו לחלוטין את התכנונים של הכוחות הישנים ולא הלכו על-פי הנתיב שתוכנן על ידי המאסטר. שני הצדדים השתמשו במקרה הזה של המתרגלת כדי להאשים אחד את השני. אף אחד לא חשב על מה שהם עשו. האם הם טיפחו? האם מטפחים נלחמים אחד בשני? האם המאסטר לא ביקש מאיתנו לגלות את הטעויות שלנו עצמנו כשאנו נתקלים בקונפליקטים? האם המתרגלים האלה לא הושפעו מהתרבות המורעלת של המק"ס שהציגה לראווה את ההחזקה שלהם לתחרות? האין הם הולכים בנתיב שתכננו הכוחות הישנים? מתרגלים עמיתים, עלינו להתעורר באמת!

שנית, עלינו לייחס חשיבות רבה לשליחת מחשבות נכונות חזקות, להסתכל על דברים בהשקפה נכונה ולחשוב ולפעול ביושר על בסיס יומי.

ב-"לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" (2006) המאסטר אמר:

"אבל הם יצרו חוגה מיוחדת לתיקון הפא, והם עשו דברים מסוימים בגניבה בכל ממד. הם אפילו עירבו את אנשי העולם, ושתלו חוגה כזאת בגופם של בני האדם. זו הסיבה לכך [שכשהחוגה] זזה, מתרחשים שינויים במצב העניינים של בני האדם על כדור הארץ. זה בדיוק משום שהדברים האלו פועלים. במהלך תיקון הפא כל הדברים האלו בתהליך של ניקוי, אז הם כבר לא משחקים תפקיד מכריע". (שאלות ותשובות)

המאסטר גם אמר ב-" הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003":

"כשהגונג, האנרגיה שהשארתי בחלק הזה של היקום, בשלושת העולמות, עושה דברים, אם התלמידים לא פועלים באופן נכון, הכוחות הישנים יתנגדו ויופיע מצב של חסימה. לכן אני אומר לתלמידים ללכת בצורה נכונה ולא לאפשר להם להיתפס על עיקרון כלשהו. ברגע שהם נאחזים בתירוץ גדול הם יהרסו אתכם. במיוחד כשזה הגיע לשלב האחרון, הם נאבקים על סף מוות. כשהם לא יכולים למצוא תירוץ הם לא מעזים לרדוף אותך, כי אז הם היו מפרים את החוקים. הם מבינים את זה גם כן, לכן אין צורך שאסלק אותם – החוקים של היקום הישן כבר מסלקים אותם. זה בגלל שהם יצורים ישנים והם מתייחסים לשמירה על העקרונות הישנים כאל דבר חיוני".

ההבנה שלי מהרצאות המאסטר היא, שהכוחות הישנים עשו תכנונים על-פי מה שהמתרגלים הסכימו לעשות בעבר ועל-פי התכונות המולדות שלהם. הכוחות הישנים השתמשו בתירוץ של בחינת המתרגלים כדי להשיג את מה שהם רצו, ובאותו הזמן יצרו מכשולים רציניים. לפיכך, יש מתרגלים שנעצרו ונרדפו בגלל המחשבות הנכונות החלשות שלהם בזמן שאחרים נעקרו ממקומם למשך תקופת זמן ארוכה. על אחדים היה גם נטל התחייבויות משפחתיות. הם בילו זמן רב בטיפול בקרובי משפחה חולים שלהם, בשמירה על הנכדים שלהם, או בעבודות בית אין סופיות כל יום, מה שהשפיע על היכולת שלהם לעשות היטב את שלושת הדברים. היו מתרגלים שלא היו מסוגלים לשחרר את האנוכיות ואת האגו, ואת האלמנטים של היקום הישן, ויצרו פערים בקרב המתרגלים. כמה מתרגלים גם לא טיפלו כראוי בכספים ששימשו להכנת חומרי הבהרת אמת.

לאחרונה באזור שלנו, כמה מתרגלים צעירים שהוארו לכיוון נתיב רע, השתכנעו על ידי מתרגלים שהיו קרובי משפחה שלהם לחזור לדאפא. אולם חלק מהם לא היו מסוגלים להאמין באמונה שלמה בדאפא ובמאסטר ולכן מתו מקארמת מחלה. קרובי המשפחה המתרגלים שלהם לא הסתכלו נכון על הבעיה והיו מודאגים עקב ההחזקה שלהם לרגשות למשפחה. בעקבות זאת הם יצרו פערים והפרעות למתרגלים אחרים בגלל שלא יכלו להשקיט את ליבם.

לדעתי, לשכנע אחרים לטפח בדאפא זה דבר טוב, אבל איננו יכולים לכפות זאת על אחרים. אם אנשים אינם רוצים להיטמע בפא ולהאמין במאת האחוזים במאסטר ובדאפא זה לא יצליח. החמלה של אלה המטפחים באמת מתעלה על הרגשות של אנשים רגילים. אסור לנו לגרור אנשים לתוך טיפוח רק מפני שהם קרובי משפחה שלנו, כפי שאיננו יכולים לכפות על אף אחד לתרגל. עלינו לזכור את הלימודים של המאסטר, לאמוד כל דבר כנגד הפא, לחשוב ולפעול בצורה ישרה ולא לאפשר לכוחות הישנים לנצל את הפרצות.

ב-"לסלק את הידיים השחורות עם מחשבות נכונות" המאסטר אמר:

"אל תתנו עוד לרוע לנצל פרצות ואל תהיו מופרעים על-ידי ההחזקות של בן האנוש. עשו היטב את הדברים שעל תלמידי דאפא לעשות ולכו היטב בקטע האחרון של הדרך. מחשבות נכונות, פעולות נכונות".

אלה הן ההבנות הנוכחיות שלי. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.

הה-שי