קבוצת לימוד הפא שלנו פא מורכבת מ-11 מתרגלים בגילאי 12 עד 73. כל אחד בקבוצה שלנו אומד את פעולותיו בהתאם לפא. אני רוצה לשתף ולדווח למאסטר על מספר התנסויות מופלאות שחווינו במהלך הטיפוח.

שמימי לעומת אנושי

אחת מהמתרגלות בקבוצה שלנו היתה עובדת רפואית בגמלאות. היא החלה לתרגל פאלון דאפא לפני יותר מ-14 שנה. זמן לא רב לאחר מכן, החלה הרדיפה על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) המרושעת. היא התגוררה תחת קורת גג אחת עם משפחה של אנשי צבא, כך שהלחץ עליה היה גבוה. עם זאת, היא הייתה מסורה לדאפא ולא נתנה לשום דבר להסיח את דעתה.

באחד המקרים, במהלך נסיעת עסקים היא הייתה מעורבת בתאונת דרכים. חברתה והנהג נהרגו, אבל היא לא נפגעה.

לפני עשרה ימים, המתרגלת הזו הרגישה מסה שרירית קשה בבטנה. לפעמים היא הייתה גדולה, לפעמים קטנה. זה השפיע על האכילה שלה וגרם לה לכאבי גב. היא שיתפה אותנו תוך חיפוש פנימה. גם שלחנו עבורה מחשבות נכונות.

המאסטר אמר:

"אם הוא יכול לוותר על החיים והמוות, אז הוא אלוהות; אם הוא לא יכול לוותר על החיים והמוות, אז הוא בן אדם". (הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה – סידני, 2-3 במאי, 1999)

המתרגלת הזו אמרה, "אני רוצה להיות אלוהות, לא בן אדם".

לא משנה כמה כאב, היא לא סיפרה לקרוביה. היא לא הפסיקה לעשות את שלושת הדברים וכל הזמן התמידה בנתיב הפא.

בבוקר, כשתרגלנו את התרגיל השני, מתרגלת עמיתה ראתה את המאסטר מושיט יד לבטנה ומוציא גוש חומר סגול; דם סגול ניגר מידיו של המאסטר. במהלך שליחת המחשבות הנכונות של השעה שש, אותה מתרגלת ראתה את המאסטר מניח גוף כדורי צבעוני ומבריק בתוך תנוחת הלוטוס של ידיה.

אותה מתרגלת שיתפה שלאחר הסרת הגוש היא הרגישה הרבה יותר נוח, ובטנה לא התנפחה יותר. גם התיאבון שלה חזר.

ניצלה מנפילה מצוק

מתרגלת אחרת מהקבוצה שלנו, בשנות ה-60 לחייה, מתרגלת חדשה בפאלון דאפא. היא קבלה את הפא לפני קצת יותר משישה חודשים והמחלות שלה נעלמו. במארס השנה היא ואחותה תכננו לנסוע לבית אימן, בנה נהג במכונית כדי לאסוף את אחותה.

הוא החנה את המכונית על גבעה תלולה ונכנס לתוך הבית, בעוד אמו נשארה במכונית. פתאום המכונית התחילה להתדרדר לאחור לעבר המצוק. הבן לא יכל לעשות דבר כדי לעצור את המכונית.

כשהמתרגלת ישבה חסרת אונים במכונית היא צעקה: "מאסטר, תציל אותי! תציל אותי!" פתאום היא שמעה צעקה, "המכונית נעצרה!". הבן שלה רץ לעברה וראה את אחד מהגלגלים האחוריים של המכונית תלוי באוויר ואת השני חסום על ידי שורש מת של עץ.

אחד מתושבי הכפר, שעזר למשוך את הרכב בחזרה אל הכביש אמר: "זה היה מפחיד! אם המכונית הייתה ממשיכה להתדרדר, גם הגברת הקשישה הייתה מתדרדרת אתה. לגברת הזאת בטח יש כמות אדירה של מוסריות. אלוהים הגן עליה. היא באמת בת מזל". לאחר התקרית, המתרגלת החליטה שלא לנסוע לבית אמה, אלא לחזור הביתה.

כשהגיעה לביתה, תוך רחשי כבוד כרעה ברך מול תמונתו של המאסטר כדי להביע את הכרת תודתה.

ניצלה מסף המוות

למתרגלת שהוזכרה לעיל יש בת שקיבלה את הפא לפני כשנה וחצי. זמן לא רב לאחר שהפכה למתרגלת, היא וכמה מתרגלים וותיקים יצאו לפרסם חומרי הבהרת אמת על הפאלון דאפא.

המתרגלים שאלו את הבחורה הצעירה אם היא מפחדת. היא ענתה, "לא. אם הייתי מפחדת, לא הייתי מטפחת". היא למדה את הפא ותרגלה את התרגילים יחד עם כולנו. הגישה שלה והאישיות שלה השתנו במידה רבה. כשבני משפחתה ראו את השינויים הנפלאים שחלו באישה הצעירה הזו, זה עודד אותם להתחיל לטפח ולתרגל בעצמם.

ביום הפאלון דאפא העולמי (13 במאי) השנה, הקבוצה שלנו התכנסה כדי ללמוד את הפא ביחד ולתרגל. ב-21:50, כשתרגלנו את תרגיל המדיטציה בישיבה, האישה הצעירה נשענה פתאום על מתרגל עמית, ונפלה.

כולנו קמנו כדי לעזור לה. הפה והעפעף הימיני שלה צנחו ופניה היו חיוורות. היא הזילה ריר מפיה ורגליה פרפרו. היא הזיעה, נשימתה הייתה רדודה. הדופק שלה היה חלש וכמעט בלתי מורגש. היא גם לא הצליחה לשלוט בצרכיה.

מתרגלת בת 73 אמרה, "תשכיבו אותה על השמיכות שעל הרצפה ונזדרז לבקש מהמאסטר להציל אותה". ארבעה מאתנו הקיפו אותה ושלחו מחשבות נכונות. אחד מהמתרגלים ראה באמצעות העין השמימית שלו את הלוויה שלה.

מתרגלת קשישה אמרה, "הזמן כעת הוא קריטי. אין עלינו להפסיק לשלוח עבורה מחשבות נכונות". בעודה מחזיקה את כף ידה זקופה, אמרה בחמלה אך בחומרה, "כל הישויות החיות, האזינו. לא משנה מה הגברת הצעירה הזו עשתה בחיים הקודמים שלה. היא קיבלה את הדאפא, ולכן היא אחת מתלמידותיו של מאסטר לי הונג ג'י. גורלה מונח בידיו של המאסטר. יש לכולכן מזל להיות כאן היום, וכך גם לה. הקשיבו לי: וותרו על השנאה וסִלחו לה! אני אומרת לכולכן, אִמרו 'פאלון דאפא הוא טוב', 'אמת-חמלה-וסובלנות הוא טוב' ויהיו לכם חיים טובים יותר!"

כולנו הקפנו את האישה הצעירה וצעקנו את שמה. משכנו ברגליה ובזרועותיה, אך היא לא הגיבה. נשאנו אותה למיטה וכיסינו אותה בשמיכות. לנוכח המצב, כולם היו רגועים ושיתפו פעולה. לא הפסקנו להאמין בפא והמשכנו לבקש הצלה מהמאסטר.

ב-2 לפנות בוקר, האישה הצעירה חזרה להכרתה. היא הניחה את ידיה על ראשה ורעדה, כשהיא אומרת שוב ושוב, "קר לי כל כך! כול הגוף כואב לי! העצמות שלי כואבות!" כיסינו אותה בשלוש שכבות של שמיכות, אך היא המשיכה להתלונן שקר לה.

לאחר מכן היא הקיאה שוב ושוב כשהיא מפרישה טיפות סמיכות של דם ורקמות. היה לזה ריח ייחודי וגרוע מאוד. נשאנו אותה לשירותים ובחזרה למיטה מספר פעמים ובסופו של דבר החלטנו לתת לה להישאר בשירותים. הנחנו לפניה דלי כדי שתוכל להקיא מבלי ללכלך. כך זה נמשך כל הלילה.

ביום השני, המשכנו להאכיל אותה ולתת לה לשתות מים. היא הקיאה ופלטה את כל מה שאכלה. המשכנו לשלוח עבורה מחשבות נכונות.

אחד מהמתרגלים הוותיקים הזכיר לה את מילותיו של המאסטר:

"כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה" ("ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית, "אנשים עם טבע מולד גדול")

האישה הצעירה שיתפה פעולה. כשהתפתלה מכאבים על הרצפה, שניים מאתנו ראו באמצעות העין השמימית שהמוח הקטן שלה דימם ושכל המוח שלה היה בצבע ירוק-סגלגל. מתרגל שאל אותה אם היא רוצה ללכת לבית החולים, אך היא סירבה.

כעבור שבוע מצבה השתפר. עזרנו לה לעשות את תרגילי העמידה. לאחר כ-20 יום, בעזרת חמלתו של המאסטר, בעזרתם של המתרגלים העמיתים ובעזרת אמונתה בדאפא, בסוף היא עברה את המבחן.

במהלך 20 הימים האלה, כולם נשארו קרובים אליה ועזרו לה, אפילו כמו בדברים כשטיפת פניה ורגליה, כיבוס בגדיה והאכלתה.

שלושה מתרגלים בקבוצה שלנו הם רופאים, והם היו תמימי דעים שמצבה היה קריטי ביותר. היא איבדה את הכרתה למשך זמן כה רב, כך שסביר להניח שהמוח שלה לא קיבל מספיק חמצן ונוזלים. אדם רגיל היה מת בנסיבות כאלה, ואפילו אם מישהו היה שורד, קרוב לוודאי שהיה משותק.

כיום, מתרגלת זו ערנית ומלאת חיים. היא נראית כמו בת 30, אבל למעשה היא בשנות ה-40 לחייה. כל האנשים ששמעו את הסיפור שלה חשבו שהתרחש כאן נס.

קיימים מקרים רבים כאלה, אבל אני החלטתי לכתוב רק על שלושת המקרים האחרונים האלו, כדי להראות שפאלון דאפא הוא אכן שמיימי. נמשיך להיות נחושים בהבהרת העובדות ובסיוע למאסטר בהצלת ישויות חיות.