אחרי שנרדפתי כלכלית מספר שנים על ידי כוחות הרשע הישנים, התגברתי לאחרונה על המצוקה הזאת. הייתי רוצה לשתף עמיתים מתרגלים לגבי איך לפורר רדיפה כלכלית ולהשיג הבנה ברורה על טיפוח בתקופת תיקון הפא.

אני רופא במקצועי. במהלך תקופת ההתמחות שלי בבית חולים לא השתמשתי בהזדמנות הזאת היטב כדי ללמוד מיומנויות  נוספות. כמו כן בזבזתי כמה שנים אחרי שסיימתי את הלימודים. כיוון שלא התמחיתי בתחום כלשהו לכן אני יכול להרוויח משכורת חודשית של רק כמה מאות יואנים. לקח לי 3 שנים להשיג רישיון רופא. כיום אני מרוויח יותר מ-2,000יואן שזו משכורת ממוצעת.

לפני מספר ימים הצטרפה לקליניקה שלנו רופאה חדשה. היא הייתה תוקפנית מאוד וטובה בהשגת לקוחות חדשים. בקליניקות פרטיות בסין משלמים לרופאים עמלות. לפני שהצטרפה לקליניקה, היו לי יחסים טובים עם רופא נוסף. לא התחרינו בינינו בטיפול בלקוחות.

הרופאה החדשה העמידה בפניי אתגר בדרכים שגרמו לי לאבד את האיזון. לפתע, התעוררו במחשבתי קנאה, שנאה, מאבק, רווח אישי ועוד החזקות אנושיות רבות. במשך מספר ימים הייתי מוצף ברגשות. כשראיתי את הרופאה החדשה משיגה לקוחות חדשים, הייתי מלא תרעומת. אולם הייתי ביישן מדי כדי להתעמת עמה. לא פחדתי שהיא תאפיל עלי, אבל לא רציתי לשבור את השקט השטחי במשרד.

כל זה הוביל אותי לרצון לשנות את מקום עבודתי. אולם מאחר שהרמה הטכנית שלי לא הייתה מספיק גבוהה, כנראה שאעמוד בפני אותה בעיה ולא משנה היכן אעבוד. מחשבתי התרוצצה קדימה ואחורה והרגשתי מיואש מאוד. בדיוק אז ראיתי מאמר שיתוף באתר Minghui בנושא פחד וקנאה. גיליתי שהוא עוזר לי מאוד והתחלתי לשקול היטב את הבעיות שלי: "למה רמת המיומנות שלי נמוכה כל כך?  מדוע לא הצטיינתי בהשגת עוד לקוחות? למה רמת הביצוע שלי בעבודה היא רק כך וכך? למה הבוס והקולגות שלי לעבודה מסכימים שאני הרופא הכי פחות מוכשר בקליניקה?" מתרגלי דאפא צריכים להיות בעלי יכולת טובה מאוד בכל מה שהם עושים. תהיתי למה זה לא נכון במקרה שלי.

זה הניע אותי להתייחס לנושא הרדיפה הכלכלית ברמה יותר עמוקה.

כשחזרתי הביתה שיתפתי את זה עם אמי ואמרתי לה: "אנשים טובים אינם צריכים להתנהג כפתאים שאפשר לרמות אותם בקלות. הסובלנות של תלמידי הדאפא אינה כדי לרצות אחרים ברדיפה בלתי מוגבלת אחרי רווח על חשבונם. כמו כן זה לא אמור להיות 'קורבן' באווירה התחרותית והאגרסיבית במקום העבודה. מתרגלי דאפא צריכים לעזור לאנשים להיטמע ב-"אמת-חמלה-סובלנות" ולהציב עצמם במקום טוב בתיקון הפא".

הבנתי שעלי להראות את החמלה והכבוד של הדאפא, לתקן את מה שאינו נכון וצודק, לפורר את הרוע, לאמת את הדאפא ולהציל ישויות חיות. אני לא צריך להיתקע בטיפוח האישי. עלי לצעוד בנתיב שלי היטב ולהציל ישויות חיות במהלך תיקון הפא.

כתלמידי דאפא צריך להיות לנו כבוד בעולם האנושי, לא למען רווח אישי אלא כדי להגן על הפא, ובעשייה זאת להפגין חמלה לישויות החיות.

המאסטר אמר בספר "ג'ואן פאלון" (הרצאה שביעית "הנושא של הריגה"):

"כבני אדם יש לנו זכות לקיים את החיים. לכן סביבת החיים שלנו גם כן צריכה להתאים לדרישות של חיים אנושיים".

כרופא, העבודה שלי היא טיפול בחולים ועלי לגלות אחריות. אין שום דבר רע בהגנה על זכותי לעבוד. ברגע שהגעתי להבנה ברורה, יכולתי להשיג לקוחות חדשים כבר למחרת היום. גם רמת הביצוע שלי השתפרה. הרופאה החדשה חדלה לקחת את כל הלקוחות החדשים והחלה לכבד אותי.

ההתנסות הזאת עזרה לי להבין מהו טיפוח בתקופת תיקון הפא. כיום יש לי הבנה טובה יותר כיצד כוחות הרוע משתמשים במשפחה שלנו, בכסף ובמחלות שהיו לנו בעבר, כדי לרדוף אותנו. אני רואה שרבים מעמיתיי המתרגלים תקועים ברדיפה מסוג אחר. יש כאלה שאינם מבינים אפילו שזוהי רדיפה ורק מתמקדים על סובלנות או חמלה מבלי לשלול את הכוחות הישנים. יש כאלה שיודעים שהם נרדפים אך אינם יודעים את הסיבה לכך ולכן הם סובלים רבות בתוך מצוקות.

אני מבין שבאופן כללי יש שתי סיבות להיות נרדף מבלי להיות מודע לכך. הראשונה היא שלמתרגל אין הבנה ברורה של הפא ואינו שוקל את הבעיות האלה מנקודת מבט של הפא בטיפוח בתקופה תיקון הפא. השנייה היא שהמתרגל לא שינה את המושגים שלו או שחרר את ההחזקה שלו, ואותם הכוחות הישנים מעצימים.

לאמוד בעיות מנקודת מבט של הפא בטיפוח בתקופת תיקון הפא

אם לא נוכל להיות ברורים לגבי מהו טיפוח בתקופת תיקון הפא, לא נוכל לאמוד את הבעיות על בסיס הפא. אני חושב שזה קריטי לגבי תלמידי הדאפא בטיפוח הנוכחי בתקופת תיקון הפא. ללא הבנה זאת אנחנו נצעד בנתיב אותו תכננו לנו הכוחות הישנים ונהיה מועדים לרדיפה.

מתרגלת מבוגרת סבלה הצקות מבנה. לעתים קרובות נהגה לומר: "סובלנות! סובלנות! אף אחד לא יכול לסבול יותר ממני". לא משנה כמה אחרים למדו עימה את הפא ושיתפו איתה, הייתה לה אובססיה עם טיפוח לסובלנות. בסופו של דבר היא סבלה מקארמת מחלה אנושה, הג'ו-יואן-שן שלה הפך לא ברור והיא נפטרה.

מתרגל אחר היה איתן מאוד ונחוש ולא פחד משום דבר. כמו כן היה מוכשר ובעל סטנדרטים גבוהים מאוד. עבודתם של אנשים אחרים עמדה לעתים נדירות בסטנדרטים שלו. אבל הייתה לו החזקה לרעיון שתלמידי דאפא צריכים להצטיין בכל מקום, ושתלמידי דאפא צריכים לתפקד היטב ביחסים שלהם עם משפחתם. במשך השנים האחרונות הוא היה עסוק מאוד בענייני משפחה. הוא עדיין עשה את שלושת הדברים, אבל היה לו זמן ממש מוגבל. כשמתרגלים היו מזמינים אותו לשלוח מחשבות נכונות חזקות בקרבת מקום למאורת הרוע, או להבהיר את האמת לאנשים, הוא סירב לעתים קרובות עקב ענייני משפחה. הוא נחסם על ידי המושג של "להיות בחור נחמד" ולא היה מסוגל להיטמע בקבוצה.

ב"יסודות להתקדמות במרץ II" המאסטר אמר לנו:

"לגבי תלמיד דאפא הדברים שונים בתהליך תיקון הפא מהטיפוח-תרגול האישי שבעבר. כשאנחנו ניצבים מול פגיעה לא הגיונית, רדיפה של הדאפא, אי צדק שמונחת עלינו בכוח, איננו יכולים להתייחס אליהם כמו קודם בטיפוח-תרגול האישי ולקבל את כולם – זה בגלל שתלמידי הדאפא נמצאים עתה בתקופת תיקון הפא. אם הבעיה לא נובעת מהחזקות ומטעויות של הפרט, אלו הם וודאי הפרעה וביצוע מעשה רע על ידי הרוע". ("תיקון הפא והטיפוח-תרגול")

כשאני חושב על שני המתרגלים האלה, אני חושב שההבנה שלהם את הפא אינה ברורה. הם היו תקועים בטיפוח האישי ואפשרו לעצמם להיות מופעלים על ידי כוחות הרשע הישנים. הכוחות הישנים ניצלו את ההחזקות שלהם כדי לרדוף אותם.

בתקופת תיקון הפא, הטיפוח שלנו שונה מכל צורות הטיפוח שבעבר. אם איננו יכולים לטפל היטב ביחסים שבין הדאפא, תלמידי הדאפא, ובין הכוחות הישנים, אז לא תהיה לנו הבנה ברורה לגבי הטיפוח-תרגול בתקופת תיקון הפא. זה יכול להוביל אותנו בקלות להיות לכודים בטיפוח אישי ולא נהיה מסוגלים לבחון את הבעיות מנקודת מבט נכונה. הרדיפה אינה מוגבלת רק להיותנו במעצר, לבזיזת הבית שלנו, או לגזירת עונש מאסר בכלא. יש סוגים רבים אחרים של רדיפה בלתי נראית שקשה להבחין בה.

הכוחות הישנים משתמשים במשפחות שלנו, בעניינים הפיננסים שלנו ובקארמת מחלה כדי לרדוף אותנו. הם משתמשים ברדיפה כדי להעצים את ההחזקות שנותרו לנו. הכוחות הישנים עושים שימוש ב"מבחנים" האלה ,כפי שהם מכונים, כלפי תלמידי הדאפא, כדי להרוס אותנו. עלינו להיות ברורים בנושא הזה.

דאפא הוא כה מעמיק. אם איננו ברורים עדיין לגבי המשמעות של מה זה להיות תלמידי דאפא בתקופת תיקון הפא, אנו עלולים לסטות מהנתיב שלנו ולהיות חשופים לרדיפה אין-סופית על ידי כוחות הרשע הישנים.

שני המתרגלים שהזכרתי למעלה עשו את שלושת הדברים. אולם לעשות דברים לא מסתכם בהכרח בטיפוח אמיתי. אם איננו ברורים לגבי עקרונות הפא, אנו עלולים להיות נרדפים ולא נוכל אולי להצליח בהצלת ישויות חיות. הטיפוח הוא רציני. אדם אינו יכול לצאת מזה איכשהו.

לחשוף מושגים והחזקות

סיבה נוספת לכך שאנו משמשים מטרה לרדיפה היא ההחזקות והמושגים הלא נכונים שלנו. הורי התגרשו כשהייתי ילד קטן וגדלתי להיות ביישן והססן עם הערכה עצמית נמוכה. נהגתי להיות שלילי והיה לי צורך חזק להגן על עצמי.

בזבזתי שנים אחדות בניסיון למצוא עבודה מפני שהמושגים האלה שלטו בי. הייתי ביישן מדי ושלילי. חשבתי שאין לי כלל מיומנויות טכניות. היה לי ביטחון עצמי נמוך ופחדתי. אך היה לי גם אגו חזק. לא הייתי מסוגל לעמוד בקונפליקט כי פחדתי להיפגע. שאפתי רק להרמוניה ושלווה. עם מושגים כאלה נמנעתי מלחפש עבודה, נשארתי בבית כמה שנים וסבלתי מרדיפה כלכלית.

כיום אני מבחין בתכסיסים של הכוחות הישנים. הם רדפו אותי תוך שימוש במושגים שלי, כדי לגרום לי לאבד הערכה עצמית נוספת ואומץ. לא יכולתי להגן על האינטרסים שלי אפילו מול עמיתיי לעבודה. הם רצו שאגלה רגשי שנאה לחברה כדי שלא אחפש עבודה ושלא יהיה לי מקור הכנסה.

כיום ראשי צלול. אני מבין שעלינו לטפח בתוך המורכבות של החברה האנושית. כיצד נוכל לפחד להיפגע או לנהל קונפליקט? אני אסלק את הפחד, הביישנות, חוסר הביטחון העצמי ואת המושגים השליליים שלי. אני לא אתן להחזקות לשלוט בי עוד. באותו הזמן אני אראה את הכבוד והאומץ של תלמידי הדאפא. לא צריך להציק לאנשים טובים.

המושגים שלי נכפו עלי על ידי כוחות הרוע הישנים. הם תכננו זאת כבר לפני זמן רב. במהלך הגלגולים שלנו תקופת חיים אחר תקופת חיים, הם החדירו חומרים רעים לתוכנו, כדי להפריע לנו בתקופת תיקון הפא. כשאנחנו לא עומדים על המשמר, המושגים האלה יכולים להתעצם על ידי הכוחות הישנים במטרה לחסום אותנו מלסייע למאסטר בתיקון הפא ובהצלת ישויות חיות. לחלוטין, איננו יכולים להכיר בכך. עלינו לנקות אותם מתוכנו.

הייתי רוצה להמליץ שמתרגלים עמיתים יקראו שוב את הרצאות המורה ב-"מדריך להפלגה" ו"יסודות להתקדמות במרץ II" (במיוחד את "מעבר לגבול הסובלנות", "הערה על 'כבוד הדאפא'", "המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה") כמו גם את "סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא" ו-"ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב".