סניף פנסילבניה של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ערך הקרנה של הסרט "לשחרר את סין: האומץ להאמין" בספריית Tredyffrin של מחוז צ'סטר ב-11 בנובמבר 2013. יותר מ-40 מקומיים צפו בסרט והשתתפו בדיון שלאחריו. רבים אמרו שהם היו בהלם מהמידע שנחשף בסרט.

הסרט התיעודי מעניק מבט אנושי על הפרת זכויות האדם של המשטר הסיני: מעצר שרירותי של מתנגדי משטר, קצירת איברים מאסירי מצפון חיים, ומוצרים לייצוא למערב שנעשו על ידי עבודת כפייה.

הסרט גם בוחן כיצד אזרחים סינים מתחילים להתנגד לצנזורה של המק"ס באינטרנט, כפי שהם מתעוררים לזכויות המצפון שלהם.

לאחר שהסרט הסתיים, הובילה ברברה קוינטיליאנו מארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיון קבוצתי על עבודת עבדים בבתי הכלא הסינים, כיצד המשטר הסיני רודף את הפאלון גונג וקצירת האיברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג חיים למטרות רווח.

שתי נשים שהיו קורבנות לרדיפה בסין מעידות

בתום הקרנת הסרט קיימה ברברה קווינטיליאנו מאמנסטי אינטרנשונל דיון קבוצתי על עבודת העבדים בבתי הסוהר בסין, על הרדיפה שהמשטר הסיני מנהל נגד הפאלון גונג, ועל קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג בעודם חיים, המכניסה רווח רב למשטר.

גב' טאו וגב' ג'אנג, שתי נשים שהיו קורבנות של הרדיפה בשל אמונתן בפאלון גונג, סיפרו את סיפורן. בין השאר הן סיפרו על מוצרים שהן הוכרחו להכין, מוצרים שיועדו לייצוא.

גב' ג'אנג בת ה-80 אמרה: "הורו לי לעמוד ללא נוע למשכי-זמן ארוכים תחת השמש היוקדת, ואז לרוץ ללא הפסקה עד שכמעט התמוטטתי". "גם אותי הכריחו להכין מוצרים לייצוא מחמש בבוקר ועד חצות הלילה, כל יום ויום. התעלפתי מספר פעמים".

במשך שלוש וחצי השנים שגב' טאו הייתה כלואה באופן בלתי חוקי, היא זוכרת שרופאי בית הסוהר שאבו ממנה דם. רק לאחר ששוחררה היא הבינה כמה קרוב היא הייתה להיות קורבן של קצירת איבריה בעודה חיה. משום שסוג כזה של שאיבת דם נועד לבדוק התאמה של דם ורקמה להשתלות איברים.

אנשים מתעוררים לטבע הברברי של קצירת איברים חיים

ד"ר אן, תושבת פילדלפיה, אמרה שהיא שמעה לראשונה על קצירת האיברים החיים של המפלגה ב 2008. היא נזכרה שהייתה מזועזעת אז, במיוחד כאשר גילתה שרופאים סיניים ביודעין ומרצון השתתפו בפשע. היא סיפרה שלמטופל אחד שלה נקבעה השתלת לב בסין תוך שלושה שבועות, כלומר, תורם הלב היה מתוכנן למות באותו יום שנקבע להשתלה. היא אמרה שהייתה מאד מעוניינת לדעת מי היה התורם.

זמן קצר לאחר מכן, היא הצטרפה לרופאים נגד קצירת איברים בכפייה כדי לסייע להעלות את המודעות לנוהל המגונה הזה וכדי לעצור את הפשעים הללו נגד האנושות.

"אני מרגישה צער על מה שקורה בסין" אמרה רות, אחת מהמשתתפים. "מתרגלי פאלון גונג חווים סבל בלתי מתקבל על הדעת. קצירת איברים חיים היא אכזרית באופן קיצוני וחייבת להיעצר!"

המסיכה המכסה את הצנזורה של המק"ס נקרעת בהדרגה

כריסטופר פריץ רצה לדעת למה הזרם המרכזי של התקשורת לא דיווח על טרגדיה אנושית זו. אלכס, שסבו היה ניצול השואה שביצעו הנאצים, אמר לכריסטופר שגם פשעי הנאצים היו מוסווים היטב כשהם היו בשלטון.

"לפני שזוועות הנאצים נחשפו" הסביר אלכס, "אנשים לעיתים קרובות נתקלו בשברי שיער ושיני אדם מגואלות בדם, אך סירבו להאמין שהנאצים היו מעורבים ברצח-עם במלוא מובן המילה. ככל שיותר ויותר עדויות יצאו לאור, אנשים התחילו להתעורר לסבלם של היהודים. אין זה דומה לטיוח של המק"ס על קצירת האיברים מאנשים חיים?"

בשל הצנזורה פוליטית והמגבלות שהמשטר הסיני מטיל על מידע, כלי תקשורת זרים רבים התרחקו במכוון מהנושא כדי להגן על האינטרסים שלהם בסין.

אבל ככל שיותר פרטים על זוועה זו נחשפים, זה ימשוך תשומת לב גוברת בתקשורת.

שרה קוק, בעלת טור ב CNN, כתבה לאחרונה מאמר שכותרתו "איך הצנזורה הסינית חוצה יבשות", החושף את נטייתה של התקשורת לצנזר את עצמה.

מר פריץ סיכם את ההקרנה והדיון במילים: "האירוע הזה היה מאורגן היטב ומאלף ביותר!"