בתקופת שושלת צ'ינג, מר ג'אנג, סוכן ניירות ערך, חצה את נהר היאנג-צה מצפון לג'יאנג-נינג ,הידועה בשם נאן-ג'ינג, כדי לגבות חוב. הוא תכנן לחזור לביתו לפני חג ראש השנה. הוא יצא לדרך בשעה מוקדמת, כאשר מיטלטליו על כתפיו, אך נאלץ לחכות לפתיחת שער העיר. הוא חיכה תחת סוכך של בניין בשוק.

לאחר המתנה ארוכה מר ג'אנג התעייף כל כך עד שויתר, הניח את תיק בד המכיל כסף וזהב, התיישב עליו לנוח ועצם את עיניו. כששער העיר נפתח, הוא רץ לשם כשמיטלטליו על כתפיו ושכח לגמרי מאחור את התיק שמכיל את הכסף והזהב. כאשר גילה כי תיק הבד לא איתו הוא היה כבר במרחק של חצי קילומטר. הוא מייד מיהר חזרה לקחת את התיק. השוק היה הומה אדם והתיק נעלם.

מר ג'אנג הזעיף את פניו ושוטט בין האנשים בתקווה שמישהו מצא את התיק שלו. אדם מבוגר הופיע ושאל אותו מה קרה. הוא הקשיב לתשובתו של מר ג'אנג ואז הזמין אותו לביתו ואמר לו: " כשפתחתי הבוקר את הדלת, מצאתי תיק על האדמה. אני לא יודע אם הוא שלך". מר ג'אנג תיאר את תכולת התיק: "בתיק יש שתי מעטפות. בכל אחת יש כמות מסוימת של מטילי כסף. המעטפה הגדולה שייכת לבוס שלי והמעטפה הקטנה שייכת לי". המבוגר בדק את תכולת התיק. היא הייתה בדיוק כפי שמר ג'אנג תיאר. לכן הוא החזיר למר ג'אנג את התיק.

מר ג'אנג התרגש עד דמעות ורצה להודות לו ולתת לו מטיל כסף. המבוגר אמר בחיוך: "אם הייתי אוהב מאוד כסף לא הייתי מספר לך שמצאתי את התיק, האם אתה מבין?". מר ג'אנג שאל את המבוגר מהו שמו ואז המשיך בדרכו לביתו.

מר ג'אנג המתין על שפת הנהר למעבורת. לפתע נשבה רוח חזקה מאוד. סירות רבות התהפכו ונוסעים רבים טבעו. למראה הסצנה הנוראית הזו צצה מחשבה חומלת בראשו: "קיבלתי בחזרה את כספי. בלעדיו הייתי מת. אני אכן זכיתי בחיי". הוא השתמש בכל כספו כדי לשכור אנשים להציל את הטובעים. חייהם של עשרות אנשים ניצלו בזכות מחשבתו החומלת.

הניצולים באו להודות למר ג'אנג על הצלתם. אחד מהם היה בנו של האדם המבוגר שהשיב לג'אנג את כספו. הבן היה בדרכו לביתו בנאן-ג'ינג לאחר סיום עסקיו באזור צפונית לנהר היאנג-צה. מר ג'אנג הופתע מצירוף המקרים. הוא סיפר לנוכחים את הסיפור שלו. למשמע הסיפור, כולם נדהמו מהנס והבינו כי הוא היה החוק השמימי של טוב מתוגמל בטוב בפעולה. זמן קצר לאחר מכן שתי המשפחות התאחדו בקשרי נישואים.

בסיפור, האדם המבוגר לא שמר לעצמו את תיק הכסף שמצא ואף לא ביקש שום תמורה על מעשהו הטוב. הוא לא רק הציל את מר ג'אנג מהקושי שלו, אלא גם יצר פתח להזדמנות להצלת חייו של בנו, בכך שבזכות התנהגותו ומעשו הטובים הוא שתל זרע של חמלה בליבו של ג'אנג.

בתרחיש אחר, אילו המבוגר היה שומר לעצמו את הכסף שמצא, ג'אנג היה מתאבד בשל ההפסד הכספי העצום ולא הייתה לו ההזדמנות להציל את חייהם של אנשים רבים שטבעו, בניהם בנו של האדם המבוגר שמצא את הכסף. אפילו אם ג'אנג לא היה מתאבד ועדיין הייתה לו החמלה, לא היה לו את הכסף לשכור אנשים שיצילו את הטובעים. מצד שני, זה היה גרוע עוד יותר אם לג'אנג לא היה אכפת כלל מהטובעים בשל מזלו הרע. ישנה אמרה: "עשיית מעשים טובים ללא תמורה יתנו השראה לאחרים להיות חומלים וגם תפתור את המצוקה שלך. עזרה לזולת בצרה תעזור להם לצבור כסף לעשיית מעשים טובים ואתה תקבל עזרה מאחרים".

לסיום, ישנה אמרה נוספת המשמשת כעצה טובה: "עדיף לעשות מעשים טובים קטנים כדי לצבור מזל טוב לעתיד מאשר להיאנח בשל התנוונות המוסר. עדיף לעזור לזולת בכל יום כדי שיעזרו לך בזמנים קשים, מאשר להיאנח בשל ערכי מוסר מנוונים".