בהיותי צעיר פחדתי מאוד מאבי, והרגשתי שהוא קפדן ביותר. הוא אמנם אהב אותנו מאוד, אך היה מתבדח: "אם הייתם צריכים לבחור בין אבא לאמא, עם מי הייתם בוחרים להישאר?" ואנחנו לא היססנו כלל לומר לו שהיינו בוחרים באמא.

אחרי שהוא החל לתרגל פאלון גונג (פאלון דאפא) ב-1998 הוא השתנה לחלוטין. לעתים, כשהוא הגיע לסף איבוד המזג, הוא היה מרסן עצמו, משום שהפאלון גונג דורש מהמתרגלים ללכת על פי אמת-חמלה-סובלנות.

אבי אהב מאוד כשחברים באו אליו. אמי הייתה נגד העישון שלו ורק כשחבריו באו לבקרו היה לו תירוץ לעשן, כי הלא זה לא ייראה מנומס כלפיהם אם הוא לא ירשה להם לעשן… אבל אחרי שהחל לתרגל פאלון גונג הוא הפסיק לעשן ומשפחתנו מָלאה הרמוניה.

לעתים היו מגיעים לביתנו חברים של אבי שתרגלו פאלון גונג. אפילו כשהרבה אנשים דיברו בבת אחת הוא היה נשאר רגוע, ואף אחד לא השתמש במילות קללה. בין המתרגלים היה אדם שהיה יחסית מלא-גוף. אבי אמר לי שהאדם הזה היה בריון שעסק באמנויות לחימה ושאפילו שוטרים מתחנת המשטרה היו פוחדים ממנו. אחרי שהוא החל לתרגל פאלון גונג הוא השתנה לחלוטין. כשחבריו הבריונים ביקשו שהוא יהיה מנהיג הכנופייה הוא סירב.

בין חבריו של אבא היה פוליטיקאי לשעבר אשר לאחר שהחל לתרגל פאלון גונג נעשה אדם הגון ולא היה מוכן לקבל שום שוחד. הייתה אשה בשנות השבעים שכשהחלה לתרגל החלה להיראות צעירה מגילה. עורה נעשה עדין, ללא קמטים. מכל מתרגלי הפאלון גונג יכולנו לראות שהשיטה איננה רק תרגול שנועד בשביל בריאות או כושר, אלא אף טיהרה את מחשבתם של האנשים ולימדה אותם להיות אנשים טובים.

אבי היה מאושר ביותר באותם ימים כיוון שזכה לדבר בעל ערך רב כל כך. כל היום הוא למד את הפא וביצע את התרגילים. הוא גם התנדב ללכת לאזורי כפר ללמד אנשים אחרים את התרגול. הוא קנה ספרי פאלון דפא והעניק אותם לקרוביו וחבריו, אפילו לאלה שגרו ממש רחוק. הוא אמר שהפאלון גונג הוא כל כך טוב שהוא מקווה שהאנשים סביבו כולם יתרגלו בו. הוא קידם את הפאלון גונג בפיו ובלבו.

כשהייתי צעיר שמעתי את אבי אומר לאחותי הבכורה שאם בני כיתתה יארגנו פעילות כמו מצעד לכיכר טיאננמן, אין עליה בשום פנים להשתתף. שמענו אותו גם מספר שהמפלגה הקומוניסטית בסין עשתה מעשים רעים רבים. בסוף דבריו הוא היה אומר שעלינו לדאוג לעניינינו ושאיננו צריכים להתערב באירועים של אנשים אחרים. אולם ב-1999, כאשר המפלגה הקומוניסטית בסין החלה לרדוף את הפאלון גונג, אבי החליט ללכת לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. טרם צאתו את הבית הוא אמר לי שוב ושוב איך לדאוג לעצמי כשהוא לא בבית. כשאני חושב על זה עכשיו, אני קולט שהוא ידע ברגע ההוא מה מחכה לו, בהתבסס על מה שהוא ידע על המעשים שעושה המפלגה הקומוניסטית בסין.

אחרי שהוא חזר מבייג'ינג לא ידענו מנוח בבית. כמעט כל יום תחנת המשטרה שלחה מישהו לבית שלנו. לפעמים אפילו כמה פעמים ביום. הם היו דורשים מאבי לרשום כתב ערבות שבו הוא מבטיח לוותר על אמונתו. אבי, אשר לפני כן היה אדם פחדן, היה איתן באופן מפתיע. לנוכח האיום מהאנשים האלה הוא הצהיר "פאלון גונג מלמד אותנו להיות אנשים טובים. הוא בבירור שיטה טובה. אני לא אגיד שהוא לא טוב ולא אפעל נגד מצפוני. הסיבה שהלכתי לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג הייתה גם כדי לפעול על פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, ורציתי להפיץ את האמת. לא עשיתי שום דבר רע שיכול להזיק לחברה. אם הממשלה תחדש את זכותנו לתרגל פאלון גונג ותטהר את השמועות שהיא הפיצה על הפאלון גונג, אף אחד לא ירצה ללכת לבייג'ינג". בד בבד, אבי אמר להם בטוב לב שיתייחסו למתרגלי הפאלון גונג טוב. במהלך המהפכה התרבותית הדולה מקדשים רבים נהרסו, ואלו שהשתתפו בהרס סבלו מגורל טראגי לאחר מכן. כל האנשים המבוגרים בסין יודעים שמי שרודף ישויות אלוהיות ייענש בידי שמים. למעשה, לפעמים, כשלא היו יותר מדי נוכחים, שוטרים אמרו: "אלו שמתרגלים פאלון גונג הם אנשים טובים, אנחנו לא רוצים לעשות זאת. זה הכל בגלל הלחץ מהמנהיגים. למשטרה אין ברירה".

אבל בסופו של דבר אבי נשפט לתקופה של שנתיים במחנה עבודה בכפייה על כך שהוא הלך לבית אחד מעמיתיו המתרגלים. הוא הואשם ב"הפרת הסדר הציבורי". קשה לדמיין מה היו עבורו השנתיים של מחנה עבודה בכפייה. אחרי שהוא חזר הביתה הוא סיפר שהיה חוק בלתי כתוב שכל אדם חדש שהגיע למחנה היה מוכה על ידי האסיר שהיה ראש התא. כשאבי הגיע לשם, ראש התא שאל את אבי מה הסיבה שהוא הגיע לכלא. אבי סיפר לו שזה משום שהוא מתרגל פאלון גונג. כששמע זאת ראש התא הוא לא היכה אותו. אבל הסוהרים שמו על רגליו של אבי משקולות למשך שבועיים משום שהוא תרגל את התרגילים. במחנה העבודה בכפייה הוא עבד עבודה ממושכת מאוד כל יום. האוכל היה מלוכלך, עם נקודות שחורות צפות למעלה. לעתים קרובות הוא הוכה, התעללו בו מילולית, וענשו אותו בעונשים גופניים. בחורף השוטרים גררו אותו החוצה שיסבול את הקור ולעתים אף שפכו מים קרים על גופו. בקיץ הם אילצו אותו לעמוד להיצלות בשמש היוקדת. אבל אפילו העינויים הלא אנושיים האלה לא ערערו את אמונתו האיתנה.

אני זוכר את היום שבו אספתי אותו ממשרד מחנה העבודה בכפייה. הוא נראה זקן הרבה יותר לאחר שנתיים של עינויים. אבל כשהשוטרים איימו עליו "או שתחתום לערוב שלא תתרגל יותר פאלון גונג או שתישאר במעצר", הוא נותר שקט ואמר "זה בלתי אפשרי".

אף על פי שהוא שוחרר, שוטרים המשיכו להטריד ולהציק לו והוא נאלץ לעזוב את הבית. כך לא היה לנו מספיק זמן להיות ביחד ורוב הזמן היינו מופרדים. שנה אחת, בחג ראש השנה הסינית, אמא לקחה אותי לראות אותו. הוא התבדח "בוא לבקר את ביתי היפה". זה היה חדר קטן שרובו היה תפוס על ידי מיטה קטנה עם כילה נגד יתושים. מאחורי המיטה היו מחשב, מדפסת וצורב דיסקים ששימשו אותו להכין חומרים להבהיר לאנשים את העובדות בנוגע לפאלון גונג.

בעבר המטרות של אבא בחיים היו להרוויח המון כסף, לפרנס את המשפחה, ושיהיה לנו בית. במהלך הרדיפה האכזרית נגד הפאלון גונג אבי איבד הכל משום שהוא האמין בנחישות בתרגול שלו. אבל אבי היה רגוע. במצב כמו זה הוא המשיך להכין חומר שיבהיר את האמת על הפאלון גונג, ולא היו לו חרטות. וכמו אבי, מאות ואלפי מתרגלי פאלון גונג, חרף העובדה שהם עוברים סבל שכזה, המשיכו תוך סיכון לספר לאנשים בדרכי נועם שהפאלון גונג הוא טוב, ושאמת-חמלה-סובלנות הם טובים. הם אינם מבקשים תמורה כלשהי וחושבים רק על העתיד של כל אדם ואדם בסין.

בואו נחשוב, אם סין מחרימה אמת-חמלה-סובלנות, אז מה זה אומר? לפעול על פי "שקר, רשע ואלימות"? לאן סין תגיע עם זה? את זה רק הזמן יראה. מעשה הגבורה של מתרגלי הפאלון גונג לא להרפות מהאמת הוא עמוד השדרה של העתיד הבהיר של סין. חומרי הבהרת האמת שמתרגלי הפאלון גונג מפיצים הם התקווה של אזרחי סין.