מאז יולי 1999 כשהמשטר של ג'יאנג זמין החל לרדוף את הפאלון גונג, שוטרים רבים ממחלקות ציבוריות ושיפוטיות נדרשו להשתתף ברדיפה. ביניהם היו גם אנשים בעלי מצפון. אני בשנות ה-70 שלי ונאסרתי ונשלחתי למרכז לשטיפת מוח למשך שלושה חודשים כדי לעבור "שינוי" (טרנספורמציה). נשארתי יציב באמונתי. מאוחר יותר נשלחתי למחנה מעצר.

במחנה המעצר אילצו אותי לעבוד בפרך במשך 16-14 שעות בכל יום. סוהר-מפקח אחד (הם קראו לו "קצין") ראה שקשה לי, ובשקט הרשה לי לעשות הפסקה קצרה. זה נחשב למותרות שלא ייאמנו במחנה המעצר. אחד מהאסירים הפליליים שהיה עצור שם חשב שזה לא הוגן, לכן הוא הציק לי ואסיר פלילי אחר הכה אותי כדי שלא אוכל לנוח. כשהקצין הראשי גילה על כך הוא העביר אותי לעבוד במקום אחר. למעשה הוא עשה את זה כדי לתת לי הזדמנות לנוח.

יום אחד מכונית של משטרת בתי המשפט לקחה אותי לבית המשפט כדי לעמוד לדין. כשנכנסנו בדלת בית המשפט, השוטרים ממחנה המעצר כבלו את ידי באזיקים מאחורי גבי. הקצין של משטרת בית המשפט ראה זאת ודרש בזעם, "תשימו את האזיקים מקדימה!" הוא השתמש בסמכותו לעשות מעשה טוב.

במהלך המשפט יכולתי להבין מהטון ומההתנהגות של אנשי בית המשפט שאין להם ברירה והם חייבים לקיים את המשפט. חלק מהם הזכירו לי להגן על עצמי ולומר שלא ביצעתי שום פשע. אחרים אמרו לי שגם להם יש קשיים. זה נכון, תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית זה באמת קשה להיות אדם טוב.

יש מקרה נוסף שלעולם לא אשכח. באחת הפעמים כשהלכתי לבית החולים לבקר חבר, דיברתי עם אישה על הפאלון גונג, היא אמרה "אין צורך להמשיך, אני יודעת שכל מה שהמפלגה הקומוניסטית מתנגדת לו, הוא בטוח טוב". היא סיפרה לי שבנה הוא שוטר בתחנת המשטרה. שתי נשים מבוגרות יותר שתרגלו פאלון גונג נאסרו, והוא קיבל הוראה להכות אותן. הבן שלה סיפר לה ששתי הנשים הללו היו נחמדות במיוחד ושהוא סירב להכותן. אם הם היו מתעקשים שיכה אותן הוא היה פורש מהמשטרה.

יש אין-ספור דוגמאות כאלו. רבים מהשוטרים במחלקות המשפטיות ובמחלקות לביטחון הציבור כבר הבינו את האמת על הפאלון גונג. לכן, ברגעים קריטיים, יש להם הזדמנות לבחור על פי מצפונם. משום שהם מבינים את האמת מחשבותיהם טובות, וזה שמשאיר להם תקווה לעתיד.