קראתי יותר מעשר פעמים את מאמרו החדש של המאסטר "תלמידי דאפא חייבים ללמוד את הפא". אני ממש מרגישה שהמאסטר דחף את הטיפוח שלי צעד גדול קדימה. טיפחתי במצב של הארה למחצה וכעת אני מבינה יותר. המאסטר לימד אותנו במאמר הזה גם את עקרונות הפא המתייחסים ל-Shen Yun וכעת יש לי הבנה חדשה לגבי ה-Shen Yun. לכן אחרי שקראתי את המאמר צפיתי פעמים בתקליטור של ה-Shen Yun כשאני בוכה תוך כדי צפייה. המשמעויות הפנימיות של הפא של מאסטר והכוח העצום הטבוע בשירים ובריקודים של ה-Shen Yun נגעו שוב עמוק בלבי.

כשראיתי בפעם הראשונה את הריקוד המונגולי, בהתבוננות ברקדנים הנהדרים על הבמה על רקע הערבה המרשימה שעל המסך, הבנתי לפתע את מקום מוצאם של המונגולים. תמונה חיה מועלית מעבר לזמן ולמרחב. המונגולים הם קבוצה אתנית עתיקה. הם נציגים של מערכת שמימית עתיקה, כבירה ורחוקה. הם עברו דרך מצוקות רבות ודרך שכבות של חלל וזמן ביקום עד שהגיעו בסופו של דבר לכדור הארץ. על כדור הארץ הם סבלו אין ספור קשיים ויצרו תרבות מונגולית. מתגלים לי תכונות מערכת החיים שלהם, המרירות שלהם והתקווה. באותו רגע לא יכולתי לעצור את דמעותיי. איזו קבוצה אתנית יקרה! איזה ישויות מוערכות! איזה מסע מפרך! באותו רגע הבנתי למה התכוון המאסטר כשדיבר על "ישויות מקוריות". הביטו סביב, כמעט כל החומר הוא ישויות עתיקות. עשב, צמחים, אבן, אפילו גרגר אבק שווים שנוקיר אותם.

כמו כן ראיתי שתלמידי דאפא הם גם נציגים של ישויות שמימיות עתיקות ועצומות. לרוע המזל יש מתרגלים שלא טיפחו באמת עקב זה שלא שחררו את ההחזקות שלהם. כתוצאה מכך, המערכות שהם מייצגים יתפוררו, חלקם אפילו התפוררו כבר. זה ממש עצוב ושובר לב. אבל אין דרך אחרת, מפני שתהליך תיקון הפא אינו יכול לחכות. הוא הגיע למצב של

"ההצלחה או הכישלון של כל זה יהיו כולם בתוך תקופת הזמן הזו" ("מה המשמעות של 'לעזור למאסטר לתקן את הפא?")

כשצפיתי במופע ה- Shen Yun בפעם השנייה הייתי שוב בהלם. כשראיתי שוב את הריקוד המונגולי הופיעה הסצנה הזאת: הישויות שהם יצגו במערכת ניצלו. הן כל כך מלאות שמחה והן שרות ורוקדות כדי להביע את שמחתן והכרת התודה שלהן לאחר שחייהן ניצלו. בעזרת נפשן ונשמותיהן הן מספרות לכל הישויות החיות בקוסמוס על החסד האין סופי של הדאפא ועל הפלא של היקום החדש שאין שני לו. בעודן מביעות דברי הוקרה לדאפא, הן רצות לעתיד של היקום החדש השייך להן. כמה ברי מזל הם החיים שניצלו! כמה נהדר ושמח! דמעות זלגו על לחיי. מי יכול לדכא את הנחשול הזה שבא מתוך עמקי הלב? תוכן וסצנות כאלה אינם משהו שאפשר לראות במשהו שנוצר על ידי אנשים רגילים.

כשהמשכתי לצפות, ראיתי אלוהויות וישויות חיות מהגוף הקוסמי שאני מייצגת. הם היו יפים להפליא ומקסימים. הם נופפו לעברי בזמן שרקדו ושרו, בתקווה שאחזור בחזרה. כשצפיתי בהם הרגשתי לפתע שגופי נעלם ושם, ביקום הענק שאינו בר השוואה, היו רק הישויות הנהדרות האלה המגלות את עצמן בשמחה כדי לחגוג ולשבח את המוסריות האדירה של הדאפא. באותו רגע השאלות שהיו חבויות בלבי – מי אני? כמה גבוה העולם אליו אוכל להגיע? ומה אהיה בעתיד?– כולן נעלמו. בהביטי בכל כך הרבה ישויות יפות ושופעות מרץ הפכתי חסרת אנוכיות. משפט אחד הגיח במחשבתי: "החיים הם הדבר היקר ביותר". אלה כנראה המילים האמיתיות שהמאסטר גילה לדרך החשיבה הטהורה שלי.

לפתע זכיתי בהבנה רבה וחשתי עצמי טהורה יותר והשין-שינג שלי עלה. הבנתי מדוע הכוחות הישנים אכזריים כל כך ומרושעים ומדוע המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) המרושעת והנבלים בהם היא שולטת כל כך חסרי רחמים. ביקום הישן כולם תומכים בחוק של בריאה-התייצבות-התפוררות-הרס ואף אחד אינו מוקיר באמת את החיים. הכוחות הישנים במיוחד, שנאחזים בכל כוחם בחוקים הישנים ובקיום הישן רואים את הישויות הנמוכות יותר כזבל שניתן להרוס על-פי רצון. זה מתבטא במלואו ברדיפת תלמידי הדאפא על ידי המק"ס והולכת השולל של אנשי העולם, שמתעלמים לגמרי מביטחונם של ישויות חיות ושל היקום. רק המאסטר שלנו מעריך ביותר את החיים. המאסטר חושף כל צורה של סבל ופותר אין ספור קשיים כדי להציל ישויות חיות וללמד את הפא היקר והמהותי ביותר של היקום לכולם, כדי שיוכלו להיטמע באמת-חמלה-סובלנות. לכן המאסטר מדרג את הישויות במעמד הגבוה ביותר. אין אף שיטה או שפה היכולות להביע את גדולתו של המאסטר או את הכרת התודה שלנו.

המשכתי לצפות במופע. הישויות שניצלו משתמשות בכל מה שיש להן כדי לאמת את הפא. הן שוכחות בהדרגה את האני ומגיעות לעולם של חוסר אנוכיות. ככל שהמשכתי לצפות במופע, גיליתי שכל תא בגופי הופעל כשהוא מנצנץ ביופי צבעוני, כמו מסך הרקע המבריק במופע. כל תא מתפקד ב-Shen Yun, מלא בחיוניות ואינו עוד בלתי כשיר.

המושג האחרון שלי בהבחנה בין חיים טובים או רעים ומעט התרעומת האחרונה שלי כלפי אנשים רגילים שמסרבים להגיב באופן חיובי להבהרת האמת וכלפי מתרגלים שאינם שקדנים בטיפוח נעלמו. אני יודעת שהטיפוח שלי התקדם לשלב חדש, שבו אקדיש כל מה שיש לי ל"שלושת הדברים" ולהצלת ישויות חיות במלוא המאמץ.
המאסטר אמר לנו ב-"תלמידי דאפא חייבים ללמוד את הפא":

"הישויות שחיות שם הן העושר שלכם"

כל מה שאני רואה כעת אומר לי ללא כל ספק שהפגנת הראווה הגדולה של חמשת אלפי השנים עומדת להסתיים. לכן עלינו לנצל כל הזדמנות ולהציל ישויות חיות. אני מלאת תודה לרמז של המאסטר ולעבודה הקשה של אמני ה-Shen Yun. אני מבינה כעת שהחיים הם הדבר היקר ביותר.

הא-שי למאסטר הנכבד ורב החמלה שלנו! תרועת כבוד לאמני ה- Shen Yun!

זוהי ההבנה וההארה הנוכחית שלי. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.