ברשותי כ-4000 מטר רבועים כ-80 קילומטר מהעיר בה אני גר. כשהבעתי את רצוני להקים שם בית ספר "מינג-הווי", כמה מתרגלים טענו שזה לא יצליח בשל הריחוק מהעיר והקושי להגיע אליו. יש לי שאיפה שיהיה לי בית ספר בו יתרגלו כל יום פאלון דאפא. נושא זה הפך לשאיפה שלי, אך לא להחזקה.

בינתיים אני ועוד מתרגל נוסף מנסים להציג את השיטה ברשות אחרת ובבתי ספר פרטיים, לאנשים שנקרים בדרך, ברכב, באוטובוס, בכל פעם שאנו נוסעים או נפגשים עם עיתונות וכלי תקשורת. בכל המהלך הזה אני עומד מול מצבים רבים שעוזרים לי רבות בטיפוח. יש אנשים שמעלים בעיות כמו למשל שהעקרונות של השיטה, אמת-חמלה-סובלנות, הם טובים אבל קשים ליישום, או שיש אנשים המביעים התנגדות כוללת לקבל דברים חדשים.

דודי, שהוא מורה בפנסיה, העריך מאוד את השיטה ואת המאמצים שעשינו. כשאנו מלמדים את התרגילים אנחנו שוהים באותו מקום במשך שבעה עד עשרה ימים. היות שאנו מחליפים מקום לעתים קרובות, דודי רצה לדעת מה התוצאות של מה שאנחנו עושים. אמנם אמרתי לו שזה תלוי באדם עצמו להחליט אם הוא או היא מעוניינים להמשיך עם השיטה, השאלה שלו גרמה לי להרהר רבות.

דנתי בכך עם מתרגל נוסף, והבנו שאכן זה די קשה לגרום למבוגרים להבין בקלות את גדולת השיטה, ושיהיה טוב יותר להתרכז בבתי ספר בקרבת מקום. הרגשנו כך מפני שלתלמידים צעירים לב טהור וקל לי יותר להתמיד ללמד את השיטה במשך שלושה ימים בשבוע באופן קבוע.

ניסינו לבחור שני בתי ספר כדי להתחיל בהם, בית ספר אחד ממשלתי והשני פרטי. בתהליך קיבלתי עידוד עצום ממתרגלת מעיר אחרת. יום אחד הלכתי עם מתרגל עמית להירשם לקבלת ביתן ללא תשלום ביריד התעשייתי של הודו (כבר שלוש שנים אנחנו מקבלים שם ביתן ללא תשלום). היריד מתקיים בהידראבאד בתחילת השנה. אחרי שעזבנו את המשרד בו נרשמנו לקבל ביתן, הבחנתי בבית ספר לבנות הפועל בתוך שטח התערוכה. מיד צצה בי מחשבה להציג את השיטה בבית הספר הזה וכך להגיע לקבוצה גדולה יותר, כמו כן סביר להניח שהבנות האלה גרות בקרבת מקום ויכולות לבוא לביתן הפאלון דאפא שלנו ביחד עם הוריהן.

כשנכנסנו בפעם הראשונה לבית הספר לא קיבלנו רשות לפגוש במנהלת. ביקשתי לשוחח עם המורה לחינוך גופני שאמרה לי שעליה לקבל היתר מהממונים עליה. היא אמרה שתחזור אלי תוך שבוע. כשאף אחד לא יצר עמי קשר, חזרתי לאותו בית ספר ולמזלי התבקשתי על ידי המורה הזאת לבוא ולהסביר למנהלת מהו פאלון דאפא. הראיתי להם צילומים וביקשתי ממנה רשות להציג את השיטה במשך שבוע.

הודות למאסטר הנכבד שלנו, המנהלת הסכימה לכך מיד. כשהבחינה בעניין שמגלים התלמידים ובשינוי ההדרגתי בסביבה הבית-ספרית, החליטה המנהלת לערב את כל המורים האחרים בלימוד התרגילים. היא החלה לשאול אותי במיוחד על התועלות שבשיטה וגם על השוני בין הפאלון גונג לבין שיטות אחרות. כשהבחנתי בהתעניינותה, שאלתי אם אוכל להמשיך ללמד את השיטה למשך שבוע נוסף. היא הסכימה בשמחה.

בעזרתו של מתרגל נוסף, הועתקו הוראות התרגילים למחשב בית הספר. המנהלת הקציבה לי שבוע נוסף ושאלה אם אוכל להגיע לבית הספר כל יום אחר-הצהריים כדי להכשיר עשר תלמידות מתנדבות. הכוונה הייתה שעשר המתנדבות תלמדנה יום יום את שאר התלמידות. נעניתי לבקשתה.

SCH-1.jpg (345307 bytes)

SCH-3.jpg (302653 bytes)

SCH-4.jpg (394416 bytes)

תלמידות בית הספר מתרגלות פאלון דאפא

במהלך כל ההתפתחויות האלה הייתי מודע לאינטרס שלה שנמשיך ללמד את התרגול. היא נוכחה לדעת שהשיטה שלנו נוחה יותר בהשוואה ליוגה. היא גם אמרה לי שהיא בדיוק הייתה אמורה להתחיל בשיעורי יוגה בבית הספר ונראה שיצרתי עימה קשר בדיוק בזמן הנכון. אמרתי לה שכל דבר קורה מסיבות גורליות והיא הסכימה לכך. היא שאלה אותי איך הצלחתי למצוא את בית הספר שהוא בשטח התערוכה ואינו מוכר להרבה אנשים.

SCH-7.jpg (226192 bytes)

SCH-8.jpg (214011 bytes)

הסברתי את השתלשלות הענינים והיא שמחה לשמוע על מאמציי. היא ייעצה לי להציג את השיטה גם בקולג' הפוליטכני לבנות, שהוא קולג' לקבלת תואר הנמצא גם הוא בשטח התערוכה. הודיתי לה על המידע והבטחתי לה שאצור קשר בקרוב עם האנשים הרלוונטיים. כדי להקל עלי היא נתנה לי מכתב המלצה והעתק מלוח השעות של בית הספר המראה את השעות המיוחדות המוקצות ללימוד תרגילי הפאלון דאפא.

SMGHS-TIMETABLE.jpg (260686 bytes)

SMGHS-LETTER.jpg (309423 bytes)

מכתב המלצה ולוח השעות של בית הספר

המנהלת גם ביקשה מאתנו להמשיך ללמד את השיטה עד שהמורה לחינוך גופני בבית הספר תחזור מחופשתה. היא ביקשה מאיתנו להכשיר את המורה במשך כמה ימים, כדי שלאחר מכן תוכל להמשיך בתרגול יום יומי בבית הספר. נתתי לה במתנה את הספרים "הפאלון גונג" ו"ג'ואן פאלון" באנגלית ובהינדית. היא ייעצה לנו לעזור לאנשים אחרים בבתי ספר קרובים ואני מיהרתי להסכים.

אני מאושר מאוד שהשאיפה המקורית שלי מתגשמת בדרך זו. אני רוצה להודות למאסטר האדיר שלנו. בבית הספר יש כ-600 תלמידות והוא ממוקם ממש מול ביתן התערוכה שקיבלנו. זה היה ממש נס.

בהמשך לבקשת המנהלת, השגתי את כל האישורים הנדרשים מבכירים בממשלה והתחלתי ללמד בבית הספר משעה 15:00 עד 15:30 אחר הצהריים. אני אמשיך ללמד כאן במשך יומיים שלושה כל שבוע. אני רוצה לציין כאן שלא אחסוך בכל מאמץ להפיץ את השיטה ככל שרק אוכל. אני בר מזל רב שיש לי עבודה שמימית כזאת.

אני רוצה לצטט את דברי המורה מתוך "מהו תלמיד דאפא"?

"ראיתי לאחרונה שתלמידי הדאפא בסין נעשו יותר ויותר צלולים ובהירי מחשבה בתוך הרדיפה, והם פועלים טוב יותר ויותר. אבל תלמידי הדאפא ברחבי העולם הרפו עם השתפרות הנסיבות. יש אנשים שנראה שהם חסרי התלהבות במה שהם עושים, שלא לדבר על שיתוף הפעולה"

וגם:

"התקווה שלי היא שתלמידי הדאפא יוכלו להיות זה עם זה כפי שהם היו פעם, ושיתקדמו במרץ כמו בהתחלה כשקיבלתם את הפא. הייתה אמרה בודהיסטית, שהמשמעות שלה היא: אם אתם יכולים להיות כפי שהתחלתם כל הדרך מהתחלה עד הסוף, בטוח תגיעו לשלמות".

הא-שי למורה האדיר שלנו.

אנא מכם הרגישו חופשי לציין כל דבר שאפשר לשפר.