מתחילת רדיפת הפאלון דאפא על ידי המק"ס (המפלגה קומוניסטית הסינית) בשנת 1999 נעצרתי ונלקחתי פעמים רבות לתחנת המשטרה המקומית. תמיד סירבתי לשתף פעולה עם השוטרים שדרשו שאתנכר לדאפא ואבגוד בעמיתי המתרגלים. אבל לא שכחתי לספר לשוטרים את העובדות על פאלון דאפא.

כשהשוטרים החרימו את ספרי הדאפא שלי שלחתי מחשבות חזקות " כל עוד אני בחיים ספרי הדאפא חייבים להיות מוחזרים לי!" מאז ספרי הדאפא תמיד הוחזרו לי כשעזבתי את תחנת המשטרה.

השוטרים משנים את גישתם העוינת

פעם, כשעזבתי את תחנת המשטרה שוטר מסר לי תיק ואמר "תביא לנו את הספרים האלה שוב, כי הפעם לא היה לנו זמן לקרוא אותם".

השוטרים שהקשיבו והבינו את העובדות אודות פאלון דאפא שינו את גישתם הקודמת, העוינת את התרגול. עכשיו יש להם דעה טובה כלפי הדאפא, ומגנים על המתרגלים כל הזמן.

פעם אחת כשנעצרתי משום שהבהרתי את העובדות על הפאלון דאפא, המשכתי לספר למפקד המשטרה ולשוטרים האחרים על התרגול . סיפרתי להם על היופי שבדאפא וחשפתי את הרוע המבוצע על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית).

ואז סיפרתי להם על העיקרון שטוב מתוגמל בטוב ורוע ועושי רעה יקבלו את עונשם. רציתי רק את הטוב ביותר עבורם וקיוויתי שיהיה להם עתיד טוב. בשל חמלתו של מתרגל דאפא, לבם ומחשבתם השתנו. חמישה ימים לאחר מכן כששוחררתי, חמישה שוטרים פרשו מהמק"ס ומהארגונים המסונפים אליה. רק מפקד המשטרה לא פרש.

לאחר שחזרתי הביתה חיפשתי פנימה ותהיתי "מאחר ויש לי קשרים גורליים שהפגישו אותי עם מפקד המשטרה, למה לא הצלחתי לשכנע אותו לפרוש מהמק"ס ומארגוניה?"

למדתי את הפא והמשכתי לחפש פנימה, ואז מצאתי את ההחזקה שלי. פחדתי לפגוע בו אם אדבר יותר מדי. זה היה בגלל ההחזקה שלי לפחד, לאנוכיות ולרצון להגן על עצמי, דבר שהשפיע על היעילות של העזרה לאנשים שיהיה להם עתיד יותר טוב.

הבנתי שעלי להיפטר מההחזקות שלי. שמרתי במחשבתי שעלי להציל את מפקד המשטרה, ולכן ביקרתי אותו שש פעמים כדי לספר לו על הטוּב שבפאלון דאפא. בביקור השישי דברתי אתו למעלה משעה. לפני שעזבתי הוא שאל אותי בקרירות "אתה מבקר אותי שוב ושוב, האם אינך פוחד שאעצור אותך שוב פעם?" עניתי בחיוך, אינני פוחד, זה שווה הרבה יותר אם אני יכול לעזור לך ולבני משפחתך שיהיה לכם עתיד טוב.

למחרת בסביבות 03:00 התעוררתי מנקישה חזקה בדלתי. היה זה מפקד המשטרה. הוא נכנס לביתי מהר, וקד לפני תמונת המאסטר שלוש פעמים כרחשי כבוד .

לפני שעזב אמר לי בקול נמוך "אמור לקרוביך כשאנחנו בסיור ורואים שאתם מדביקים כרזות של הדאפא, נצעק ממרחק של 100 מטרים 'האם זה פאלון גונג?' ואז עליכם להתחמק מאתנו. אנחנו לא נרדוף אחריכם".

לאחר שלוויתי אותו לדלת היציאה, מצאתי על השולחן פיסת נייר עם כל שמות בני משפחתו הפורשים מהמק"ס ומהארגונים המסועפים אליה.