התחלתי לתרגל פאלון דאפא במארס 2010. הייתי רוצה לשתף את עמיתיי המתרגלים בהתנסות שלי בקבלת הפא. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו ראוי מצדי.

יש לי חברה שאמה החלה לתרגל ב-1999. כל משפחתה מתרגלת. בכל פעם שהגעתי לביתה, אמה ספרה לי עוד על הטוּב של השיטה וביקשה ממני לא להאמין לשקרי המק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית). באותו זמן לא הבנתי ממש את הפאלון דאפא, אבל האמנתי באמת למה שהיה לאמה לומר. אנשים רבים מתרעמים על המק"ס עקב הדברים הרעים שעושים חברי המפלגה, עקב השחיתות של המפלגה וחוסר ההתחשבות הבוטה שלה בחיים, אבל הם מוכרחים לשמור את התרעומת הזאת לעצמם בלית ברירה.

כשרציתי לשאול עותק של "ג'ואן פאלון" מחברתי, היא ביקשה ממני שאקרא קודם כל את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". לא הייתה לי הסבלנות לסיים את הספר. כששוב ביקשתי לשאול את ג'ואן פאלון", היא שאלה אותי אם סיימתי לקרוא את "תשעת הדיונים". עניתי לה בשלילה. בזבזתי שנים רבות מחיי בדרך כזאת. התחתנתי ונולד לי ילד. יום אחד ביקשתי אותה שוב לשאול את הספר ואמרתי לה שאני רוצה באמת לתרגל פאלון גונג. אמרתי זאת בכנות רבה והיא הייתה די מופתעת. היא נתנה לי עותק של הספר ואמרה לי לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ללא הפסקה, כמו גם להוקיר את הספר.

סיימתי לקרוא תוך ימים ספורים. חשבתי שהספר ממש נהדר והתחרטתי שבזבזתי זמן כה רב לפני שקראתי בו.

ברגע שהתחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון" נתקלתי בהפרעות. דעתי הוסחה, אבל התעלמתי מהסחת הדעת והמשכתי לקרוא עד שסיימתי. הייתי נחושה לתרגל את השיטה. סיפרתי להוריי כמה יקר הוא הספר ואיך הוא עזר לי להבין את המטרה שלי בחיים. הורי הביעו את הסכמתם שאתרגל אך התנו תנאי שלא אגלה לבעלי על כך, מפני שהוא עבד עבור המק"ס.

זה היה בלתי אפשרי למנוע מבעלי לגלות שאני מתרגלת. הייתי קמה באמצע הלילה לתרגל, אבל הוא עדיין גילה זאת. הוא היה מדוכא במשך כמה ימים וסירב לדבר איתי למרות מאמציי לשוחח עמו. הוא פנה מאחורי גבי להוריי ושכנע אותם להתנגד שאתרגל את השיטה. בגלל שפחדו, הם הפרו את הבטחתם ועמדו לצידו כדי לנסות לעצור אותי מלתרגל. פניתי לאחת המתרגלות הוותיקות לייעוץ. היא הציעה לי לספר להם על היופי של הדאפא, אבל לא לאפשר להם כלל להזיז את לבי". היא הציעה לי לזכור:
"רק בהיותך חסר השפעה, תוכל לטפל בכל המצבים" ("הוראת הפא במערב התיכון של ארה"ב"- תרגום זמני)

לא הבנתי באמת מה היא אמרה. בעלי רב איתי ואני השבתי בחזרה. זה נראה כאילו המשפחה שלנו מתפרקת. הזמנתי שתי מתרגלות הביתה, אבל לא משנה מה אמרתי, הוא סירב לאפשר להן לדבר והתעקש שהם ילכו וייקחו איתן את הספר היקר שלי -"ג'ואן פאלון". כשאחת מהם ראתה שאני בוכה, היא בכתה גם כן. לא נותרה לה ברירה אלא לקחת איתה את הספר ולעזוב.

הייתי שבורת לב והרגשתי כאילו איבדתי את הדבר היקר לי בחיי. לא טיפחתי את השין-שינג שלי. אותו לילה כעסתי על בעלי ועשיתי לו קשיים. הוא עזב מוקדם בבוקר ונעל אותי בבית. הוא ביקש את הורי להגיע ולדאוג שאחזור למוטב. אמי בכתה והתחננה ודרשה שלא אתראה שוב עם המתרגלת הזאת. ידעתי כמה רב ערך הוא ה"ג'ואן פאלון" אחרי שסיימתי לקרוא אותו. כיצד אוכל אם כך לציית לדרישותיהם? אחרי כמה ימים הלכתי לביתה של המתרגלת והודעתי לה שלא משנה כמה יתווכחו איתי, אני אמשיך לתרגל פאלון גונג. לקחתי את הספר שלי וחזרתי הביתה. זה לא היה קל להשיג עותק של הספר היקר הזה תחת האיסור של המק"ס על פאלון גונג. הבטחתי לשמור על הספר.

כשחזרתי הביתה, קראתי בספר ותרגלתי. בעלי התווכח איתי כשחזר. הוא איים לדאוג שיעצרו אותי. זו הייתה הפעם הראשונה שהתווכחנו מול הוריי. התווכחנו שוב ושוב עד שכל המשפחה התעייפה, אבל הם הבינו בהדרגה את נקודת ההשקפה שלי. הם דרשו שלא אתחבר לעיתים קרובות למתרגלים אחרים והם לא רצו שאנשים יידעו שאני מתרגלת. חשבתי לעצמי שאם באמת אלך אחרי מה שעמיתיי המתרגלים הציעו: "רק בהיותך חסר השפעה, תוכל לטפל בכל המצבים", אז כל התהליך לא יהיה קשה ומסובך כל כך.

אחרי שתרגלתי במשך כמה חודשים הורי הבחינו שהשתניתי מאדם חולה לאדם בריא מאוד. בעבר, חליתי במשהו כמעט פעם בחודש. גופי השביר הפך חסון יותר ויותר. הוארתי לכך שיש ניסים בכל מקום בסיוע המאסטר. לדוגמה, כשבני קיבל חום אחר הצהריים אחד, אמי דאגה מאוד. אמרתי לה בכנות וברצינות לשנן: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". לבני היה עדיין חום אבל הוא לא היה כל כך גבוה ולא עבר את ה-39 מעלות צלסיוס. כשהשכבתי אותו בלילה לישון אמי שאלה אם אני רוצה לתת לו תרופה. בתחילה אמרתי שאין צורך מפני שחומו לא היה גבוה. אחר כך אמרתי שאקרא לו את "ג'ואן פאלון". ישבתי לידו ושיננתי את "לון יו" מהזיכרון. כשסיימתי לשנן נגעתי במצחו שהיה קר יותר למגע ידי. הייתי מתרגלת חדשה והמחשבה שלי לא הייתה בהירה. לקחתי את "ג'ואן פאלון" וקראתי פעם נוספת את "לון-יו". החום ירד לו לחלוטין. בעבר זה לא היה מתקבל על דעתי. הוא היה מתהפך ומסתובב במיטה במשך ימים לפני שהחום ירד. הדרך היחידה להוריד לו את החום הייתה לתת לו תרופה או זריקות. הפעם, החום היה מינורי ממש ועבר במהרה. זה מה ששכנע באמת את הוריי והם לא התנגדו עוד לתרגול הפאלון גונג שלי. הם דחקו בבעלי לא להפריע לי.

בעלי שינה את יחסו בהדרגה. הוא נוכח שהפכתי רכה ועדינה יותר ואמר שהוא ינסה להבין אותי טוב יותר. בשבוע שעבר הוא אמר שמאחר שאני עושה מעשים טובים אולי אני זקוקה לכסף כדי לעשותם. הייתי ממש מופתעת. כיצד הוא יכול פתאום לומר משהו כזה? ניצלתי את ההזדמנות הזאת לספר לו כמה נפלאים הם מתרגלי פאלון דאפא, שהם אנשים טובים ונדיבים ובכל זאת ללא כל היגיון, הם מדוכאים ונרצחים בצורה בלתי אנושית. אמרתי לו: "החברה הסינית אינה יציבה. מדוע המק"ס אינה עוצרת את הפושעים במקום לרכז את האנרגיה שלה בעצירת אנשים טובים?" הוא לא הפריך את מה שאמרתי הפעם ואני ציטטתי לו את "מצבים" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ I". זו הייתה הפעם הראשונה שהוא לא התווכח איתי, כשהעליתי סוגיה הקשורה בפאלון דאפא.

לשדה החמלה ההרמוני שמתרגלי הפאלון דאפא נושאים יש השפעה חזקה על אנשים סביבם. הייתי אסירת תודה לעזרתם של מתרגלים וותיקים. הם לא התייאשו ממני אחרי ששמעו את ההערות העוקצניות מצד משפחתי. באותו זמן לא הייתי די ברורה לגבי עקרונות הפא. הם תמכו בשקט ועזרו לי, עד שהפכתי יציבה והייתי מסוגלת לסלק את ההפרעות ממשפחתי. כעת אנחנו משתפים את התנסויות הטיפוח שלנו לעתים קרובות ואני מאושרת מאוד.

הרצון שלי לכתוב את המאמר הזה הגיע במקורו ממפגש עם חברה. סיפרתי לה שאני מתרגלת פאלון גונג ושיתפתי עמה כמה עקרונות של השיטה. היא הקשיבה והרוויחה ממה שאמרתי. היא שיננה בביתה בקול רם, בכנות וברצינות "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". שוחחנו פעמים רבות והיא הביעה רצון אמיתי לתרגל. משפחתה התנגדה לכך נמרצות ובעלה איים להתגרש ממנה אם תתרגל. סיפרתי לה על ההתנסויות שלי ועודדתי אותה. אמרתי לה שאדם צריך להתגבר על מכשולים במטרה להשיג דברים נפלאים כאלה, אחרת לא מעריכים אותם. התרגשתי מאוד שלמרות איום חזק כזה מצד משפחתה, לצד היודע שלה היה עדיין רצון חזק כזה להשיג את הפא.

במשך ששת החודשים האחרונים אני מבהירה אמת לכל מיני אנשים וזכיתי מהם לתגובות מגוונות במידה שווה. הרגשתי עמוקות שיש אנשים עם יחסים גורליים טובים עם דאפא והם סובלים, מחכים להשיג את הפא, אבל אין להם חברים שהם מטפחים או סביבה בה יוכלו להשיג זאת. הם אנשים רגילים בתוך המבוך אחרי הכול. אם הם מתנדנדים קצת, תחת ההפרעות הנמרצות של המק"ס, הרוע משתמש בהזדמנות הזאת לנצל את הפערים שלהם כדי לגרום להם להחמיץ את ההזדמנות הזאת להשיג את הפא. זה יהיה ממש חבל.

זוהי ההתנסות שלי ולמה שהוארתי כמתרגלת חדשה. אני מקווה שאלה שיש להם יחסים גורליים טובים עם הדאפא יצליחו להשיג גם כן את הפא כדי שנטפח ביחד במרץ.