pais1

pais2

זו השנה השלישית שמזמינים אותנו להעביר סדנאות על הפאלון דאפא לכיתות חטיבת ביניים ברמלה. הזמינו אותנו לשני ימים, בכל אחד מהם ארבע סדנאות.

הגעתי כדרכי מוקדם כמה שיכולתי, ותרגלתי את תרגילי העמידה בשעה שהמתנתי לכיתות שיגיעו.
נזכרתי בפעמים קודמות שהייתי במקום הזה, כשחלק מהקבוצות היו גדולות ועשו רעש ובלגן ונאלצתי להרים את קולי כדי שישמעו אותי. לפתע הגיעה מחשבה אחרת: שום דבר אינו כאוטי ביקום הזה, לכן לא צריך להיבהל משום ביטוי חיצוני של הדברים.

מתוך: לימוד פא בוועידה ניו יורק 2008

"מאסטר לא מודאג שהדברים "כאוטיים". מאסטר יכול לראות דברים יותר ברור מכם…[....]… מאסטר בא לעשות את תיקון הפא – איך הייתי יכול לעשות את תיקון הפא אם אפילו הדברים שמסביבי היו "כאוטיים"? שום דבר לא ישתנה מהצד שלי".

בהמשך קרו כמה דברים שנראו פעוטים, אך בהחלט הראו לי שהדברים אינם כאוטיים, שעובר ביניהם חוט שני של תיקון הפא.

עד שאני מתחילה את הסדנה אינני יודעת אף פעם איך אתחיל, או איך ייבנה הסיפור על הפאלון דאפא, אני רק שומרת על לב רגוע, והדברים יוצאים בצורות שונות עם כל קבוצה.

כל הקבוצות אותו יום הגיעו מאותו בית ספר דתי, כיתות ז', ח', ט'.

מדוע היה צריך להעביר לציבור את הפאלון דאפא, שהייתה בעבר שיטה סודית

הפאלון דאפא, שעתיקותה כימי-עולם, הייתה בעבר שיטה סודית שהועברה ממורה לתלמיד במקום נידח, עד 1992,. כשסיפרתי לתלמידים שהשיטה החלה להיות מופצת לציבור קצת לפני שהם נולדו, אמרתי שלפי הבנתי היא נפתחה לציבור בגלל שהיה חייב להיות משהו שיעצור את ההתדרדרות של המין האנושי, הן מבחינה שכל כך הרבה אנשים סובלים מבעיות בגוף ומצרות, והן מבחינת התדרדרות המוסר . כיוון שהם רק בני עשרה, הבנתי שאם לא אתן להם נקודת התייחסות, הם כלל לא יבינו מה זאת אומרת התדרדרות של המוסר, כי במהלך חייהם הקצרים הם לא חוו שינוי מיוחד במינו שיכלו לשים לב אליו. סיפרתי להם שכשהייתי בגילם הדברים כלל לא היו כמו שהם היום. זה לא שלא היו אנשים רעים או דברים רעים. היו, אבל כולם ידעו שזה רע, וזה ההבדל בין אז להיום, כי היום התחומים היטשטשו. סיפרתי להם שכשהבן שלי היה בגילם הוא אמר לי: "אמא, בשביל מה את הולכת לעבודה? לכי לתחרות טריוויה בטלוויזיה ותעשי בבת אחת משכורת שנתית!" כי זה מה שמלמדים בטלוויזיה.

דבר בסיסי בהבהרת האמת על הרדיפה

לפני שאני מדברת על הרדיפה נגד הפאלון גונג. אני תמיד מקדימה שאלה מה הם יודעים על המשטר בסין. מתוך ארבע הכיתות שהיו באותו היום אף תלמיד לא ידע. תלמיד אחד ומורה אחת ידעו שהשלטון הוא קומוניסטי, ורק מורה אחת ידעה שזו דיקטטורה. אני אז מסבירה לתלמידים (ולמורים) על שיטת השלטון בסין אחרת הם פשוט לא מבינים את הרוע הזה ומקשים בשאלות "למה" ו"איך זה יכול להיות שרודפים אנשים שעושים תרגילים". כשהם מבינים מראש שהמשטר שם הוא רע כל כך שהוא לא נותן לאף אחד לומר אמת או לספר את האמת, שלא איכפת לו מחוקת המדינה, מצדק, או מטובת האזרחים – הם כבר מבינים איך יכול לקרות דבר אבסורדי כזה של רדיפה אחרי דבר כל כך טוב כמו הפאלון דאפא או מתרגלי הפאלון דאפא.

אני מספרת ששלטון דיקטטורי מבוסס על טרור, על הפחדת אזרחי המדינה, ולכן הוא תלוי בכך שהמשטרה, הצבא והפקידים עושי דברו – אכן יוציאו לפועל את פקודותיו האכזריות, שהן נגד החוק, נגד הצדק, ונגד האזרחים. אני אומרת שבמקרה של פאלון דאפא עוצרים אנשים שלא עשו שום עוול (להפך, הם אנשים כל כך טובים), מכניסים אותם למחנות עבודה בכפייה ומתעללים בהם, אבל אם כל האנשים בסין היו מתאימים את עצמם ל"אמת-חמלה-סובלנות" – האם הם יסכימו למלא פקודות שכאלה? ברור שלא. אז די ברור מדוע המשטר, אחרי שהבין באיזה מהירות הפאלון דאפא משגשגת בסין, לא רצה שזה יימשך.

הקבוצה הרביעית הייתה ממש גדולה, ונכנסה לחדר עם הרבה רוח וצלצולים. רעש, דיבורים, צעקות, סאלטות באוויר. נראה שהיו אלו שתי כיתות ביחד: כיתת בנים וכיתת בנות. חיכיתי בשקט, רגועה לגמרי. מורה אחת לא הצליחה להשתלט, ואז נכנסה מורה שנייה ניגשה אלי ושאלה איך לסדר את התלמידים. אמרתי שישבו מולי על הרצפה (כך אני תמיד מעבירה את הסדנאות). היא החלה להושיב, ותוך מספר דקות השתרר שקט יחסי. התחלתי לדבר בשקט ובחיוך, אמרתי מה שמי ואיפה אני גרה, ולמה הזמינו אותי בשבוע הבריאות דווקא להעביר את הסדנה. היה שקט כזה, שאף אחד לא היה מאמין מה היה קודם.

בדרך כלל אני משתדלת לא לדבר עם ילדים על זוועות של קצירת האיברים, אבל הפעם, כשהתחלתי לדבר על הרדיפה באחת הקבוצות, הם סיפרו שהייתה להם סדנה על השתלת איברים, שבה סיפר להם רופא על הסיבה שהיום לא שולחים מועמדים להשתלה לסין. הם חיברו את זה עם מה שסיפרתי.

תגובות המורים

באותו יום כל המורים קמו בעצמם לתרגל את התרגילים.

בקבוצה הראשונה (כ-15 בנים) המורה היה עם זקן וכיפה. כשהתחלתי לתרגל עם הכיתה הוא תרגל עם כל הלב. בהתחלה הוא חשב שהוא צריך לטפל בכל הפרעה קטנה בכיתה. אמרתי לו שיעזוב את זה והוא חזר למקומו ברצון ותרגל בנחת. הם למעשה כלל לא הפריעו, רק ההתרגשות הרגילה כששומעים את קולו של המורה בסינית במוסיקה של התרגילים, או כשחווים את התחושה הבלתי רגילה של שקט.

בקבוצה אחרת, כשדיברנו על הרדיפה וסיפרתי איזה סוג שלטון יש בסין, מורה אחת אמרה שהשלטון קומוניסטי, ושהיא חושבת שהקומוניזם עצמו מכיל אלמנטים של טרור.

מורה אחרת ביקשה חומר על השיטה ועל הרדיפה.

שמתי לב שמנהלת המקום נכנסה כמה פעמים בתחילת שיעור ויצאה מייד. הכיתות היו כל כך בשקט שהיא בטח נכנסה לוודא שהכיתה בכלל הגיעה.

כולם יודעים במקום הזה שפאלון דאפא הוא טוב, ושהוא מדבר ללב הטוב של התלמידים.

תיקון הפא משלוש זוויות

בסוף היום הלכתי להגיד שלום לצוות, אתו יש לנו היכרות מעמיקה מהימים שתערוכת "אמת-חמלה-סובלנות" הציגה שם. כשנכנסתי למזכירות סיפרה לי המזכירה על השחקן ספי ריבלין, שהוא חבר בעיריית ראשון לציון, שהגיש עתירה לנתק את הקשרים עם העיר התאומה טיאן ג'ין לאחר ששמע על זוועות קצירת האיברים שהתבצעו שם.

היא הזמינה אותי לחדר המנהלת, תושבת רשל"צ. על השולחן הייתה כתבה גזורה מעיתון, המספרת על מאבקו של ספי ריבלין.

כך הייתי עדה לכך שתיקון הפא השתקף במקום אחד משלוש זוויות: בחדר אחד לימדה תלמידת פאלון דאפא את התרגילים של השיטה וסיפרה על הרדיפה, בחדר אחר סיפר רופא לתלמידים למה לא שולחים מועמדים להשתלה לסין, ובחדר השלישי התרגשות ותמיכה במאבקו של ספי ריבלין לשפיות ומוסריות של הרשויות בישראל כלפי הזוועות המתבצעות על ידי המשטר הסיני כנגד מתרגלי השיטה בסין.