התנסות מהוועידה האינטרנטית העשירית לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ברכות למאסטר המכובד! ברכות לעמיתיי המתרגלים!

ב-17 במארס 1997 התמזל מזלי וקבלתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון". הספר שינה את חיי לחלוטין, מילא אותם בשמחה, התרגשות ותקווה.

הייתי אז בשנות ה-20 וסבלתי מבעיות עיכול. התרחבות חריגה של צינור המרה הפריעה לתפקודו הרגיל של הכבד שלי. כתוצאה מכך יכולתי לאכול או לשתות כל פעם רק כמות קטנה ביותר, אחרת הקיבה שלי הייתה מתנפחת.

למרות שגובהי הגיע ל-1.65 מטר, שקלתי פחות מ-50 ק"גאחי הקניט אותי ואמר שאני נראית כמו עץ הסקה יבש שיכול לבעור בקלות. הלכתי יום יום לעבודה, לא משנה כמה שבירה הייתי. היה לי פחד מתמיד מכאב וממוות.

פאלון דאפא לא רק ששינה את השקפתי על החיים, אלא גם ריפא את כל מחלותיי. מאז שהתחלתי לתרגל אני בריאה ומאושרת מאוד. ניסיתי כמיטב יכולתי לספר לאנשים בדרכים שונות על היופי והמופלאות של הדאפא.

הייתי רוצה לספר למאסטר על ההתנסויות שלי בטיפוח ואני מקווה שהן תעודדנה מתרגלים עמיתים.

לטפח את עצמי היטב

בגיל 23 התחלתי לעבוד כמורה. שישה חודשים לאחר מכן התחלתי לטפח בדאפא. ממשרה של אחראית על החשבונות בחטיבת ביניים, הועברתי לתפקיד מנהלת בית ספר יסודי קטן. לאחר מכן מוניתי למתאמת לוגיסטית מובילה וגזברית בבית ספר יסודי יוקרתי. במהלך כל שינויי התפקידים האלה הייתי תמיד אחראית על ענייני כסף או בתפקיד בעל כוח. לכל מקום שהלכתי שאפתי להיות אדם טוב והלכתי על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". לא התפתיתי על ידי כסף או רווחים אישיים ודבקתי בקפדנות בחוקים כשטיפלתי בעניינים כספיים.

באמצעות פעילויותיי, מנהלי בית הספר ועמיתיי לעבודה למדו שמתרגלי דאפא הם אנשים טובים שאינם תאבי בצע ואינם מתחרים על רווח אישי.

כל שלושת המנהלים בבית הספר היסודי היוקרתי הזה נתנו בי אמון מוחלט ואף פעם לא היו צריכים לדאוג לגבי המצב הכספי של בית הספר. זכיתי לאמון מלא כששלחו אותי לנסיעות עסקים לבדי לרכישות גדולות של סחורות. כשערכנו אירועי ספורט, טיפלתי לבדי בכל הכספים שקבלנו מנותני החסות שלנו, אפילו שלמשימה כזו נדרשים שני אנשים. זה כבר כמה שנים שאני מטפלת בכל מערכת השכר והתשלומים של בית הספר.

בעבודתו, גם בעלי עובד בצוות הניהול ואנשים מנסים לעתים קרובות לתת לו כסף או מתנות בתמורה לטובה כלשהי. אחרי שהפכתי מתרגלת הסברתי לו את ההשלכות לכך ושכנעתי אותו להחזיר כסף או מתנות כלשהם שקיבל.

פעם אישה צעירה אחת ניסתה לתת לנו סיגריות יקרות. כשסירבנו לקבל, היא פחדה שמא לא נרצה לעזור לה. סיפרתי לה על הפאלון דאפא ושמתרגלים נוהגים לפי העקרונות אמת-חמלה-סובלנות ומתחשבים קודם כל באחרים. כיצד יוכל מתרגל לקבל מתנות בתמורה לטובות? כשנוכחה בכנות שלי, לקחה חזרה בשמחה את הסיגריות ואמרה שהייתה רוצה גם לתרגל פאלון דאפא.

אחדים מהאנשים הכניסו כסף למעטפות קטנות ונתנו אותן לבן שלנו. דברים כאלה קרו לעתים די קרובות. בסופו של דבר אנשים למדו שאיננו מקבלים כסף או מתנות כלשהם והם הפסיקו לנסות לתת לנו.

לעזור לתלמידים לפרוש מארגון החלוצים הצעירים

בשנה שעברה, לאחר שפרשתי לגמלאות, כשבית הספר סבל מבעיות בכוח אדם התבקשתי למלא מקום כמורה לספרות סינית. במהלך השיעורים הבהרתי לתלמידים את האמת על הדאפא באמצעות שיחה על התרבות הסינית המסורתית.

פעם אחת כתבתי שלושה משפטים על הלוח. המשפט הראשון החל עם המילה "אמת" השני עם המילה "חמלה" והשלישי עם "סובלנות". בזמן ששוחחנו על העקרונות כיצד לנהוג כבן אדם סימנתי את המילה הראשונה בכל משפט בגיר צבעוני, כך שהמילים אמת-חמלה-סובלנות בלטו מייד לעין.

פעם אחרת ציירתי עיגול גדול על הלוח וסימנתי נקודות רבות בתוך העיגול. התלמידים התבוננו בסקרנות ותהו מה אני הולכת לומר. סיפרתי להם על רוח רעה שהגיעה לסין מהמערב לפני מאה שנים והפכה לדרקון אדום עם שמונה טופרים. כדי שיוכל לפגוע באנשים הוא השתלט על אנשים רעים מאוד וגרם לעם הסיני להצטרף למפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה: ליגת הצעירים והחלוצים הצעירים. אלה שהצטרפו לארגונים האלה הפכו לחלק מהדרקון המרושע.

בעודי מדברת ציירתי דרקון אדום מעל העיגול. הצבעתי על הנקודות בתוך העיגול ואמרתי: "אלה הם האנשים שהצטרפו למק"ס וארגוניה". התלמידים היו מופתעים ואמרו: "וואו! זה מפחיד. האם אנחנו יכולים לא להיות בעיגול?" הסברתי שכמובן שהם יכולים, אלא שעליכם לפרוש מהארגונים האלה מרצונכם ואז תוכלו להימלט מהעיגול. ציירתי חיצים שהצביעו מהעיגול החוצה, כדי לייצג אנשים שהצליחו להימלט. כל 31 התלמידים בכיתה הרימו את ידיהם להראותשהם רוצים לפרוש מהחלוצים הצעירים.

פעם אחת הבאתי לכתה סמלונים רבים עם המילים "פאלון דאפא הוא טוב", "אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב" מודפסות עליהם. כל אחד מהתלמידים רצה סמלון. היו שענדו אותו כמו שרשרת לצוואר והיו שהחביאו אותו בזהירות. כמה ימים לאחר מכן הגיעה המשטרה לבית הספר כדי לדבר עם המנהל. השוטרים טענו שמספר הורים דיווחו שהילדים שלהם קיבלו סמלונים של פאלון דאפא מהמורה. המשטרה דרשה מהמנהל לחקור בעניין ולאסוף את הסמלונים מהתלמידים.

המנהל העביר מסר את ההודעה הזו לכל מחנכת כיתה. המורים ידעו כמובן את האמת על הדאפא ורק העמידו פנים שהם מנסים לאסוף את הסמלונים. התלמידים אמרו לי שהם החביאו את הסמלונים, כדי שהמחנכת שלהם לא תוכל למצוא אותם.

אחרי כן המנהל שוחח איתי על התקרית ואני אמרתי לו לא לדאוג: "אני יודעת מה עלי לעשות עכשיו. אני אפעל באופן הגיוני".

כשעברתי על משימות שיעורי הבית עם כל אחד מהתלמידים, הייתי אומרת להם לעתים קרובות לשנן בכנות: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב",בעשותם זאת התלמידים השתפרו מאוד בלימודיהם. תלמיד אחד נהג לקבל רק ציון נמוך מאודבשיעורי ספרות סינית. אולם אחרי שהחל לשנן את המשפט, הוא החל להשתתף יותר בשיעורים ולענות נכון על רוב השאלות. בסוף הסמסטר ציונו עלה עד לציון טוב מאוד. אפילו המחנכת שלו הופתעה.

הקמת אתר ייצור חומרים ראשון

להקים אתר לייצור חומרים קל יותר לומר מאשר לבצע. נדרשו לכך עבודות הכנה רבות וחומרים. למשל, היינו זקוקים למחשבים, מדפסות, נייר, צורבי תקליטורים וכו'. הדבר החשוב ביותר שהזדקקנו לו היה כסף כדי לקנות את הציוד, ומישהו שיודע לפתור בעיות טכניות. המתרגלים המקומיים היו צריכים גם לתאם ולשתף פעולה אחד עם השני כדי להפיץ את החומרים.

בעזרת דאגתו רבת החמלה של המאסטר ושיתוף הפעולה של המתרגלים, מאז 2004 עזרתי להקים אתרי ייצור והייתי מעורבת בכל היבט של המשימה.

בכל התהליך לעזור למאסטר לתקן את הפא ולהציל ישויות חיות, השין-שינג שלי משתפר. הנה כמה דוגמאות לכך:

1. הקמת אתר הייצור הראשון

בשנת 2002 אני והמתאם המקומי שלנו נעצרנו באופן בלתי חוקי. בעקבות זאת נפסקה הפעילות של הכנת חומרי הבהרת האמת באזור שלנו. אחרי ששוחררתי התמלאתי פחד, במיוחד כשראיתי מכונית משטרה. כמו כן לא רציתי ליצור קשר עם מתרגלים מאזורים אחרים.

במהלך לימוד הפא, חיזקתי בהדרגה את המחשבות הנכונות שלי. חשבתי על הישויות החיות שאין להן בכלל דרך ללמוד את האמת על הדאפא וכמה עצוב יהיה אם הן יושמדו. העליתי רעיון בקרב המתרגלים המקומיים להקים אתר ייצור חומרים. חלק מאיתנו תרמו קצת כסף ולא עבר זמן רב ואספנו יותר מ-2,000 יואן.

באותו הזמן לא ידעתי הרבה על מדפסות. גם לא הכרתי מישהו שהכיר את הטכנולוגיה של מדפסות. היה לי רק את הלב והרצון להציל אנשים. נסעתי באוטובוס כ-100 קילומטר לקנות מדפסת HP. אחרי שחזרתי הביתה ואפילו לפני שבדקתי את המדפסת הבנתי שהכסף שנותר לנו אינו מספיק לקנות מחשב. חזרתי חזרה לאותה חנות והחלפתי את המדפסת במכונת העתקה.

אחרי שהכול הורכב, בגלל שהמשטרה עקבה אחרי מקרוב, התחלתי לפחד להדפיס חומרי הבהרת אמת בביתי. העברתי את מכונת ההעתקה לביתו של מתרגל אחר ושם הדפסנו. בעיקר הדפסנו את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

המכונה ההעתקה הייתה איטית מאוד ולקח לנו כמעט שעה להדפיס עותק אחד של "תשעת הדיונים". התחלתי לחוש דאגה משום שכל כך הרבה ישויות חיות המתינו להינצל. מה עלינו לעשות? מי יוכל לעזור לנו? כשממש הייתי זקוקה לעזרה, אחד המתרגלים נתן לי מדפסת לייזר משומשת ומחשב נייד. אולם אם הנייר היה קצת לח, מדפסת הלייזר הייתה נתקעת בקלות. כדי לתקן זאת הייתי צריכה לפרק את המדפסת בזהירות. זה הסתיים תמיד עם ערימת חלקים קטנים שלא זכרתי היכן היו מורכבים. כדי שאוכל להרכיב חזרה את הכול ביחד, היה עלי לזכור לאן כל חלק מתאים ובאיזה סדר..

אחרי כל 20 דפים שהדפסנו המדפסת הייתה נתקעת, כך שהיה עלי לפרק אותה ולהרכיב אותה מספר פעמים ביום. אולם למרות שהקדשתי זמן רב ומאמץ התוצאה לא הייתה טובה.

כשראיתי אצל אחד המתרגלים סדין חשמלי בבית, חשבתי לעצמי שזה יכול להיות שימושי ליבש עליו את הדפים הלחים. אולם כדי לא ללחוץ על אחרים ולגרום להם לדאגה, החלטתי לפתור את הבעיה בכוחות עצמי. הנחתי שני סדינים חשמליים על המיטה בחימום הגבוה ביותר והנחתי את הדפים הלחים על הסדינים ליבוש. על אף שיכולתי לייבש רק כמה דפים בכל פעם, המכונה לא נתקעה לעתים קרובות כמקודם.

אפילו עם השיפורים הקלים שנעשו, זה עדיין לקח לי כמה ימים להכין חוברות אחדות של הבהרת אמת. מתרגל נוסף קנה לי מדפסת קנון 3000 ומחשב נייד משומש. סוף סוף יכולתי להכין עוד חומרי הבהרת אמת בפחות זמן מבעבר.

מאחר ולא היה לי כל ניסיון קודם, להקים את אתר הייצור הראשון היה מאתגר ביותר . הייתי תחת לחץ רב, אבל לא התייאשתי אף פעם במשך התהליך. התגברתי על קשיים רבים. על אף הקושי, כשראיתי את החומרים שיכולים להציל ישויות חיות, הייתי ממש מאושרת.

2. אתרי ייצור קטנים "פורחים" בכל מקום

מאוחר יותר הקמנו בהצלחה עוד שמונה אתרי ייצור באזור שלנו.

זה החל עם היעד להקים אתרי ייצור "פורחים" בכל מקום באזור שלנו. הקושי הגדול היה, אם יהיה לנו מספיק מזומנים. אנחנו גרים באזור כפרי, כך שלא לכל האנשים יש משכורת או הכנסה קבועה.

באותה עת הזמן הוצאנו מחצית מהכנסת משק הבית שלנו על שכר הלימוד והוצאות של הילד בקולג'. חייתי חיי צנע ולא קניתי לעצמי בגדים חדשים במשך 3 שנים. אפילו בתקופת ראש השנה הסיני לא רציתי לבזבז כסף על חולצות חדשות או גרביים. אבל לא היססתי להוציא כסף מהחסכונות שלי על פרויקטים של דאפא.

לכל אתר ייצור נדרשה הכנה מרובה, מחויבות, תיאום ושיתוף פעולה בין כולם. עבדתי עם המתרגלים באזורים שונים כדי להקים ולהריץ אתרי ייצור. לפעמים היה עלי לנסוע לאזור מסוים יותר מ-10 פעמים כדי לעזור להם. מלבד לוודא שתהליך ההדפסה הלך חלק, על המתרגלים היה לתאם ולשתף פעולה כגוף אחד כדי להפיץ בהצלחה את כל החומרים. רק אז יכול אתר הייצור למלא את תפקידו כהלכה, להצלת ישויות חיות.

פעם אחת נסענו לאחד האזורים עם יותר מ-10 מתרגלים, לעזור להקים אתר ייצור. נשארתי שם ללילה כדי לעזור בהקמה וביצירת קבוצות לימוד פא וקבוצות הפצה. חילקתי את האזור לקטעים והקציתי לכל קבוצה קטע, כדי למנוע חלוקה חוזרת באותו אזור. כדי לעזור לכולם לשפר את השין-שינג שלהם, שיתפנו התנסויות והבנות מתוך הפא.. ברגע שכולם הבינו את התקדמות תיקון הפא, הם התחילו להרגיש בדחיפות להציל ישויות חיות.

בפעם הבאה שביקרתי באזור הזה, חלק מהקבוצות יצאו כבר לחלק חומרים בפעם הראשונה. לאחר מכן הם הרגישו נהדר ואמרו למתאם שהם יכולים לכסות אזורים נוספים אם יידרש. כשראיתי את המתרגלים עובדים כל כך קשה ומסכנים את חייהם כדי להציל ישויות חיות, התמלאתי בביטחון נוסף במה שעשיתי.

הבנתי גם שהעבודה להניח בסיס איתן עבור מתרגלים עמיתים, להציל טוב יותר ישויות חיות, היה דבר חשוב מאוד. בתהליך הטיפוח, תוך כדי עשיית עבודת הדאפא ועבודה על פרויקטים של דאפא כדי לטפח, שחררתי בהדרגה את ההחזקות שלי לעצלות, לחוסר סבלנות ולפחד מהתקלות בבעיות ובמצוקות.

כיום אנחנו הולכים לכל מקום בו דרושה עזרה למתרגלים בהקמת אתרי ייצור חומרים. אני משתפת פעולה עם המתרגלים האחראים לרכישת החומרים ואז אני מעבירה את הציוד לאזור במהירות האפשרית. הורדתי והתקנתי מערכת הצפנה על המחשבים שלהם ולימדתי את המתרגלים מיומנויות בסיסיות, כמו איך להתחבר לאינטרנט, להוריד קבצים, להדפיס ולצרוב תקליטורים.

בתחילת השנה הזאת נסענו לעיר אחרת לעזור בהקמת אתר ייצור. כשהורדתי קבצים מהאינטרנט והראיתי לאחת המתרגלות כמה עלוני חדשות (ניוזלטר) להבהרת אמת, היא אמרה שמעולם לא ראתה עלוני חדשות כאלה בעבר. היא סיפרה שהם השיגו רק עותקים מהמינג-הווי השבועי מדי שבועיים. לא יכולתי להאמין שיש עדיין אזורים שלא קיבלו באופן קבוע חומרי הבהרת אמת. שאלתי אותה שוב כדי לוודא ששמעתי נכון. היא אמרה בכנות שמעולם לא ראתה עלוני חדשות בעבר.

לאחר מכן נותרתי ללא מילים ודמעות נקוו בעיניי. ישויות חיות ממתינות לשמוע את האמת ובכל זאת אנחנו עדיין רחוקים מאוד מכך.

לעבור מדלת לדלת כדי להבהיר את האמת

באזור הכפרי, האנשים חיים בדירות בנות קומה אחת ובסמוך לקרוביהם. זה הקל עלינו לעבור מדלת לדלת להבהיר את האמת על הדאפא ולעזור לאנשים לפרוש מהמק"ס. למרות זאת, המתרגלים המקומיים שלנו לא עושים זאת מספיק.

נהגתי להתלונן על אחרים שאינם נוקטים ביוזמה, לצאת ולספר לאנשים על הרדיפה. אחרי שסיימתי לקרוא ב-2008 את "ג'ואן פאלון" חשתי שהמאסטר מחזק את המחשבות הנכונות שלי. הפכתי סובלנית יותר, לא תלויה עוד באחרים או מתלוננת עליהם. החלטתי לצאת להבהיר את האמת פנים אל פנים.

נסעתי לכפר מרוחק בו גרו רבים מקרובי משפחתי והבאתי איתי חומרי מידע. הלכתי מדלת לדלת לספר לאנשים על הדאפא ותוך יומיים עזרתי ליותר מ-70 איש לפרוש מהמפלגה.

בעלי צלצל אלי באופן בלתי צפוי ונזף בי. הוא שאל אם אני מחלקת עלונים והורה לי לבוא מהר הביתה מפני שמזכיר המפלגה צלצל אליו. לא התרגשתי מפני שלא עשיתי שום דבר רע. הזמן קצר ואף אחד לא יכול להפריע לי להציל ישויות חיות.

אחרי שיחת הטלפון עם בעלי הבנתי שהייתי רגועה מדי. חשבתי שלא תהיה לי בעיה כלשהי, מפני שרבים בכפר הם קרובי משפחתי. אולם הכוחות הישנים אורבים בסביבה. בממדים אחרים התנהל מאבק בין הטוב לרוע.

בעודי עושה עבודת קודש כזאת, רק מושגים אנושיים עלולים לגרום להפרעה. תיקנתי את מחשבתי, שלחתי מחשבות נכונות חזקות והמשכתי להבהיר את האמת בכפר.

בדרכי הביתה צלצלתי למודיעין 114 כדי לקבל את מספר הטלפון של מזכיר המפלגה. צלצלתי אליו והבהרתי לו את האמת והסברתי לו מהן התוצאות של הפרעה למתרגלים. הוא לא אמר הרבה, מלבד שאשים לב לביטחוני.

אחרי ששיתפתי את עמיתיי המתרגלים בהתנסויות שלי בכפר, הם הסכימו שהבהרת אמת באופן אישי היא השיטה היעילה ביותר, אבל הם לא ידעו היכן להתחיל. הם שאלו אם יוכלו להתלוות אלי בפעם הבאה והסכמתי. אחרי ששני מתרגלים יצאו איתי להבהיר את האמת באופן אישי, הם יכלו לעשות זאת כבר בעצמם ולשניהם יש כעת מחשבות נכונות חזקות יותר.

מניסיוני כמתאמת, ללמוד את הפא היטב הוא המפתח לכל דבר, כמו גם לחפש פנימה בכל פעם שצצה בעיה או קונפליקט. כשאני עושה משהו אני מוודאת שזה מה שהמאסטר רוצה, שזה מה שהמתרגלים זקוקים, ולמה שהישויות החיות מקוות. אני מטפחת את עצמי בעודי משתתפת בפרויקטים של דאפא, אני מוארת למשמעויות גבוהות יותר של הפא והשין-שינג שלי משודרג בתהליך.

עריכת חומרי הבהרת אמת

כשעדיין עבדתי, נקטתי תמיד ביוזמה לנסות להבין מה לא בסדר עם המחשב או המדפסת של בית הספר. התנדבתי גם לערוך את עלון החדשות של בית הספר, במחשבה שיום אחד אוכל ליישם מה שלמדתי בהכנת חומרי הבהרת אמת.

כמה שנים לאחר מכן, כשהתבקשתי על ידי מתרגלים לערוך את החומרים, ידעתי שהמאסטר מגשים את משאלתי. כשהתפרסם המאמר שערכתי באתר מינג-הווי שמחתי והרגשתי מרוצה מעצמי. מהר מאוד נוכחתי בהחזקות שלי לקנאה ולאימות עצמי וסילקתי אותן.

מאז שהמתרגלים באתר מינג-הווי נתנו לי כמה עצות כיצד לשנות את סידור הגופנים ואיך להשתמש במרווח ריק טוב יותר, התחלתי לשים לב יותר להיבטים האלה כדי להקל על העורכים. עדיין יש מקום לשיפור.

חומרי הבהרת אמת מיועדים לאנשים רגילים. אסור לנו לתת לחֲסרים שלנו להפריע להצלתם.

כשאני עורכת מאמרי עלוני חדשות, אני שמה לב מאוד לכותרת, לפסקה הראשונה ולמבנה, כדי שהקוראים יהיו מעוניינים במאמר וימשיכו לקרוא.

כמו כן אני שמה לב לפרטים ובאותה עת אני שמה לב לא לאבד קשר להשפעה הכללית, כך שלעלון החדשות יש מראה אלגנטי ונאה. כל סוגיה מכילה לפחות שני מאמרים ושתי תמונות. צורת הגופן והתמונות צריכות להיות תואמות לתוכן המאמרים ועל הצבעים לא להיות בהירים מדי. אני עורכת בקפדנות את התכנים של המאמר.

יש מאמרים מורכבים יותר וקשה לעקוב אחרי התוכן שלהם, מפני שמעורבים בהם הרבה אנשים, עלילות ופרטים. כשעורכים מאמרים כאלה, אני מארגנת מחדש את הפסקאות ומשנה את הסדר שלהן, כך שהסיפור המרכזי יסופר תחילה, לפני שאני מספקת עוד פרטים לקראת הסוף. זה מה שהוארתי אליו ברמה שלי.

אני תמיד חוזרת וקוראת בקפידה את החלקים ששיניתי ועורכת מחדש כל מילה ואפילו כל אות.

אני נתקלת במצוקות ובמבחני שין-שינג במהלך הטיפוח בנתיב שלי, אך אין לי הפרעה רצינית כלשהי. קיצור הדרך היחידי בטיפוח הוא להביט פנימה. לעתים קרובות אני מזכירה לעצמי ללכת על-פי כתביו של המאסטר ולשחרר את ההחזקה שלי לאימות עצמי.

ב-"ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק" המאסטר אמר:

"יש משהו שאתם חייבים לשים אליו לב: אתם מאמתים את הפא, לא מאמתים את עצמכם. האחריות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. אימות הפא זה טיפוח, ומה שאתם מסלקים בתהליך הטיפוח הוא בדיוק ההחזקה לעצמי; אינכם יכולים במקום זאת ללכת ולהחמיר את הבעיה של האימות העצמי – אפילו אם אתם עושים זאת שלא ביודעין. כאשר אתם מאמתים את הפא ומטפחים, זהו תהליך של סילוק העצמי, ורק כאשר אתה עושה את זה, אתה באמת מאמת את עצמך. זה משום שבסופו של דבר עליך לוותר על כל הדברים האנושיים, ורק אחרי שתוותר על כל ההחזקות האנושיות שלך תוכל לצאת מהאנשים הרגילים."

תודה רבה לך מאסטר על שאתה מציל אותי בחמלתך ודואג לי!
תודה לכם המתרגלים שעוזרים לי ותומכים בי.

הה-שי!