לפני ימים אחדים בעת שחתכתי ירקות, נחתכתי ודיממתי הרבה. בעת שפתחתי את ברז המים כדי לשטוף את הדימום חשבתי מיד "האם הפצע יזדהם?" מיד שללתי את המחשבה זאת, אני מתרגל ואינני מרוסן על ידי העקרונות של האנשים הרגילים. המשכתי לשטוף את ידי כשאני חושבת לעצמי, "הדימום יפסיק לאחר שהקרישה של טסית הדם תשפיע על הגוף". מיד שללתי זאת שוב. מחשבה זו היא לפי עקרונות הריפוי של אדם רגיל. לטיפוח אין דבר וחצי דבר עם טסיות דם.

לאחר זמן מה הדימום פסק והמשכתי לעבוד. "אולי לא אחפוף את שערי היום ואחכה עד האצבע שלי תחלים ותשתפר מחר". מיד שללתי מחשבה זו עם ההבנה "מתרגל צריך לבצע את מה שעליו לעשות". תכשירי הניקוי של המכונה לשטיפת הכלים נזלו על ידי, אבל אני הפסקתי לחשוב כאדם רגיל. הפצע נרפא תוך כמה ימים. אף לא אחת ממחשבות אלו הגיעו מאדם רגיל, עם הגישה של "אני אנסה זאת". כל מחשבה הגיעה תוך אמונה מוצקה בפא של המורה ובהתנהגות לפי עקרונותהפא. זה היה אירוע קל ערך. אנחנו יכולים למצוא מצבים דומים במקרים שמופיעים בהמשך המאמר, וננסה להבין כיצד מתרגלים צריכים להתייחס לדברים עם מחשבות נכונות.

מתרגלת ותיקה נפלה ושברה את רגלה, הפציעה לא החלימה גם לאחר שנה. בספר "ג'ואן פאלון" (הרצאה תשיעית "אנשים עם טבע מולד גדול") המורה אמר:

"להיות מטפח זה מעבר לרגיל. מכאן שכאדם שמעבר לרגיל עליך לנהל את עצמך עם עקרונות שהם מעבר לרגיל, במקום למדוד את עצמך עם אלו של אנשים רגילים."

מתרגלת זאת לא אמדה את עצמה עם עקרונות שמעבר לרגיל (מחשבות נכונות).

"אמרנו שטוב או רע באים מהמחשבה הספונטנית של האדם והמחשבה באותו רגע יכולה להביא תוצאות שונות." ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית, "שיפור השין-שינג")

ברגע בו נפגעה, אם היא הייתה חושבת "זה שום דבר" אזי שום דבר לא היה קורה לה. יום אחד, מתרגלת ותיקה אחרת עיקמה את רגלה בעת הבהרת האמת. היא שמעה שני קולות פיצוח בעצם רגלה. היא חשבה "זה שום דבר, למה לטרוח" והמשיכה לחלק את העלונים שלה ולהבהיר את העובדות על הרדיפה. כשהגיעה לביתה רגלה הייתה בסדר גמור.

בואו ונדבר על המתרגלת הראשונה שוב. באירוע זה הרוע נצל את מחשבותיה, "אולי עלי לשאת את הסבל הזה היות ויש לי קארמה רבה". בצורה זו היא בקשה זאת. כולנו התגלגלנו פעם אחר פעם וצברנו יותר קרמה. לכל אחד יש קארמה רבה. אם המורה לא היה עוזר לנו לסלק את הקארמה לא היינו מסוגלים לשאת אותה בעצמנו. היינו מתים פעמים רבות. אנחנו כמובן יודעים שהמורה חיסל את הקארמה שלנו בגלל שאנחנו מתרגלים אמיתיים, יש לנו משימות חשובות, ועלינו להציל את הישויות החיות. כששוחחתי עם המתרגלת הזאת היא הבינה שהיא סבלה מרדיפה בגלל המחשבות הלא נכונות שהיו לה. היא החלה לשלול אותן. עבר זמן מה אך רגלה לא החלימה.

נזכרתי במאמר בו מסופר על תערוכת תרבותפאלון דאפא שהתקיימה בעיר צ'אנג-צ'ון לפני ה-20 ביולי 1999. מתרגלים מכל רחבי המדינה (סין) מיהרו לראות אותה. אישה עם קביים נכנסה לאולם ומארח התערוכה עצר אותה ושאל "האם את מתרגלת פאלון דאפא? כיצד את עדיין הולכת בעזרת קביים אם את מתרגלת בפאלון דאפא?" באותו רגע האישה התעוררה. היא הניחה את הקביים וצעדה לעבר התערוכה. באותו רגע היא האמינה במורה ובפא במאת האחוזים.

"הטיפוח תלוי באדם עצמו והגונג תלוי במאסטר".  ("ג'ואן פאלון" הרצאה שנייה, "לגבי הנושא של הטיאן-מו")

 "אנחנו מדברים על שיפור כולל והתרוממות כוללת. כשהשין-שינג עולה, כל הדברים האחרים עולים בעקבות זאת;" ("ג'ואן פאלון" הרצאה שנייה, "לגבי הנושא של הטיאן-מו")

האישה הזאת הוארה לרמה זו ולכן המורה עשה הכל כדי לעזור לה.

המתרגלת השנייה שבה מדובר הייתה מבוהלת עד עמקי נשמתה עקב הכאבים שהיא חשה. אם נחפור יותר עמוק, האם לא נחשוב על זאת שהיא פחדת למות? המורה יכול לעשות כל דבר למתרגל אמיתי שמאמין במורה ובפא. המורה סיפר על המקרה בעת שלימד בגואן-ג'ואו. מתרגל לא היה בטוח בקשר לבריאותו והלך לבית החולים. לאחר הבדיקות נמצא שהוא סובל מסרטן. ואז הוא החליט שאינו יכול לעשות דבר אלא להמשיך לטפח ולתרגל. במהרה מחלת הסרטן שלו נעלמה. זה גלל שהוא הרפה מההחזקה של חיים ומוות. יש שיתופי התנסויות רבים שפורסמו באתר פאלון דאפא. מתרגל אחד כתב על עמד על כך לעשות את תרגיל המדיטציה בישיבה עם הרגלים בלוטוס מלא למרות שסבל משבר ברגלו. ימים ספורים לאחר מכן השבר נרפא. גל אחר שסבל מכוויות חמורות ואינפקציה בעורו, נשא את הכאב ועמד על כך תרגל את כל חמשת התרגילים והמדיטציה עם הרגלים בלוטוס מלא. שבוע לאחר מכן עורו נרפא בלי שום עזרה חיצונית. כל הדוגמאות האלו מוכיחות עד כמה עוצמת המחשבות הנכונות יכולה להיות.

לאחרונה, המתרגלת השנייה סיפרה על הצטרפותה לפני כן לקבוצת לימוד הפא. בעזרת שיתופי טיפוח, ושדה האנרגיה החזק ששרר בעת הלימוד, בריאותה השתפרה. אני מאמין שבעתיד הקרוב בעזרת מחשבות נכונות תוכל לבצע את שלושת הדברים היטב. אני מקווה שמתרגלים שאין להם מספיק מחשבות נכונות יפרצו מהר דרך המושגים האנושיים שלהם וישיגו מחשבות נכונות בעזרת לימוד הפא וטיפוח אמיתי. אנחנו לא נאכזב את המורה ונתקדם היטב בנתיב שאורגן עבורנו.