על פי דיווח של העיתון "אפוק טיימס", למעלה מ- 10 חברי ארגוני זכויות אדם שונים וכמה מתרגלי פאלון גונג התאספו בשדה התעופה של פרנקפורט ב- 29 לספטמבר, הם חיכו בהתרגשות לאורחת שלהם מבייג'ינג. כאשר הדלתות החליקו באיטיות, אישה סינית בעלת שיער קצר דחפה עגלת מזוודות ופסעה בחיוך לעבר הקהל המצפה. לאחר 14 שעות טיסה שיונג ווי חזרה לגרמניה שאליה התגעגעה במשך 4 שנים. 

שיונג ווי ביקרה ב"חברה הבינלאומית למען זכויות האזרח" וספרה על הרדיפה שהיא סבלה בסין, מימינה יושב יו"ר הארגון, מר קרל האפן.

 

הצלחה סופית למסע הצלה בן שנתיים ותשעה חודשים

לגרמנים השם "שיונג ווי" אינו שם סיני זר. גברת שיונג בת השלושים ושלוש, למדה בין השנים 1993-1999 באוניברסיטה הטכנית של ברלין. במהלך תקופה זו שיונג ווי החלה לתרגל פאלון גונג. בשנת 2000 היא חזרה לסין ועבדה בסניף בייג'ינג של חברה גרמנית. שיונג ווי נעצרה על ידי שוטרים לבושים בגדים אזרחים ב- 5 לינואר 2002 מכוון שחילקה בבייג'ינג עלונים שמסבירים מה זה פאלון גונג. מאוחר יותר, היא נשלחה למחנה העבודה בכפייה לנשים של בייג'ינג והייתה עצורה שם במשך שנתיים. (שיונג ווי היא אחותו של אזרח ישראלי תושב נתניה ממוצא סיני.)

לאחר שלמדו על מעצרה של שיונג ווי, החברה הגרמנית הבינלאומית למען זכויות האזרח ומתרגלי הפאלון גונג הגרמניים החלו במאמציהם להציל אותה. הם יזמו  מסע החתמות יחד עם שורה של פעילויות שונות ביניהם שליחת גלויות למחנה העבודה. בעזרת הממשלה הגרמנית, ארגונים לא ממשלתיים ואנשים בודדים, שיונג ווי שוחררה מוקדם יותר השנה. תשעה חודשים מאוחר יותר היא הגיעה בבטחה לגרמניה. מיד לאחר נחיתתה בגרמניה היא הוזמנה  למטה החברה הגרמנית הבינלאומית לזכויות האדם בפרנקפורט. גברת שיונג הביעה את הוקרתה לפעילי זכויות האדם על שעזרו לה לזכות בחופש שלה מחדש. במהלך ביקורה, היא ספרה את אשר עבר עליה במהלך השנתיים בהם הייתה עצורה במחנה העבודה.

'מקלות אכילה סטריליים' אינם כה סטריליים

הזיכרון של עבודות כפייה במחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג עדיין טרי עבור שיונג ווי. העבודה היומית מתחילה ב- 7:00 בבוקר ונמשכת במשך כל היום עד 22:00 בלילה.  לעיתים תכופות הן מוכרחות לעבוד שעות נוספות עד לחצות ואף שתיים לפנות בוקר. אחת העבודות אותן הן עושות לעיתים תכופות היא לארוז מקלות אכילה חד פעמיים. הן צריכות לקחת חתיכת בד קטנה וללפף אותו סביב קצות מקלות האכילה. ההדפס על הנייר אומר: "מקלות אכילה סטריליים"; אולם, שום תהליך חיטוי לא נערך עבור מקלות האכילה. חתיכת נייר לח משמשת בכדי לכסות חלק מהנייר. הבד מגיע ממקומות שונים; יכול להיות שהוא שימש בעבר לניגוב כפות רגליים או לניקוי אבק. "אתם יכולים לדמיין כמה מגעיל זה!"

לכל אדם יש את מכסת העבודה שלו פר יום, ולא היה ניתן לישון אילמלא סיימת את המכסה היומית. "המהירות הממוצעת שלנו הייתה לעטוף שבעה זוגות מקלות אכילה בשתי שניות. מהירות העטיפה כה גדולה עד שלא ניתן עוד לשים לב למה שעושות הידיים."

העובדות שמאחורי הקיר הצבוע

שמו המקורי של מחנה העבודה לכפייה לנשים של בייג'ינג היה טיאן-טאנג-הה או שינאן. לפני רדיפת הפאלון גונג המחנה הכיל רק מאה, אולי מאתיים אסירים. רוב האסירים היו מעורבים בעבירות סמים וזנות. לאחר שהתחילה הרדיפה נגד הפאלון גונג, מספר האסירים עלה במהירות ממאה ביולי 2000, לכמעט אלף באפריל 2001.

ביוני 2003, עלתה לשידור אופרת סבון שנקראת 'החיים תמימים' תחת חסותם השם "משרד הצדק, סין". אופרת הסבון הזו היא הפקה משותפת של מרכז הקולנוע המשפטי וחברת הקולנוע דינגמה של שיאן. היא משתמשת במחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג כתפאורה, ומתארת כיצד השוטרים מנסים לעשות את מיטב יכולתם ל"הושיע" את מתרגלי הפאלון גונג. למעשה אופרת הסבון מיועד להכפיש את הפאלון גונג ולהסתיר את הרדיפה האכזרית נגד מתרגלי הפאלון גונג.

הבנינים הוורודים מטעים את האנשים שאולי וקיימת במקום זה עדינות. למעשה המתרחש שונה לחלוטין. מתרגלי הפאלון גונג שסרבו לוותר על אמונתם נידונים לעינויים פיזיים. שיונג ווי  דיווחה על הניסיון האישי שלה: "לאחר שנתיים של עינויים חוזרים ונשנים, רגליי כאבו כל כך שלא יכלתי לעמוד לאחר שימוש בשרותים, מישהו היה צריך למשוך אותי. לולא היו עוזרים לי היה עליי להיאחז במשהו בכדי לעמוד."

בשלהי נובמבר 2002, האוירה במחנה הפכה לחוצה. האסירים נתבקשו לעבוד על שיפור פני המחנה. בצורה חסרת תקדים הסוהרים העבירו הרבה צמחים ירוקים בכדי לקשט את המסדרון, ותלו וילונות מתחרה על הדלתות. וילנות התחרה הלבנים נתלו רק במשך יומיים והורדו לאחר שהחוקרים הזרים השלימו את בדיקתם ועזבו.

המשיכו במסע ההצלה עד אשר הרדיפה תסתיים

מר קארל האפן, יו"ר החברה הבינלאומית לזכויות האזרח, שמח לשמוע על ההצלחה במסע הצלתה של שיונג ווי. הוא אמר: "שמענו את תיאורה של שיונג ווי לגבי נסיונה האישי במחנה עבודה בסין."הצעד הבא של החברה הבינלאומית לזכויות אזרח הוא לעזור לסטודנט סיני שלומד בגרמניה. אמו כלואה כעת במחנה העבודה לנשים בבייג'ינג מפני שהיא מתרגלת פאלון גונג."

קארולין, סטודנטית מהיידנברג, אמרה שזה נפלא להיות עדה לחזרתה של שיונג ווי לגרמניה ולחופש לאחר מאמצים כה רבים. לפני שנתיים, היא ערכה מסע אופניים יחד עם שתי אחיותיה הצעירות מהידנברג לקונסוליה הסינית בבון בכדי לעתור למען שחרורה של שיונג ווי. במהלך המסע הם יצרו קשר עם כלי תקשורת וגורמי ממשל בכדי לקבל תמיכה במסעם. אולם הרדיפה כנגד פאלון גונג עדיין לא נגמרה. קארולין אומרת :"לפחות, אמשיך לנסות לעזור למתרגלי הפאלון גונג ששמם ידוע לי, בכדי שישיגו מחדש את החופש שלהם." הצהרתה של שיונג ווי מעורבת בשמחה ודאגה. "בכל פעם כאשר אני נזכרת שאני יכולה להמשיך בטיפוח בסביבה חופשית, אני שמחה מאד. אולם, אני כואבת את העובדה שמתרגלי פאלון גונג רבים כל כך סובלים בסין." צעדה הבא בגרמניה הוא: "לעשות ככל יכולתי בכדי שאנשים רבים ככל שניתן ידעו את האמת לגבי הפאלון גונג, ומידת הרדיפה שמתרגלי פאלון גונג נאלצים לשאת. היא מקווה ש"אנשים יוכלו באמת להבין מה זה בעצם פאלון גונג, ולא יאמינו לשקרים ושמועות".