שחיתות ללא רסן במערכת מחנות העבודה של המק"ס (חלק ראשון)

לחלק הראשון       לחלק השני

אחרי שקראתי את סיפורו של וואנג האי-הווי, מתרגל הפאלון גונג שעבר עינויים במחנה העבודה בכפייה מָא-סָאן-ג'יאָה, הייתי חסר מנוחה במשך כמה ימים כי זה החזיר אותי אחורה להיזכר ברדיפה שסבלתי בעצמי. אף על-פי שהמאמר תיאר רק חלק קטן ממה שמתרחש במחנות, היקף השחיתות בהם הוא נורא גדול והרדיפה עדיין נמשכת. אחרי שהחלה הרדיפה ב-1999 מחנות עבודה בכפייה הפכו לשחקנים הראשיים בהוצאה לפועל של הרדיפה. באופן מיידי קיבלה מערכת מחנות העבודה מימון נרחב מהמשטר אחרי שג'יאנג דזה-מין החל בדיכוי הפאלון גונג. עשרות אלפי מתרגלים נרדפים במחנות עבודה בכפייה בכל רחבי סין. גם אני עברתי עינויים והתעללות במחנה עבודה בכפייה טואן-הֶה בבייגי'נג ובמא-סאן-ג'יאה במשך תקופה של ארבע וחצי שנים.

פשעים מבוצעים במחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יאה

במחנות העבודה הוקמו "תאי פיקוח מיוחדים" שם בוצעו העינויים הגרועים ביותר. כדי להמשיך ולהסתיר את מעשיהם, מיקמו במחנה העבודה מא-סאן-ג'יאה את חדרי הפיקוח האלה ביחידה השלישית בחדר המשמש כמחסן ובחדר הנמצא מול המחסן. חלונות התאים מכוסים בנייר דמוי מראה כך שאיש אינו יכול לראות את המתרחש בתוכם מבחוץ. בכל יום כשבאו לקחת פריטים מהמחסן היו הסוהרים מכסים את המתרגלים כדי שהאסירים האחרים לא ידעו כמה גרוע התעללו בהם. אחרי שקראתי את סיפורו של וואנג נודע לי איזה סבל עוברים מתרגלים אחרים. וואנג האי-הווי ואני היינו אסירים באותה קבוצה לפני שהוא נשלח לחדר פיקוח מיוחד. קיבלתי את הרושם שהוא צנוע מאוד ואינו מדבר הרבה. כשהוא הגיע לראשונה למחנה , באחד הפעמים ראיתי שהוא בכה מפני שכפו עליו לחתום על הצהרה לוויתור על הפאלון גונג.

יום אחד לקח וואנג מטלית כדי למחוק מהלוח כמה חתימות של מתרגלי פאלון גונג שכפו עליהם לוותר על אמונתם. אחד האסירים עצר בעדו. לאחר מכן נשלח וואנג לחדר פיקוח שם התעללו בו זמן רב עד הרגע בו שוחרר באותו הזמן היו יותר מ-100 שמות של מתרגלים על הלוח. זו הייתה השפלה עבור מתרגלי הפאלון גונג ביחידה השלישית. מאחורי כל חתימה היו דם ודמעות. הסוהרים השיגו את החתימות בעינויים, כשהם משתמשים במיטות מתיחה, אלות מחשמלות בעוצמה גבוהה, מכות ושיטות אכזריות נוספות.

על ההתעללות בנשים במחנה העבודה מא סאן-ג'יאה דווח בהיקף נרחב ותקריות רבות של התעללות נחשפו. היות שיחידת הנשים המתרגלות הוקמה לפני זמן רב, רוב המתרגלות מפרובינציית ליאו-נינג נשלחו לשם. יש שם מתרגלות רבות, והיקף הרוע המבוצע שם הכה בתדהמה את העולם. יחידת הגברים המתרגלים הוקמה מאוחר יותר. היחידה השלישית הוקמה עבור מתרגלים בסוף ספטמבר 2008. אני הועברתי לשם ב-20 באוקטובר 2008. עם הקמת הצוות לפיקוח מיוחד רכש המחנה חבילת אלות מחשמלות בעוצמה של 800,000 וולט והקים גדר תיל מעל החומות הגבוהות של היחידה השלישית.

מאז הוקם צוות הפיקוח המיוחד הועברו לשם כ-100 מתרגלי פאלון גונג ממחנות עבודה בג'ין-ג'ואו, פו-שאן ואן-שאן שבפרובינציית ליאו-נינג. כל המתרגלים האלה נאסרו על ידי משרד 610 לקראת אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008 . כשהייתי עצור במרכז לשטיפת מוח בבייג'ינג, נאמר לי באירוניה על ידי "משרד 610": "פאלון גונג מערער את האמון באולימפיאדה ורוצה להתייחס לטבעות האולימפיות כמשהו רע כמו כבלים". השבתי: "אנחנו אומרים שמה שאתם עושים אכן הפך את חמש הטבעות לכבלים". לדברי שוטרים ממשרד לשליחת אסירים למחנה העבודה בבייג'ינג, מכסת המעצרים לביטחון המשחקים האולימפיים הייתה 250,000 מתרגלים.

שחזור עינויים: אלות מחשמלות

כדי להניע את הסוהרים בצוות הפיקוח המיוחד הקצה משרד המשפטים באופן מיוחד ליחידה השלישית מכסה של שני מקרי מוות. כלומר, הסוהרים יכלו לענות שני מתרגלים עד מוות מבלי שייחשבו אחראים לכך. לדברי של יו ג'יאנג, אחד ממנהיגי היחידות (אסירים פליליים) והמנהל של צוות הפיקוח המיוחד אמר להם בפגישה, שהם יכולים להכות רק מתרגלי פאלון גונג. הסוהרים עודדו שוב ושוב מנהיגי יחידות להכות מתרגלים. נאמר להם שאם משהו יקרה, לדוגמה אם מתרגל ימות או ייפצע, מנהל היחידה יטפל בכך ומנהיגי שאר היחידות לא ייחשבו אחראים לכך. הסוהרים עינו מתרגלים בצורה איטית. אתה תישאר בחיים, אך זה יהיה גרוע ממוות. אותי הכו סוהרים פעמיים באלות מחשמלות ביחידה השלישית. כשבעה שמונה סוהרים השתתפו בהתעללות. הם כפתו את ידיי ודרכו עלי. ארבעה או חמישה מהם הכו בי באלות מחשמלות בראש, בצוואר ובמקומות חשופים נוספים בעוצמה רבה במשך חצי שעה כל פעם. המתרגל סון שו-צ'ן הוכה ביחד איתי. הוא הוכה יותר פעמים ממני ולזמן רב יותר. בפעם האחרונה כשהכו אותנו ביחד הוא סיים בהתמוטטות נפשית. בפעם הראשונה שהמתרגל מר לי האי-לונג בן השלושים הגיע ליחידה עינו אותו על מיטת מתיחה במשך חמש שעות. לאחר מכן הוא לא יכול היה ללכת, אבל עדיין הוחזק ביחידה. הסוהרים הסיתו אסירים להמשיך ולענות אותו. לא עבר זמן רב והוא התמוטט נפשית.

שחזור עינויים של מיטת מתיחה

כשהוקמה היחידה , העינויים בוצעו בתחילה בעיקר באמצעות אלות מחשמלות בעוצמה רבה, מכות, עמידה לפרקי זמן ארוכים וישיבה על ספסל קטן במשך זמן רב, אבל לא היו מיטות מתיחה. כשהגיעה קבוצת מתרגלים ליחידה וצעקו "פאלון דאפא הוא טוב" ,עם הגיעם, החלו הסוהרים להכות אותם בפניהם באלות מחשמלות. הפנים נשרפו עד שהושחתו ונראו נורא. הצלקות נראו עדיין כשמתרגלים הללו שוחררו. כדי להסתיר את הזוועות שלהם החליטו הסוהרים להשתמש במיטת מתיחה היכולה לגרום לנכות ומוות מבלי להותיר חבלות נראות לעין. כל מתרגל חדש שהגיע וסירב לחתום על הצהרה לוויתור על הפאלון גונג עונה על מיטת מתיחה.

בהתחלה הזמינה היחידה השלישית מדריכים ממחנה הנשים ללמד שיעורים כיצד לערער למתרגלים את האמון בפאלון גונג. אולם הסוהרים ביחידת הגברים חשבו שאלה שטויות ולא הזמינו אותם שוב. הסוהרים השתמשו בעיקר בכוח כדי לאלץ מתרגלים לוותר על אמונתם. אם אתה מסרב לחתום על ההצהרה הם משתמשים בעינויים עד שאינך יכול לסבול ואתה נכנע וחותם. מנהל היחידה יו ג'ינג אמר פעם שאף מתרגל לא יוותר על אמונתו מרצונו. כל העינויים הם רק כדי שהפושעים האלה יוכלו לקבל מענקים מרשויות גבוהות יותר. כשמתרגל חותם על ההצהרה, הסוהרים מקבלים מענק מעל 1,000 יואן.

כל הסוהרים במחנה יודעים שהמתרגלים הם אנשים טובים, אבל הם אומרים שהמפלגה הקומוניסטית נותנת להם כסף אם הם רודפים מתרגלים עבורה. הם מאמינים שהמק"ס תחזיק מעמד לפחות עוד 5 שנים. כמה סוהרים הצהירו שהיו מתרגלים פאלון גונג אם מישהו היה נותן להם 10,000 יואן בשנה. לדעתם, בחברה הסינית הזאת אף אחד לא מוכן לעשות משהו ללא תמורה. רק מתרגלי פאלון גונג מוכנים להקריב למען האמת ולמען אמונתם, לדבריהם.

ב-4 ביוני 2008 הועברתי למחנה העבודה מא-סאן-ג'יאה. בחודשים הראשונים נאלצנו לעבוד קשה במשך 14 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, כדי לסיים בזמן הזמנות שקיבל המחנה. במחנה עבודה עובדים בעבודת פרך. הארוחות שם היו מחרידות. המזון העיקרי היה תירס שבדרך כלל משמש מזון לבהמות. הירקות היו מרק צח. אסירים רבים סבלו מבעיות מעיים, אבל היה עליהם לשלם בעצמם על הטיפול הרפואי הכולל את דמי הנסיעה לבית החולים. לפי דברי האסירים, בממוצע שנתיים של עבודה במחנה שוחק אותם לכל החיים. לכן רבים לא יכולים לחיות באופן נורמלי כשהם משתחררים מהמחנה. אסירים פלילים רבים ממשיכים לבצע פשעים לאחר שחרורם. כתוצאה מכך רבים נשלחים למחנה עבודה לפעם נוספת. היו פושעים פליליים כאלה שנשלחו לשם תשע פעמים.

פעם שאלתי אחת המנהלות במשרד המחנה: "האם אין הוראות המתנות חינוך, תקופות ניסיון, הצלת אסירים ואפילו הגדרת זכויות של אסירים? מדוע מטופלים האסירים בצורה גרועה כל כך?" היא ענתה: "אם תטפל טוב באסיר הוא שוב יבצע פשע עם שחרורו. אם תעניש אותו חמורות הוא יפחד לפשוע מפני שהוא עלול לסיים שוב במחנה עבודה". היא הייתה משוכנעת שאלימות יכולה לשנות מחשבתו של אדם. הייתי המום. סוהרים רבים גם כן הביעו אותה ההבנה. הסוהרים מכים אסירים. הם אוהבים לסטור להם בפניהם. בכל מקום ניתן לשמוע סטירות. לדעתם לוקח זמן רב מדי לדבר בהיגיון עם אסירים, צריך פשוט לסטור להם ולחסוך בזמן – וזה לדעתם יעיל. הוא ישתנה ויזכור זאת. רוב הסוהרים אוהבים להרביץ. כמובן שהם יודעים שזה בלתי חוקי. לי מנג, סוהר ביחידה, אהב בעיקר להרביץ. פעם אחת הוא הרביץ למנהיג יחידה (אסיר פלילי). משקפיו נפלו פניו התנפחו ודם נזל מפיו. בדרך כלל הסוהרים מכים אסירים כדי לסחוט מהם כסף. מתרגלי פאלון גונג מוכים מסיבות שונות. הסוהרים מסיתים אסירים להכות מתרגלים תמורת הפחתה של תקופת מאסרם.

הסוהרים יכולים להכות מתרגלים כרצונם. פעם הכה אחד הסוהרים את המתרגל סון יי בבית המלאכה. כשהמתרגל צעק שמכים אותו הסוהר המשיך להכות ואמר שאף אחד לא יכול לשמוע אותו מעבר לחומות הגבוהות. כל עוד מנהל היחידה מאשר זאת ולא מגיב, מנהיג יחידה יכול להכות אסירים רגילים גם כן. פעם אחת הכה מנהיג יחידה אסיר רגיל ולא הפסיק עד שהוא כמעט מת, אף אחד לא עצר אותו. מאות אסירים הסתכלו ולא עשו דבר. בדרך כלל מכה מנהיג היחידה בעבור כסף. כל אסיר שמציע למנהל היחידה 1000 יואן יוכל לכהן כמנהיג יחידה לשנה. הניהול היום יומי הקבוע של האסירים מפוקח על ידי מנהיג יחידה. לכן מנהיג יחידה סוחט כסף מאסירים. מנהיג יחידה חזק נחשב זה שסוחט יותר כסף ממה ששילם. כשהגעתי למחנה הייתי מדווח בהתחלה שוב ושוב למנהל היחידה שמנהיגי יחידה מכים אסירים, בתקווה שהוא יעצור אלימות כזאת ויגן על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האסירים. אבל מנהל היחידה אמר: "אם אגער במנהיג יחידה הוא יאבד את המוניטין החזק שלו ולא יהיה מסוגל לנהל את שאר האסירים. אין לנו מספיק כוח אדם במחנה. מנהיג היחידה צריך לנהל את האסירים. לכן מנהל היחידה צריך להגן על המוניטין של מנהיג היחידה".

מנהלי יחידות מרוויחים כסף מאסירים פליליים באמצעות הפחתה של תקופות עונש, או מכירת משרות של מנהיגי יחידה. פעם בשנה אפשר להפחית את מכסת העונש. אני זוכר שב-2009 רק מעט אסירים ביחידה השלישית היו מוכנים לשלם כדי להפחית את עונשם. מנהל היחידה שוחח עצמו עם אסירים כדי לפתות אותם לשלם. לעתים קרובות כועס מנהל היחידה על מנהיגי יחידות שלא יכולים לשלם מכל מיני סיבות. אחד ממנהיגי היחידות התלוצץ ואמר שיו ג'יאנג יכול לכעוס על אנשים אפילו בחלומותיו. נאמר שמנהיג יחידה יכול לסחוט לפחות 200,000 יואן בשנה מהאסירים בטיפולו. 

(המשך יבוא)