ניצול ששרד את עינויי המק"ס מספר על הפריצה לטלוויזיה בצ'אנג-צ'ון במארס 2002

קראו עכשיו

 (Minghui.org) ב-5 במארס 2002 מתרגלי פאלון גונג בצ'אנג-צ'ון שבפרובינציית ג'י-לין פרצו את הסיגנלים של הטלוויזיה ושידרו תכניות שהפריכו את התעמולה המכפישה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד הפאלון דאפא (פאלון גונג), שיטה לגוף ולנפש המבוססת על העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות".

המתרגל מר ג'ין שואה-ג'ה נידון ל-10 שנות מאסר בשל מעורבותו בתקרית. הוא עבר בכלא עינויים אכזריים ביותר. מאוחר יותר הוא הצליח להימלט מסין ולחיות בחו"ל.

בחודש מארס 2021, יום השנה ה-19 לתקרית, הביע מר ג'ין הביע את תודתו לפאלון גונג: "אני אסיר תודה למר לי הונג-ג'י (מייסד הפאלון גונג) על העקרונות של 'אמת-חמלה-סובלנות'", הוא אמר. "מאסטר לי מוביל אותנו בנתיב החזרה למקור".

הוא סיפר: "פאלון דאפא אפשר לי להבדיל בין טוב לרוע ולמצוא את המשמעות האמיתית של החיים. תודתי למאסטר לי היא מעבר למילים". הוא הודה למאסטר לי על שחישל אין ספור תלמידי דאפא המאמצים בנחישות וביציבות את אמונתם ויש להם האומץ להתמודד עם המשטר הקומוניסטי הדיקטטורי.

מר ג'ין המשיך: "עשרים ושתיים שנים עברו מאז החלה הרדיפה נגד פאלון גונג ב-1999. לאורך הדרך היו אין ספור מצוקות, אבל יכולתי לחוש את ההגנה רבת החסד של המאסטר בכל מצוקה ומצוקה שעברתי. המסע שלי בטיפוח פאלון גונג הראה לי שוב ושוב שמה שהמאסטר לימד אותנו זו האמת, וזו הסיבה שדבר אינו יכול לזעזע את אמונתי, לא משנה כמה מפרך הוא המסע, כמה חמורה היא הרדיפה וכמה קשות הן המצוקות".

מר ג'ין שואה-ג'ה מודה למאסטר לי ולפאלון גונג [סמל הפאלון שמאחוריו מכיל סוואסטיקה, הסמל העתיק שנמצא ברצפות של בתי כנסת עתיקים בישראל – לקריאה נוספת]

מכאן ואילך עדותו של מר ג'ין:

התוודעות לפאלון גונג

במהלך חופשה בתחילת מאי 1996 נסעתי לבקר את הוריי. באותו זמן אמי החלה כבר לתרגל פאלון גונג והיא הראתה לי את "ג'ואן פאלון". סיימתי לקרוא את הספר תוך יומיים והתרשמתי מאוד – הספר הזה עמוק מאוד והוא ענה על כל שאלותיי לגבי החיים – מאוחר יותר גם רכשתי עותק לעצמי.

בזמן ההוא עבדתי בחברה זרה בצ'אנג-צ'ון כמפקח ביחידת ייצור. החברה תפקדה היטב וכמו למנהלים אחרים, גם לי היו הכנסות "מהצד". על אף שכסף לא היווה בעיה, הלב שלי היה כמו נשמה ריקה. עישנתי ושתיתי, וגם הימרתי על בסיס קבוע.

הספר "ג'ואן פאלון" שינה כל זאת. הבנתי מדוע הגעתי לעולם הזה והחלטתי להיות אדם טוב הפועל על פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".

אבל ההתקדמות שלי הייתה איטית. לעתים קרובות הייתי אומר לעצמי שזו תהיה הפעם האחרונה שאעשן ואשתה. אבל המשכתי להפר את ההבטחות שלי עצמי. זה נמשך כך עד ה-4 ביולי 1997. באותו יום היה לי כאב בטן ואבחנו אצלי דלקת במעי העיוור. הגעתי לבית החולים האוניברסיטאי בג'י-לין. הרופא לא יכול היה לאבחן שיש מחלה והמליץ על אשפוז עקב הכאב החמור שהיה לי.

אמרתי לאחי הצעיר להביא לי את "ג'ואן פאלון" וביליתי את כל יום המחרת בקריאתו. בחצות הלילה הכאב הפסיק לפתע וזה היה כמו נס.

מאחר שלמדתי קודם לכן את התרגילים מאמי, הלכתי למחרת לאתר התרגול ליד האוניברסיטה של ג'י-לין. בידיעה שאינני זקוק עוד לאשפוז או לתרופה, חזרתי לבית החולים כדי לקבל מכתב שחרור. מאז, הפסקתי לעשן ולשתות והפכתי למתרגל אמיתי.

נהגתי לקרוא בספרי דאפא כל יום, ולעתים קרובות הסתכלתי פנימה כשנתקלתי בקונפליקטים. כל יום, לא משנה מה היה מזג האוויר, קמתי מוקדם בבוקר לתרגל באתר התרגול המקומי. הבריאות שלי השתקמה במהירות והאופי שלי השתפר.

כשהייתי קטן, הייתי תמיד מקנא באלה שיש להם מאסטר המנחה אותם בטיפוח אמיתי. כעת, כשנעשיתי מתרגל פאלון דאפא, הרגשתי בר מזל ביותר שיש לי את המאסטר המשגיח עליי.

לאחר תרגול במשך זמן כה ארוך, אני יכול לחוש את החמלה של המאסטר כל יום ויום. אני אסיר תודה ביותר להצלה רבת החמלה של המאסטר.

רדיפה והכפשה נגד פאלון גונג

ימיי המאושרים בלימוד הפא ובתרגול ללא כל דאגה לא ארכו זמן רב. מנהיג המק"ס לשעבר, ג'יאנג דזה-מין השיק את הרדיפה נגד פאלון גונג ביולי 1999. תוך ימים ספורים, כל מדיית החדשות בסין וכמעט כל זרועות המדינה גויסו להכפיש את השיטה.

כדי להעלות צעד קדימה את הדיכוי הזה, נאמניו של ג'יאנג ביימו את תקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן ב-23 בינואר 2001, ערב ראש השנה הסינית. תחנות הטלוויזיה, המנוהלות כולן על ידי המדינה, וגופי מדיה נוספים המשיכו לסקר את התקרית. התעמולה המשמיצה עשתה דרכה לחינוך, לפרסום, להוצאות לאור ואפילו לתחום הבידור. זה גרם למספר גדול של אזרחים סינים לפנות נגד הפאלון גונג ונגד העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".

מספר רב של ראיות הראו שתקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן הייתה מבוימת. נציגות "פיתוח החינוך הבינ"ל  (IED)" שנכחה ב-14 באוגוסט בתת הוועדה לקידום והגנה של זכויות אדם באו"ם הצהירה: "השגנו סרט ווידיאו של התקרית הזאת שלהשקפתנו מוכיח שהאירוע הזה בוים על ידי הממשלה" (לכתבה).

אך עדיין, התעמולה המכפישה הרעילה אנשים רבים ועוררה שנאה נגד פאלון גונג, מה ששימש את המשטר להצדיק עוד יותר את הרדיפה. מתרגלים רבים נוספים נאסרו, נעצרו ועונו. כשמתרגלים חשפו את הרדיפה של המשטר, הם עמדו כתוצאה מכך בפני תגובות נקמה נוספות מצד המק"ס.

כשכל ערוצי התקשורת האלה היו חסומים בפנינו, חלק מאתנו בצ'אנג-צ'ון החליטו לפרוץ את הסיגנל של הטלוויזיה כדי לחשוף את הרדיפה נגד פאלון גונג, במיוחד את תקרית ההצתה העצמית המבוימת. ידענו שכשאנחנו עושים זאת, אנחנו מסכנים את חיינו או את חיי משפחותינו, אבל החלטנו להמשיך, מפני שלא יכולנו לאפשר שאזרחים סינים כה רבים ירומו על ידי שקרי המק"ס נגד המאסטר ונגד פאלון גונג.

עינויים חמורים

ב-5 במארס 2002 בשעה 20:00 פרצו מתרגלים בצ'אנג-צ'ון את הסיגנלים של הטלוויזיה והציגו שני סרטי וידיאו: אחד על תקרית ההצתה העצמית המבוימת והשני על הפופולריות של פאלון גונג סביב העולם. זה ארך כ-50 דקות וכיסה כ-300,000 משפחות (כמיליון איש) ב-32 ערוצים. תושבים רבים בצ'אנג-צ'ון למדו את הסיפור האמתי של הפאלון גונג ואיך המק"ס המציאה שקרים כדי להשמיץ את השיטה.

ממה שידענו, ביום שאחרי הפריצה לטלוויזיה אנשים רבים ברחבי צ'אנג-צ'ון שוחחו על סרטי הווידיאו האלה. הם היו נרגשים ללמוד את האמת לגבי הפאלון גונג.

המתרגלים שאבדו את חייהם בעקבות הפריצה לטלוויזיה (משמאל לימין): מר ליו צ'נג-ג'ון, מר ליאנג ג'ן-שינג, מר הואו מינג-קאי, מר ליי מינג ומר ליו האי-בו

תגובת התגמול של המק"ס הייתה אינטנסיבית וחריפה. תוך שעה אחרי התקרית, בכירים גייסו כוחות צבא לעצור מתרגלים. כמו כן, ג'יאנג פרסם הוראה סודית: "להרוג ללא רחמים". כ-5,000 מתרגלים בצ'אנג-צ'ון נאסרו. ביניהם לפחות 8 איבדו את חייהם. יתר על כן, על 15 מתרגלים נגזרו תקופות מאסר בין 4 ל-20 שנה. כתוצאה מהתעללות פיזית ונפשית, חלקם מתו וחלקם סבלו מהפרעות נפשיות.

מר הואו מינג-קאי עונה למוות תוך יומיים ממעצרו. מר ליו האי-בו "הופשט עירום ונכבל ברגליו במצב כריעה על 'ספסל הנמר', כשראשו מהודק. 2 שוטרים חשמלו אותו בעודם דוחפים אלה חשמלית לתוך פי הטבעת שלו", תיאר אחד העדים במאמר במינג-הווי: ▪ עד ראייה חושף את מדיניות המק"ס "להרוג ללא רחמים" את אלה שחשפו את התרמית שלה על "ההצתה העצמית בטיאננמן"

שוטרים חשמלו ועינו את מר ליו צ'נג-ג'ון – איש מפתח נוסף במבצע הפריצה לטלוויזיה – במשך 52 שעות על ספסל הנמר ובמכשירי עינוי אחרים לפני ששלחו אותו לכלא ג'י-לין.

בכלא עבר מר ליו התעללות נוספת כשהוחזק קשור באוויר בזרועות ורגליים מתוחות ל-4 כיוונים. הוא מת בסופו של דבר ב-26 בדצמבר 2003. הסוהרים שרפו את גופתו תוך 7 שעות. עוד מתרגלים מתו בכלא ג'י-לין עקב התעללות ובכלל זה מר ג'אנג ג'יאן-הואה, מר צווי וויי-דונג ומר הה יואן-הווי.

תיאור עינויים: מתיחה של הזרועות והרגליים

מר ליי מינג, אחד המשתתפים הראשיים בפריצה, היה עצור במחלקת המשטרה בצ'אנג-צ'ון, ולאחר מכן נשלח לכלא ג'י-לין. שיטות העינויים שעבר כללו: "ספסל הנמר", כפיתת ידיים הדוקות מאחורי הגב, מכות, שוקים חשמליים באלות מחשמלות, חנק בעזרת שקית פלסטיק, כיסוי הראש בדלי מתכת שחבטו בו במקל או מוט מתכת, עינוי מתיחה, ומעיכה של האשכים. כתוצאה מהתעללות הזאת נוצר אצלו חור גדול בריאה כך שנותר רק 20 אחוז מהרקמה והוא מת.

 תיאור עינויים: שמים דלי מתכת על הראש ומטיחים בו מכות בעזרת מקל או מוט מתכת

ראיתי את מר ליאנג ג'ן-שינג בכלא ב-2006. כמה אסירים מונו לעקוב אחריו כדי לכפות עליו לוותר על אמונתו, הסוהרים עינו אותו שוב ושוב במתקן ליד ג'ינג-יואה-טאן. אחד העדים סיפר שמר ליאנג יצא תמיד מהתא בעצמו, אבל לאחר העינויים היו נושאים אותו פנימה לתא. בכל פעם היו חבלות על כל גופו. אחת הפטמות שלו הייתה שרופה, צלעותיו היו שבורות וחלקיו המוצנעים היו שרופים. העינויים נמשכו כך עד למותו של מר ליאנג. הוא מעולם לא נכנע להם.

מר ג'אנג ג'ונג-יו, היה סגן העורך הראשי של כתב העת Lan Tai Nei Wai במשרד הארכיב של פרובינציית ג'י-לין. אחרי שנעצר, הסוהרים חשמלו אותו בעזרת 2 אלות מחשמלות במשך פעמים רבות, במיוחד בחלקיו המוצנעים. הוא סבל מכאב נורא ולעתים קרובות איבד את הכרתו.

אני מאמין שהחיים שאבדו לא יהיו לשווא ושאנשים בעתיד יזכרו לעד את היום המיוחד הזה – ה-5 במארס 2002.

העבריינים עומדים בפני השלכות מעשיהם

 במהלך 22 השנים הארוכות של הרדיפה נגד פאלון גונג בסין, תקרית ההצתה העצמית המבוימת שיחקה תפקיד קריטי בהאצת האכזריות, מותירה עשרות מיליוני מתרגלים ביחד עם משפחותיהם באומללות אין-סופית.

היו עברייני מפתח המעורבים בתקרית ובקמפיין ההשמצה הנרחב שליווה אותה, שפגשו בגורלם המר.

להלן כמה דוגמאות:

ליו ג'ינג, מנהל "משרד 610" ב-2001, היה אחראי על תכנונה והוצאתה לפועל של "תקרית ההצתה העצמית" המבוימת. מאוחר יותר אבחנו אצלו סרטן בגרון.

לי דונג-שנג, סגן מנהל מִנְהלת הרדיו, הסרטים והטלוויזיה של המדינה, היה מעורב בתכנון "תקרית ההצתה העצמית" ובהפקת הווידיאו. ב-2016 נגזרו עליו 15 שנים בכלא.

לואו ג'ינג, מנחה חדשות ב-CCTV שהיה אחראי על "סיקור" [מחאת הסטודנטים] בכיכר טיאננמן ב-1989, את הרדיפה נגד פאלון גונג מאז 1999, ואת "תקרית ההצתה העצמית" המבוימת ב-2001. הוא מת ב-2009 בגיל 48 עם כיבים בפיו ובלשונו.

צ'ן מנג, מפיק הווידאו על "תקרית ההצתה העצמית" המבוימת מת מסרטן בקיבה בגיל 47.

הרדיפה ממשיכה עדיין בסין ועלינו להמשיך במאמצים שלנו להבהיר את האמת, כדי שעוד אנשים ידעו את העובדות לגבי הפאלון גונג.

סרט משחזר את הפריצה לטלוויזיה

אולפני New Realms בטורונטו, קנדה, החליטו להפיק סרט תיעודי על הפריצה לטלוויזיה. הוזמנתי לשחק את עצמי בסרט.

חלק מצוות הליהוק לסרט התיעודי Eternal 50 Minutes על הפריצה לטלוויזיה ב-2002. מר ג'ין הוא השלישי מימין

במהלך 23 ימי ההפקה מינו אותי לעבוד עם צוות אמנות ואביזרי במה. ניסיתי את מיטבי לזכור את התכנון שהיה ב-2002 כשפרצנו את הסיגנלים של הטלוויזיה, כך שנוכל להציג את ההיסטוריה העובדתית. בסופו של דבר כל הפריטים האלה נערכו ביחד ובכלל זה כבל מגבר הסיגנל, כבל מטען, עמוד חשמל ונגן קלטות ווידיאו ישן. במבט על כל הפריטים האלה, הייתי נרגש מאוד והשתדלתי לא למצמץ.

במהלך הסצנות בסרט, זה נראה כאילו חזרתי חזרה לימים ההם עם המתרגלים האחרים. בכיתי לעתים קרובות. הסרט Eternal 50 Minutes עזר לאנשים בכל רחבי העולם ללמוד מה קרה במארס 2002 וכמה הקריבו המתרגלים כדי לספר את האמת.

הייתי רוצה להודות למתרגלים האלה שלקחו חלק בפריצה לטלוויזיה, במיוחד לאלה שאיבדו את חייהם ולומר להם: "עשינו מה שהיה עלינו לעשות, למען ההיסטוריה ולמען העתיד של אחרים, כמו גם של עצמנו". אני יודע שאנשים יזכרו לעולמי עד מי אלה שהקריבו את חייהם לחפש צדק למען פאלון גונג.

הגנה על עקרונות בסיסיים

ב-5 בספטמבר 2007 אחר הצהריים, קרן זכויות אדם של אסיה פסיפיק באוסטרליה ערכה טקס קבלת פרסי זכויות אדם בבית הפרלמנט של ניו סאות וולס. הקרן העניקה את פרס מגני הנאמנות (Fidelity Vindicator Award) למר ליו צ'נג-ג'ון המנוח בשל מאמציו בפריצה לטלוויזיה. הדובר של מתרגלי הפאלון דאפא, ארפינג ג'אנג, קיבל את הפרס בשמו. הקרן הודתה במיוחד למר ליו ולמתרגלים אחרים על תרומתם לזכויות אדם בסין. ראה כתבה: 'קרן אסיה פסיפיק לזכויות אדם' מעניקה פרסים.

ארפינג ג'אנג (מימין) מקבל את פרס מגיני הנאמנות בשמו של מר ליו צ'נג-ג'ון מקרן זכויות אדם של אסיה פסיפיק באוסטרליה ב-2007

22 שנים עברו מאז החלה המק"ס לדכא את הפאלון גונג ב-1999 [למעשה נכון ליום פרסום המאמר בעברית עברו כבר יותר מ-25 שנים – המת'].  זה היה מסע ארוך ומפרך, אבל אנחנו המתרגלים צלחנו אותו. אנחנו יודעים שהעקרונות: "אמת-חמלה-סובלנות" של הפאלון גונג ושל מאסטר לי הם עקרונות ישרים. לא משנה כמה המק"ס וחבריה רוצים להכפיש ולהשמיץ את הפאלון גונג ולרדוף מתרגלים חפים מפשע, הטוּב ינצח בסוף.

[לצפייה בסרט באנגלית: "Eternal Fifty Minutes"]