מאמר מערכת של עורכי מינג-הווי: עקרונות הפא ורגשות אנושיים (צ'ינג)

(Minghui.org)

מאסטר אומר:

"החברה האנושית היא מקום אופטימי לטיפוח-תרגול, זה בגלל שכל דבר כאן יכול לגרום לאדם החזקות. לכן אם הוא יכול להתעלות מעל זה ולסלק את כל ההחזקות כלפי החברה האנושית, רק אז הוא אדיר, רק אז הוא יגיע לשלמות." ("לא פוליטיקה", "יסודות להתקדמות במרץ II")

זה שלנושא מסוים יש השפעות חיוביות על תיקון הפא לא אומר שהכיוון הכולל של כל פעולה קונקרטית שאדם או אנשים המעורבים בנושא נוקטים בה היא נכונה במלואה. תיקון הפא והאנשים המשקיעים מאמצים באימות תיקון הפא הם שני מושגים שונים לחלוטין. זה עיקרון ברור.

כתלמידי דאפא המטפחים בתקופת תיקון הפא קיימת אפשרות שכל דבר שאנו עושים יטביע את חותמו על ההיסטוריה ויהיה מקור להתייחסות לדורות בעתיד. לכן כל צעד כרוך בנושא של לבחון אותו מול הדאפא כדי לקבוע אם הוא נכון או מוטעה. זה מתייחס לנושא רציני של האם מישהו יכול להיות אחראי לעצמו ואחראי כלפי הפא. רק כש"לוקחים את הפא כמורה" ולא נושאים שום מושגים אישיים או רגשות אנושיים, לאדם תהיה היכולת לשפוט באופן נכון ומלא חמלה

עבודת תיקון הפא שאנחנו עושים עכשיו כרוכה כולה בדברים שמעולם לא נעשו בעבר וכולה כרוכה בכמות לא קטנה של קושי. בדיוק בגלל זה, רק אם אנחנו יכולים לשמור על נתיב ישר ונכון ולעשות אותה היטב, ערכה הרב יוכל להתגלות, אנחנו נוכל להגיע להגשמה, והמוסריות האדירה של הדאפא תוכל להיות מוקמת. "זה מעולם לא נעשה בעבר" אינו סיבה לעשות טעויות בפא, אלא הוא תנאי מוקדם והזדמנות למטפח להיות בעל הישגים, להיבחן, ולהתקדם לקראת בשלות במסגרת עקרונות הפא.

כל משימה בעבודת תיקון הפא היא חשובה מאוד, היות שהיא ממלאה תפקיד חשוב במצב הכולל של תיקון הפא. למרות זאת, אם מישהו מגזים באופן חריג בחשיבות המשימה המסוימת הזו עקב נקודת ההשקפה או ההבנה האישית שלו, לעתים קרובות מאוד יהיה לה האפקט ההפוך והיא תפריע לתמונה הכוללת. הלקחים ביחס לכך היו רבים מאוד והיו נוקבים למדי. לקחים צריכים להפוך לניסיון ולנקודת התחלה כדי לעשות את העבודה היטב מעתה ואילך. מילים כלשהן של מישהו יכולות לשמש רק כנקודת התייחסות, והן נפרדות לחלוטין מהפא.

עקרונות הפא הם רציניים, וכך גם הטיפוח תרגול. בשום פנים ואופן אין לבלבל אותם עם רגשות אנושיים ועם העבודה בתחום העולם הגשמי. לנוכח נושאים קריטיים של מה שנכון או לא נכון המתייחסים לעקרונות הדאפא, דבר חשוב בצורה מכרעת גם לתיקון הפא וגם לטיפוח תרגול הוא האם אנחנו יכולים או לא יכולים בכל זמן נתון להשתמש בעקרונות הפא כדי לשמור שהצד האלוהי יהיה בשליטה על החלק האנושי שלנו. עם זאת, הרגשות האנושיים (שמירה על ה"כבוד", שנינות, ביקורת קשה, טעויות אנוש, וכל יתר הרגשות האנושיים) הם כולם חומר של חלקיקים מסדר גודל גס החוסמים ומכשילים את הצד האלוהי שלנו כדי שלא תהייה לו השפעה מובילה.

חלקיק דאפא צריך בכל זמן שהוא להתייחס באחריות כלפי הפא, אחראי למתרגלים, אחראי לחברה, ואחראי לעצמו, ולהתייחס לנושאים מנקודת המבט של הפא. דרישה זו, אם נאמוד אותה על פי התקדמות תיקון הפא, איננה דרישה מוגזמת.

אנחנו תלמידי דאפא במסע סופי לקראת השלמות המלאה. ללכת ישר על הנתיב שלך הוא גם כן היבט של אימות הפא.