עדות בפני הוועדה לזכויות אדם: טקטיקות של הרפובליקה העממית של סין נגד זכויות אדם מופעלות על אדמת ארה"ב (חלק 3)

(Minghui.org)

עדותו של ג'וזף ק. גרייבוסקי, מייסד המוסד למדיניות הדתות והציבור, בפני וועדת זכויות האדם של הקונגרס

הטרדות סיניות של אמריקאים בנושאים דתיים 11 ביוני, 2002

כפי שצוין בדו"ח מחלקת המדינה, העוסק בחופש הדת הבינלאומי "החוקה הסינית מאפשרת את החופש הדתי, ואת החופש שלא להאמין; אולם, השלטונות* מנסים להגביל את השיטות הדתיות לאלו המותרות על ידם, במקומות פולחן רשומים, ולשלוט על הגידול ועל היקף הפעילות של הקבוצות הדתיות". מספר החברים בחלק מהזרמים גדל במהירות; בכל אופן, בעוד השלטונות, באופן כללי, אינם מנסים לדכא את הגידול בגלוי, הם מנסים לשלוט ולהסדיר את הקבוצות הדתיות, כדי למנוע את צמיחתן של קבוצות, או מקורות סמכות, מחוץ לשליטת השלטונות והמפלגה הסינית הקומוניסטית, ומפעילים יד נוקשה על קבוצות שנתפסות ככאלו המהוות איום.

במהלך שנת 2001 החמיר היחס שנתנו השלטונות לחופש הדת ולחופש המצפון, במיוחד כלפי מספר קבוצות דתיות ותנועות רוחנית לא מאושרות כמו הפאלון גונג. השלטון החמיר את הדיכוי של [קבוצות מסוימות] באופן כללי ושל הפאלון גונג, במיוחד. מקורות שונים מדווחים שעשרות אלפי חסידי פאלון גונג עוכבו, נעצרו ונכלאו, ושיותר מ- 300 חסידי פאלון גונג נהרגו במהלך המאסר מאז 1999 [המספר הרשמי העדכני 513 - העורך]. בנפרד, תחת ההסוואה של חידוש פני העיר והפעלת יד נוקשה כלפי מקומות פולחן לא מוכרים, רשויות וואנזו, במחוז זג'יאנג, הרסו עד היסוד, מספר לא ידוע של כנסיות ומקדשים, בסוף שנת 2000.

סין מוכרת כמדינה מעוררת עניין, בנושאים של הפרת זכויות האדם ורדיפת מאמינים דתיים, ע"י מחלקת המדינה האמריקאית, הועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי, ארגונים בלתי ממשלתיים ואחרים. השלטונות הסיניים ניסו להפעיל טקטיקות מגושמות דומות כנגד אנשי תקשורת ונבחרי ציבור בארצות הברית, אשר השתמשו בזכויותיהם המוגנות בחוקה לחופש ביטוי, חופש התכנסות וחופש דת, בכדי לעורר את המודעות ליחס שמקבלים המאמינים מהצד השני של הקשת הדתית בסין.

תומכי פאלון גונג מחוץ לסין הגיבו לטרור הענישה המופנה נגד מאמיני התנועה בסין, בכך שחיפשו מחוות של תמיכה פוליטית וציבורית בכל הרמות. זה הרגל נהוג, ואף נאה, של מנהיגים פוליטיים אמריקאים, בעיקר ראשי ערים, חברי פרלמנטים מקומיים ומושלים, לפרסם הכרזות במגוון נושאים שונים. המפרסמים מעוררים עניין ציבורי לגבי קבוצות נושאים וענייני היום. בשנת 2000, מי שהיה מושל טקסס, ג'ורג' וו. בוש, הכריז על "יום ישו". מתרגלי פאלון גונג, כאן באמריקה, ביקשו בשנים האחרונות מראשי ערים, מושלים וחברי פרלמנטים מקומיים, לפרסם הכרזות המכבדות את תנועתם.

השלטונות הסיניים, לא מסתפקים ברדיפת קבוצות דתיות, בעיקר את הפאלון גונג, בסין, אלא גם לחצו על גורמים פוליטיים אמריקאים לדחות או אפילו להטריד את המאמינים, בביתם באמריקה. השיטות כללו מכתבים, שיחות טלפון, או ביקורים אישיים מגורמים סיניים רשמיים הממוקמים בשגרירות סין בוושינגטון או באחת הקונסוליות הרבות. הפקידים הרשמיים נוטים להשתמש במידע מוטעה בוטה ובטקטיקות מפחידות. בכמה מקרים, בשתקנות המרמזת על לחץ פוליטי ומסחרי.

במיוחד, בייג'ינג הפעילה לחץ כבד על מאות ראשי ערים אמריקאיים, בערים גדולות ובעיירות קטנות, בכל רחבי המדינה. העיתון "Peoria Journal Star" ציין ב 26/4/2002:

"הצהרות שגרתיות, הנראות כבלתי מזיקות, שהכירו בקבוצה דתית סינית, דחפו קבוצה של ראשי ערים מאילינוי למציאות לא סבירה של דיפלומטיה זרה.

השלטונות הסיניים אף הגיעו מעבר להטרדה של פקידי ממשל מקומיים, עד כדי כך שהתערבו אפילו ביחסים פנימיים בין התקשורת והציבור האמריקאיים […]

קיימות גם עדויות משמעותיות וניתנות לאימות לכך שהשלטונות הסיניים חדרו והשפיעו על התקשורת דוברת הסינית, רדיו, עיתונים וטלוויזיה, כאן בארצות הברית. שימוש כזה בתקשורת, ע"י השלטונות הסיניים, מוביל לתפישה ציבורית די אירונית של ארה"ב והפאלון גונג. טבעם של הדיווחים הוא מסוכן. במרבית המקרים, אמות המידה העיתונאיות של הדיווחים האלו הם בבירור, הרבה מתחת לאלו של עמיתיהם המתפרסמים בשפה האנגלית, משולבים בהם חצאי אמיתות ואפילו מידע מוטעה באופן גס, שלעיתים מדווח כ"חדשות". ניתוחים של הדיווחים המתפרסמים בזירה הזו נדרשים לבחינה קפדנית ומאמץ כזה הוא כמובן מעבר לטווח של עדות זו. אך לרבים מבין 2.4 מליון הסיניים האמריקאים, דיווחים כאלו עשויים להיות כל מה שהם קוראים, שומעים או רואים. מעט, או בחלק מהמקרים, שום אלטרנטיבות לא קיימות. ה"עולם החיצוני" ואירועים עדכניים מסוננים ומוצגים דרך מספר מוגבל של אמצעי תקשורת, אשר מרביתם מושפעים, או אפילו מנוהלים, כפי שנוכחנו, ע"י השלטון הקומוניסטי בבייג'ינג.

השלטונות הסיניים בדרך כלל טוענים בתוקף שהמעקב האמריקאי והדיווח בנוגע להפרות זכויות האדם ולפגיעות בחופש הדת זו חדירה לענייניה הפנימיים של סין. אם הגורמים הרשמיים בסין באמת מאמינים שזהו המקרה - ולא סתם משתמשים בטיעון הזה כתירוץ להמעיט בחשיבות הרדיפה של אנשי השלטון הלאומיים והמקומיים - אז אני קורא לשלטונות הסיניים לדבוק בעקרונותיהם גם ברמה המעשית ע"י כך שלא יפריעו לעניינים הפנימיים של פוליטיקאים בשלטון המקומי התומכים בחופש המצפון בארה"ב, וכן בזכויותיהם של קבוצות דתיות מסוימות.

גבירתי היו"ר, על הקונגרס האמריקאי:

1. לקרוא למחלקת המדינה האמריקאית לפרסם שינוי במדיניות - מחאה - כלפי הגורמים הסיניים שבתוך ארה"ב וכן כלפי משרד החוץ הסיני, על הפרות חמורות של זכויות אדם בסיסיות המבוססות באמנות בינלאומיות שגם סין חתומה עליהן.

2. לקרוא למחלקת המדינה לעבוד בתאום רב יותר עם סיניים-אמריקאים בכדי לזהות גורמים סיניים שאחראים באופן אישי, למעשי אלימות ורדיפה בסין, וליישם את סעיף (7) (a) 405 בחוק הבינלאומי לחופש הדת: "השלילה של ביקור אחד או יותר, של גורמים רשמיים וצוותי עבודה.

3. גיוס וקבלה של החלטה התומכת במאמינים הדתיים הסיניים, במיוחד הפאלון גונג, ובזכותם הבסיסית להתקיים.

בעוד אלו הם רק צעדים ראשוניים קטנים, הם יהוו סימן לשלטונות הסיניים, שהקונגרס של ארצות הברית אינו רואה בעין יפה את הזלזול שלהם כלפי זכויותיהם של מנהיגים פוליטיים אמריקאים, אנשי תקשורת ואזרחים וכלפי זכויות המקודשות בחוקה.

* הערה: פקידים רמי דרג רבים, חברי המפלגה הקומוניסטית ובכירים בצבא, היו מתרגלי פאלון גונג לפני שג'יאנג זמין וכמה משותפיו, החלו את הרדיפה שלהם ב- 1999; כך שלמען הדיוק, אנו מייחסים את הרדיפה הבלתי חוקית שמתרחשת בזמנים אלו בסין, לדיכוי הפאלון גונג, ל"שלטונו של ג'יאנג" ולא ל"שלטונות הסיניים".

המשך יבוא....