אימות הפא בבייג'ינג ושימוש במחשבות נכונות כדי לצאת ממרכז המעצר

(Minghui.org)

ב-18 בדצמבר, 2001, נסעתי לבייג'ינג לאמת את הפא. בדרך לכיכר טיינאנמן, שלחתי מחשבות נכונות באופן רצוף.

בזמן שהלכתי דרך הכיכר, המשכתי לשלוח מחשבות נכונות. אז, השוטר בלבוש אזרחי בא אליי ואמר, "תראה לי את תעודה המזהה שלך." התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת בעוד אני מוציא את דגל פאלון דאפא. אחרי כן, שלושה קצינים באו מאחורי ודחפו אותי לקרקע. הם משכו אותי לרכב משטרתי. אחד הקצינים הוריד את הווילונות והכה אותי במשך כל הנסיעה לתחנת המשטרה של כיכר טיינאנמן.

לא גיליתי את שמי או את כתובתי וסירבתי לתת להם לצלם אותי. לאחר מכן שני שוטרים הכו אותי, נתנו לי מספר סידורי ונעלו אותי בתא עם מתרגלים אחרים שגם כן היו במעצר, התחלתי לשנן את המאמרים של המורה. במשך היום הזה, 28 מתרגלים נעצרו ועד רדת הלילה חילקו אותנו ושלחו לתחנות משטרה מקומיות שונות.

הביאו אותי לתחנת המשטרה של גשר טאי-פינג. הקצינים שם המשיכו לדרוש את שמי וכתובתי. סירבתי לענות, אז הקצין ג'נג יונג ועוד קצין משטרה אחד סטרו על פניי, תפסו את שיערי ומחצו את ראשי כנגד הקיר. פי ואפי דיממו ואיבדתי שיער רב. כשהתעייפו מלהכות אותי, הם שוב שאלו אותי את אותן שאלות. עדיין סירבתי לענות. המשכתי להשתמש במחשבות נכונות כדי לסלק את הישויות הרעות בממדים אחרים שרדפו אחריי. אחר כך השוטר לקח אלת שוטרים חשמלית והתחיל להכות אותי. ג'נג יונג נתן לי מכות הלם בכל חלק גופי העליון עד הגפיים וקצין אחר כיוון אל חלק גופי התחתון. אחרי שעינו אותי באמצעות מכות הלם חשמל במשך הרבה זמן, כל גופי רעד בחוזקה, ונפלתי ארצה. ג'נג יונג המשיך להכות אותי עם אלת שוטרים חשמלית עד שהתפתלתי לכל אורך הרצפה. אחרי זה, הוא הניח מעליי כסא והכה אותי עם האלה בעודו יושב על הכסא. הוא נתן לי מכות הלם בפנים, באוזניים ובצוואר. שלחתי את המחשבות הנכונות בעודי בוהה בו. הוא פחד ליצור איתי קשר עין אז הוא נתן לי מכת הלם לעיניים ששרפה את הריסים שלי. אחרי זה בעטו בי במשך כמה זמן ואז נשאו אותי חזרה לתא המאסר היכן ששכבתי על הקרקע ושלחתי מחשבות נכונות.

אחרי שסיימו את ארוחת הערב, ג'נג יונג ציווה על כמה אנשים להוציא אותי החוצה ולענות אותי. שיננתי את הפא, ואף אחד לא היה מסוגל להזיז אותי. אחרי זמן-מה, יותר אנשים באו ונשאו אותי למקום בו השתמשו באלות שוטרים חשמליות כדי לתת מכות הלם בכפות ידיי, כפות רגליי, אוזניי ואפילו בבטני. הם אפילו השתמשו בכלים כדי להוציא את שיערי. שכבתי שם מבלי לזוז ושלחתי מחשבות נכונות. הם חשבו שאיבדתי כל תחושה בזרועותיי וברגליי כך ששפכו מים על הפנים שלי. אז הם המשיכו לתת לי מכות הלם. שלחתי מחשבות נכונות שהם יביאו מכות הלם לעצמם. בסוף, הם בטעות עשו את זה, דבר שעצר אותם מלתת לי מכות הלם נוספות. אחרי שפיכת מים קרים עליי, הם לקחו אותי לחצר כדי שאקפא. הטמפרטורה הייתה מינוס 25 מעלות צלסיוס והם השאירו אותי לשכב ולרעוד על הקרקע במשך שעה. הם פחדו קצת ואמרו לי, "בבקשה אל תמות! למה שלא תקום ותעשה תרגילי פאלון דאפא? אתה רוצה ששנינו נעזור לך ונתרגל?" עדיין לא זזתי. הם הזמינו את הסגן שלקח אותי לביה"ח. אחרי שובי מביה"ח, הסגן אמר לי, "ג'נג יונג עשה טעות שהכה אותך. אנחנו נעניש אותו. ברגע שתאמר לנו את כתובתך, ניקח אותך הביתה." לא עניתי וכל היום שיננתי בשקט את לון יו ושלחתי מחשבות חיוביות. הייתי במעצר במשך ארבעה ימים נוספים, שבזמנם יותר מעשרה אנשים המשיכו לדבר אליי, בכוונה להגיע לשמי וכתובתי. ביום החמישי, הם לקחו אותי למרכז המעצר של פן-טאי.

ברגע שהגעתי למרכז המעצר, לקחו אותי לתא מספר 2. כל יום עשיתי תרגילים, שלחתי מחשבות חיוביות ושיננתי את הלון יו. כל יום שומרים אחרים באו אליי ודיברו איתי אבל לא עניתי. ביום האחד עשר, גבי כאב מאוד, כך שהעבירו אותי לביה"ח שהיה בתוך תחנת המשטרה. במרתף של ביה"ח עונו הרבה מתרגלי פאלון דאפא. בהגיעך, קושרים אותך לכרעי מיטה באמצעות שרשרת ברזל, ואם אתה לא משתף פעולה, הם מכים אותך או נותנים לך מכות הלם עם אלות חשמליות. שם, הם עינו אותי במשך שבעה ימים לפני שנשלחתי חזרה למרכז המעצר של פנגטאי. בטיול חזרה, ראש המדור התחיל לדבר איתי, וגיליתי שעשיתי טעות כשלא דיברתי במשך עשרים הימים האחרונים. היה לי החזקת פחד: פחדתי שאילו הייתי מדבר הם אולי היו יכולים לזהות את המבטא המקומי שלי. על פני השטח לא שיתפתי פעולה עם הרוע, אבל באמת, הסתרתי את ההחזקה שלי ולא הייתי באמת לא-אנוכי. לכן, התחלתי להבהיר את האמת. כשהגעתי למרכז המעצר, הם העבירו אותי לתא מספר 7 היכן שהיו 19 אנשים צפופים יחדיו. ברגע שנכנסתי לתא, התחלתי להבהיר את האמת ושותפיי לתא התייחסו אליי יפה. שבעה אנשים התחילו ללמוד פאלון דאפא, ועשינו ביחד תרגילים ושלחנו מחשבות חיוביות. כל לילה הם התאספו סביבי כדי לשמוע אותי חולק את התנסויותיי. במשך היום שותפיי לתא לבשו מדים וישבו על הקרקע. לא לבשתי מדים כלל וישבתי לבדי, עושה תנועות ידיים ושולח מחשבות חיוביות. זה באמת עזר לסלק את הרוע. כשראש המדור, פקידי ממשלה, סגן, רופא ומפקח באו לדבר איתי, ניצלתי כל הזדמנות להבהיר להם את האמת.

בבוקר ב-22 בינואר, שיאו לי (שהתחילה לתרגל פאלון דאפא) אמרה לי שבלילה הקודם חלמה שאשוחרר באותו יום. בלילה, כשהבהרתי להם את האמת, שומר נכנס וביקש ממני לאסוף את חפציי ולהתכונן ללכת הביתה. שני קציני משטרה ליוו אותי לתחנת רכבת.

במשך כל הזמן, באמת הרגשתי את חשיבותה של שליחת מחשבות חיוביות. מאז היום בו נאסרתי, התחלתי לשלוח מחשבות חיוביות, מסרב לשתף פעולה עם הרוע ומתנער מהסדר כוחות הרוע. באמצעות נחישות מתמדת הלכתי לאורך הדרך שמורנו הכין עבורי, הצלחתי לצאת ממרכז המעצר בכבוד.

23 ביולי, 2002