"וול סטריט ג'ורנל": רק עוד עיר סינית נוספת

(Minghui.org)

מאת מרטין לי, 31 בדצמבר 2002:

הונג קונג- 5 שנים לאחר העברת הונג-קונג לשליטת סין, המסך של סין סגר על החברה החופשית שהייתה לנו בעבר. על-פי הוראות בייג'ינג, ממשל הונג קונג הוציא לאור אמצעי אכיפה חדשים ושנויים במחלוקת הנוגעים ל"בגידה, חתרנות, הסתה וניתוק יחסים". חוקים מעורפלים כאלה משמשים בסין להרשיע ולכלוא כל אחד, מיזמי אינטרנט ועד עיתונאים ואקדמאים. בסביבה הפיננסית התחרותית שבאסיה, הצעד הזה של בייג'ינג יכול להוות מכת מוות לחברה החופשית הרגישה של הונג קונג.

למה דווקא עכשיו מגיע הצעד הזה לדכא את החברה האזרחית בהונג קונג? הוראות מבייג'ינג. ביולי האחרון, צ'יאן צ'י-צ'ן, סגן ראש המשלה האחראי לענייני הונג קונג ציין את יום השנה להעברת הונג קונג לסין בהצהרה, שצריך ליישם מיידית חוקים נגד חתרנות. על אף אופוזיציה חסרת תקדים, ובכלל זה מעסקים מקומיים ובין-לאומיים, דתות, מדיה וקבוצות זכויות אדם, ממשל הונג קונג הממונה על ידי בייג'ינג מתכנן להקדים את החקיקה לתחילת 2003.

חוק החתרנות עומד בניגוד ישיר להצהרה המשותפת של סין ובריטניה, לחוזה טרם העברת המנדט על הונג קונג, המבטיח את כל החירויות בהונג קונג – כולל חופש העיתונות, חופש דת וחופש ההתאגדות – למשך 50 שנה ולא 5 שנים. אבל הממשלה הסינית הייתה חכמה: מוקד ההתעניינות שהיה פעם על הונג קונג התחלף ורק מעטים מחוץ לטריטוריה מגיבים בדאגה ההולמת את חוק החתרנות. רוב האיומים המידיים מתייחסים לעיתונות ולחופש דת.

כיום, להונג קונג יש את העיתונות הנמרצת ביותר באסיה עם כ-35 עיתונים יומיים. למרות שמאז 1997 הצנזורה העצמית של המדיה גדלה באופן דרמטי, עיתונאים אמיצים ממשיכים לדווח על חדשות מהונג קונג ועל התפתחויות בסין. החוק החדש המתייחס ל"גניבת סודות מדינה" ופרסום חדשות "ללא אישור מוסמך" יכול להשפיע גם על הכתבים בהונג קונג וגם על אלה שמחוצה לה. כל אחד המפרסם חומר שיוגדר כחומר הסתה כביכול, עלול להיכנס לכלא ל-5 שנים. מפקד הביטחון של הונג קונג הצהיר בפומבי שגם השקפות של בכירים סינים יילקחו בחשבון כשתתקבל החלטה אם להעמיד לדין את המדיה.

כמובן שאפילו לפני שהחוק עובר, האפקט המוחשי הראשון יהיה הקפאה בדיווח כל מידע רגיש שהוא ובכלל זה מידע פיננסי כמו על החברות הרבות שהן בבעלות סין. באשר לחופש דת, החוק הזה שנראה מכוון כלפי הפאלון גונג, יכול לדכא גם קבוצות דתיות אחרות. מנהיג הכנסייה הקתולית בישוף ג'וסף דזן אישר שהכנסייה הקתולית בהונג קונג קשורה לכנסיות המתנהלות במחתרת בסין ("כנסיות ביתיות" – המער') ולפיכך הם מאוימים ישירות על ידי החוקים המוצעים נגד חתרנות.

למעשה, כל קבוצה המסתבכת עם בייג'ינג יכולה בקלות להירמס תחת החוק החדש. החיים כבר היו מסוכנים בין השאר עבור פוליטיקאים דמוקרטיים, עיתונאים, פעילי זכויות ועבודה וכעת הם הפכו מסוכנים עוד יותר.

בייג'ינג שולטת כבר על הזרוע המבצעת באמצעות מינוי המושל טונג צ'י-הווא, על הזרוע המחוקקת דרך מערכת בחירות לא דמוקרטיות, ועל מערכת המשפט באמצעות היכולת של סין לתת פירושים משפטיים שונים באמצעות בית הדין הגבוה ביותר- בית הדין לערעורים סופיים. ההיבט החופשי היחיד באמת של הונג קונג – החברה האזרחית החסונה שלנו שלעתים הייתה רעשנית מדי, מסביר אולי מדוע היא נמצאת עכשיו תחת איום.

הנשיא בוש הביע את השקפותיו בבירור. בסוף הפגישה באוקטובר עם המנהיג הסיני ג'יאנג דזה-מין בחווה שלו בטקסס, הוא קרא לסין "לשמור על זכויות אזרחי הונג קונג". בהיעדר מחאה בין לאומית ממושכת, הצעת חוק החתרנות תוצג בתחילת השנה החדשה ובמסלול מהיר תהפוך לחוק ביולי הבא. ברגע שהחוקים החדשים האלה ייכנסו לתוקף, לא תהיה כל ערובה לחירויות והונג קונג תקטן אולי רק לעוד עיר סינית אחת.

מר לי הוא היושב ראש המייסד של המפלגה הדמוקרטית של הונג קונג.