אישה טובת לב מהאזור הכפרי של פרובינציית הוביי הופכת לנכה כתוצאה מהעינוי "חמישה סוסים מפרקים את הגוף"

(Minghui.org)

אני אישה חקלאית. כדי לחשוף את הפשעים המפלצתיים שהאנשים עושי הרע ביצעו נגד מתרגלי פאלון דאפא, אני כותבת את מה שהייתי עדה לו וחוויתי. הנבלים האלה פועלים בחוסר התחשבות מוחלט לחיי מתרגלי דאפא.

נעצרתי ב- 26 לדצמבר, 2000 כשבאתי לבייג'ינג לעתור למען פאלון דאפא. פקידי משטרה מהעיר צ'יבי בפרובינציית הוביי לקחו אותי חזרה ועצרו אותי במרכז המעצר מס' 2. השוטר יה ג'ון חקר אותי כל יום. אני סירבתי לשתף פעולה אתו. הוא הכה אותי באלימות בראשי, בעיניים, בחזה ובבטן. הוכרחתי לכרוע על הברכיים על הרצפה ארבע שעות ברצף. כך עוניתי במשך שבעה ימים.

ב- 22 לפברואר, 2001 הם באו לחקור אותי שוב, וכך החל סיבוב חדש של עינויים. חוץ מהשוטר יה ג'ון, ראש המחלקה קאי גם הצטרף לעינויים. אני הוכיתי כל-כך קשה שנראה היה שכל העצמות בגוף שלי מנופצות. העיניים שלי, שהייתה להן מחלה ואיבדו את הראייה בעבר אך אחר-כך נרפאו דרך זה שתרגלתי פאלון גונג, כבר לא יכלו לראות יותר כלום. לא יכולתי לעמוד על רגליי. לא היה לי כוח אפילו לזחול. לא משנה כמה קשה הם עינו אותי, אני באופן נחרץ סירבתי לחתום על כל "הצהרת הבטחה"* לוותר על הטיפוח. מה לא נכון בכך שאני  הולכת אחרי "אמת-חמלה-סובלנות"? האנשים המסואבים האלה הם אלו שטעו! כשהתעייף מלהכות, יה ג'ון  עזב קצר נשימה. כשהוא ראה שיה ג'ון עזב, קאי סגר את הדלת, ואמר, "זה תורי עכשיו". עם סיגריה בפה, הוא ישב על הכסא בזווית, רגל על רגל, והסתכל עלי שוכבת חסרת תנועה על הרצפה. הוא צעק באכזריות: " תורידי את הבגדים " קאי עט עלי ואפילו החל לקרוע בכוח את בגדי. אני הגנתי על עצמי בכל יכולתי. ברגע הזה, כמה אנשים נכנסו פנימה. כשהוא ראה את זה, הוא אמר, "את יכולה ללכת עכשיו". אחרי שהגעתי חזרה לתאי, כל גופי רעד באורח קשה, והפצעים כה כאבו שנדמה שהם שורפים.

ב –28 ליוני 2001, איש ששם משפחתו צ'יאן בא לתאי ואמר לי, "את כמעט נכה בגלל תרגול פאלון גונג. אנחנו ניקח אותך לבית-חולים לקבל כמה זריקות". ראיתי דרך העלילה שלהם, אז חשפתי אותה. "תרגול פאלון גונג לא עושה אותי נכה. זה אתם שהפכתם אותי לנכה מהמכות שלכם!" הם כבלו אותי ואז גררו אותי בכוח  לתוך רכב.

לא רק שהם קשרו את ידי ורגלי למיטה בזמן הזריקות, אלא גם החזיקו את ראשי למטה וכיסו את עיני בבד. אחרי שחזרתי לתאי מהזריקות, עיני, האף, האוזניים והפה החלו לדמם.  עיני ואוזניי היו נפוחות וכואבות, וראשי כאב כל-כך כאילו הוא התבקע. אני גם הקאתי והיה לי שלשול. הקאתי רק דם, אפילו גושים סגולים של דם. בכל פעם שהייתי צריכה ללכת לשירותים, הכאב היה כה קשה, כאילו הייתי בלידה. לא יכולתי לאכול ויכולתי לשתות רק מעט מים. התעלפתי מספר פעמים. כשהם ראו שאני במצב כזה, השוטרים המרושעים, מפחד שהם ייחשבו לאחראים, טלפנו לבעלי ובקשו ממנו לקחת אותי הביתה. סבלתי כך באופן נורא בכלא יותר מחודשיים. בלא ההגנה של המאסטר והדאגה והעזרה של מתרגלים עמיתים, לא הייתי יכולה לשרוד עד היום.

הם עדיין לא עזבו אותי במנוחה, אפילו אחרי שהגעתי הביתה. הם נעלו אותי בתוך ביתי עם שני מנעולים ולא רצו שאצא החוצה. הם גם הורו לבעלי להשגיח עלי. אם הייתי בורחת, הם היו רואים בבעלי אחראי. אני תלמידת דאפא בתקופת תיקון הפא ואני צריכה לעשות מה שתלמיד דאפא צריך לעשות. איך יכול מנעול רגיל לנעול אותי בפנים? באחר-הצוהריים של ה- 14 בספטמבר, 2002, כשבעלי ישן שינה עמוקה, מיהרתי החוצה בעזרת המחשבות הנכונות שלי. למרות הסופה הקשה, יצאתי החוצה ותליתי כמה פליירים. כשהיה מאוחר בלילה, הלכתי לערמת חציר וביליתי שם את הלילה.

בראותם שאני נחושה בטיפוח, המשטרה התרגזה. הם עצרו אותי שוב וגם הסלימו את הרדיפה. בין כל שיטות העינוי, האכזרית ביותר הייתה "חמישה סוסים מפרקים את הגוף". ראשית, הם הפילו אותי לקרקע. אז ארבעה אנשים החזיקו ומשכו את הידיים והרגליים בכוח רב כשהאיש  החמישי החזיק למטה את ראשי. הרגשתי שרגלי וידי יצאו ממקומן ושגופי עמד להתפצל. זה כאב יותר מדי מכדי לצעוק. הם עדיין לא ויתרו, באומרם, " הצוואר שלך מתארך. זה לא נראה מאוד טוב". בזמן שהם אמרו את זה, הם דחפו בפתאומיות את  ראשי לכוון הצוואר בכוח רב. איבדתי את ההכרה.

הרגליים והידיים שלי ואפילו המפרקים הקטנים כולם יצאו ממקומם. נעשיתי נכה בגלל העינויים, אך לבי לא הפך לנכה. אני רוצה להשתמש בפי בכדי לספר על מזימות האנשים עושי הרע ולחשוף את מעשיהם המרושעים ואת השקרים שלהם.

*הצהרה שבה הוא/היא מכריז שהוא מתחרט על שתרגל פאלון גונג ומבטיח לא לתרגל שוב פאלון גונג, לא לבוא לבייג'ינג לערער בשביל פאלון גונג, ולעולם יותר לא להתרועע עם כל מתרגלי הפאלון גונג.