עדותו של תלמיד מכללה: "המשטרה עינתה אותי על ידי כך שקדחה לתוך שרירי הרגל שלי עם צינור פלסטיק שנחתך באופן מיוחד וחשפו את העצם"

(Minghui.org)

קיבלתי את הפא בספטמבר 1997, כשהייתי בשנה השניה שלי במכללה. דורגתי כאחד התלמידים הכי טובים שם כיוון שתמיד זכיתי בתארים הרמים ביותר בתחרויות כתיבה של המכללות.  בגלל הכתיבה המצוינת שלי וכישורי הקומפוזיציה, נבחרתי להיות הכתב של עיתון המכללה והמפיק של תחנת השידור שלה. המורים וראשי המכללה חשבו עלי גבוהות. הייתי גם די פופולארי בין בני כיתתי כיוון שתמיד הייתי רחב-לב וטוב כלפיהם. בעיני המורים והתלמידים,  היה נראה שיש לי עתיד מזהיר.

אחרי שמשטרו של ג'יאנג החל את הרדיפה נגד פאלון גונג ביולי 1999, ראשי המכללה דיברו איתי באופן חוזר ונשנה. הם ביקשו ממני לכתוב "הצהרת הבטחה"*, לטובתי   האישית. כמו חברים אחרים לכיתה המתרגלים פאלון גונג, התמדתי בגילוי העובדות לאנשים וסירבתי לכתוב כל הצהרת הבטחה. כתוצאה מכך, המכללה דאגה שיהיה עלי פיקוח למשך חודש אחד. אחרי כן, ששתנו גורשנו מהמכללה ואני נשלחתי הביתה אחרי ששוחררתי ממרכז מעצר.

דרך חיי אבדה מאותו רגע ואילך. לא יכלתי למצוא עבודה ותעודת הזהות שלי נלקחה. לעת עתה, משפחתי עבדה למקום אחר. ביודעם שאני מתרגל פאלון גונג, המשטרה המקומית   אילצה אותי לעבור דירה מהבית השכור שלי. בנוסף לכך, הותקפתי מנטלית. מאדם שהיה   נערץ, הפכתי פתאום למושא ללעג, רק כיוון שהחלטתי להמשיך בטיפוח תרגול בדאפא, שמלמד אותי להיות טוב-לב ורחום!

זה הותיר לי רק דרך אחת להתנגד לרדיפה ולהבהיר את העובדות לציבור לגבי הרדיפה נגד פאלון דאפא. במרץ 2001, הלכתי לכפר החקלאי בו נולדתי כדי לחלק חומרי   הבהרת אמת ולהבהיר את האמת לגבי הרדיפה. זו הסיבה שנחטפתי והוכיתי באכזריות על ידי השומרים בתחנת המשטרה המקומית. מובלים על ידי ביאן, ראש אגף הפוליטיקה והביטחון,    בערך שישה אנשים הצמידו אותי לכן עינויים מיוחד, הכו אותי באכזריות וצעקו עלי בגסות. הם תקפו את ראשי, ידי וצווארי באלימות עם אלה חשמלית והכו אותי בברוטליות עם מקל   מעץ. היה קר מאוד באותו זמן, על אף זאת, הם שפכו עלי מים קרים. ביום שאחרי, כדי לסחוט ממני את מקורות חומרי הבהרת האמת, הם הוציאו אותי אל מחוץ למרכז המעצר כדי לענות אותי. הם גם איימו לשפוך עלי דלק ולהבעיר אותי באש, איימו לזייף אשמה נגד פאלון גונג על ידי כך שיגידו שבצעתי הצתה-עצמית.

עשרה ימים מאוחר יותר, הועברתי אל האגף המשטרתי באזור המגורים שלי לחקירה נוספת.  שומרי הכלא שם לעגו לי כיוון שהראיה שלי הפכה לקויה בגלל המתח המנטלי העז. בסופו   של דבר הם שפטו אותי לשנתיים של עבודה בכפיה דרך חינוך מחדש. במחנה העבודה, עדיין סירבתי לחתום על הצהרת הבטחה המוקיעה את אמונתי. כיוון שסירבתי הוכרחתי לעשות את   העבודות המטונפות ביותר, כמו לנקות את הביוב, והעבודות המתישות ביותר, כמו חפירת תעלות, הכנת לוחות-ריצוף ועבודות בניה בבניינים. לפני כן מעולם לא התנסיתי בעבודה קשה כמו זו, והייתי מותש, מלוכלך וכחוש. שומרי הכלא גם הכו אותי באופן קבוע בגלל התמדתי בטיפוח. ראש מחלקה, שכינה את עצמו, "אחד מארבעת הרשעים הגדולים במחנה   העבודה," הכה אותי שוב ושוב. במשך אותו זמן, השומרים עינו עשרות מתרגלי פאלון   גונג נחושים. אחד ממתרגלי הפאלון גונג עונה למוות. כדי לרמות את הציבור, ראש מרכז המעצר, בצביעות, חילק בינינו ממתקים.

שמונה חודשים מאוחר יותר, יחד עם מתרגלי פאלון גונג אחרים, הועברתי למחנה העבודה ג'יוטאי של פרובינציית ג'ילין, שם סבלנו עינויים אפילו יותר לא אנושיים.

במרץ 2002, פקודה הגיעה מראש מחנה העבודה ג'יוטאי: "שנו אותם בכוח."  קול האלות החשמליות, צרחות המתרגלים המעונים במשרדי הכלא-מאז, זה לא הפסיק אפילו לרגע אחד. הקרקע הייתה מלאה בדם. אני אף פעם לא אשכח את התחושה בתקופה ההיא.

בימים האלה חושמלתי לעתים קרובות, הוכיתי ונמנעה ממני שינה. בשעת צהרים של יום מסוים באפריל, שומר הכלא, פנג ווי, הביא אותי למשרדו ושאל אם אתנתק מפאלון גונג. הוא נתן לי 10 דקות להחליט, אבל אני אמרתי שלא. אז הוא ציווה על שני אנשים לגרור אותי לחדר קטן ולהפשיט אותי. בזמן ששישה אנשים אחרים דרכו עלי, השוטר טאנג בו,  כאילו היה משוגע, החל בעינוי מיוחד. הוא השתמש בצינור פלסטיק שחלקו העליון חתוך בצורת צלב, מה שיצר מקדח גס, והחל לקדוח את הצד החד לתוך בית השחי שלי ואל השריר שמתחת לבשר השוק בכל כך הרבה כוח שהשריר התעקם עד שנקרע. הסבל היה כל כך רב שכמעט נחנקתי ולא יכלתי שלא לצרוח בקולי קולות. אז הם תחבו לפי מטלית מלוכלכת כדי למנוע ממני לצרוח. לדברי האסיר שהחזיק את ראשי, הוא הפך מפוחד מאוד באותו זמן כיוון שהוא ראה שהעיניים שלי מתגלגלות אחורה, ורק החלק הלבן נראה, הוא חשב שזה מצביע על כך שאני עומד למות. אפילו תחת נסיבות כאלה השוטר, פנג, עדיין פנה אל השוטר השני ואמר: "האם כדאי שנקדח את השרירים שלו עם מקל אכילה?" הסוהר ענה, "לא,  הוא יתקע בבשר." כך שהם המשיכו לקדוח לתוך השריר שלי ובאותו זמן חשמלו את האברים הרגישים של גופי [ברוב המקרים אברי המין] עם אלה חשמלית. העבריינים היו מכוסים בזעה כשעשו זאת אפילו אחרי שהחליפו תורות פעמיים.

אחרי שחייתי דרך העינוי האכזרי הזה, לא יכלתי ללכת נורמלי. כדי ללכת, הייתי צריך להרים את זרועותיי וללכת אחרי שהפרדתי בזהירות את רגלי כך שלא יגעו אחת בשניה.    כשרופאי הכלא נתנו לי טיפול רפואי, הם יכלו לראות חור פעור בשחי השמאלי שלי וחור   ברגל השמאלית שלי עם העצמות חשופות מעינוי הקדיחה. הצלקת מהעינוי לא החלימה עד עכשיו.

* "הצהרה הבטחה" היא הצהרה המכריזה שהוא או היא מצטערים על כך שתרגלו פאלון גונג ומבטיחים לא לתרגל שוב פאלון גונג, לא ללכת לבייג'ינג כדי לעתור למען פאלון גונג, ולעולם לא ליצור קשרים שוב עם כל מתרגל פאלון דאפא.