התמודדות עם נושאים משפחתיים הוא גם חלק מאימות הפא

(Minghui.org)

לחלק מהמתרגלים יש הבנה שבכל פעם שקונפליקט משפחתי עולה כשהם רוצים לעשות משהו, זה חייב להיות הפרעה מהכוחות הישנים. לכן, מתרגלים אלה יכולים להיות לא אדיבים למשפחותיהם. חלקם אפילו מתייחסים אליהם כמפריעים לדאפא.

זה אפילו קורה לזוגות ששניהם מתרגלים. הם באמצע מין מצוקה ולא יכולים לצאת ממנה. זה משפיע באופן שלילי על אימות הפא.

בוא נאמר שהקונפליקט באמת מפריע. כיצד הדאפא מלמד אותנו להתמודד עם הפרעות? האם דאפא אומר לנו לעשות את החיים קלים יותר בלהביט החוצה, בלדחוף את הקונפליקטים החוצה ולשנות אנשים אחרים? או שהדאפא אומר לנו להסתכל פנימה ולשפר את עצמנו במטרה לשנות את הסביבה עם אדיבות?

ב- "לימוד והסברת הפא בועידת הפא במטרופולין ניו יורק 2003, המורה בצורה בהירה הסביר:

"אני אומר לכם, שלא משנה איזה סוג של קונפליקט מופיע, איזה מצב מופיע, זה ודאי שיש השמטה בקרבנו. אז זה ודאי. אם אין השמטה, אף אחד לא יוכל לנצל את הפרצה הזאת. "

למען האמת, ברוב המקרים כשסוג כזה של קונפליקט עולה, זה לא המשפחה של המתרגל/ת שיש לו את הבעיה. המתרגל יותר מידי קשור לעשות או לרצות לעשות משהו והוא מנוצל ע"י הרוע בממדים אחרים.

המורה אומר על הילינג בג'ואן פאלון:

"מדוע אנשים נעשים חולים? הגורם המהותי של מחלה וכל מזל רע הוא קארמה והשדה החומרי של החומר השחור ההוא. הוא דבר שלילי ודבר לא טוב. הישויות הלא טובות הן גם כן שליליות וכולן שחורות. לכן הן יכולות לעלות כי הסביבה הזאת מתאימה להן. זוהי הסיבה המהותית שגורמת לאנשים להיות חולים."

הבנתי שהסיבה שהפרעות מופיעות היא שלמישהו יש מנטליות לא נכונה או החזקה, שמספקת שדה שלילי שההפרעה תופיע.

באותו  נושא המורה דיבר על סיבות נוספות:

"נדבר על המחלות הנפוצות ביותר. אולי באיזה מקום בגוף יש גידול, דלקת, זיז גרמי וכו'. זה בעצם בגלל שבממד אחר שוכבת שם ישות. יש שם ישות בממד עמוק מאוד. מאסטר ממוצע של צ’יגונג לא יכול לראות את זה ואי אפשר לראות את זה עם יכולת על-טבעית רגילה. אפשר רק לראות שיש בגוף של האדם צ’י שחור. איפה שיש צ’י שחור יש מחלה, זה נכון. אבל הצ’י השחור אינו הסיבה המהותית שגורמת למחלה, אלא שיש ישות בממד עמוק מאוד שמקרינה את השדה הזה. אז אנשים מדברים על ההפרשה או הסילוק של הצ’י השחור – לך תעשה את זה! תוך זמן קצר הוא ייוצר שוב. יש ישויות שהן בעלות עוצמה וברגע שמוציאים את הצ’י הן יכולות למשוך אותו בחזרה בעצמן. הטיפול פשוט לא עובד למרות כל המאמצים."

הבנתי שהקונפליקטים על פני השטח בממד זה נראים כמבוצעים על-ידי האדם הזה. למעשה, "יד שחורה" בממד אחר הביאה זאת. המתרגל מספק שדה רע. רק לדחוק הצידה גורמים חיצוניים תהיה כמו "התייחסות עיוורת לא תעזור" ולא תחסל את ההפרעה.

כמובן, שהפרעה במהלך תיקון הפא והטיפוח היא באופן בסיסי שונה ממחלות של אנשים. האחרון, הוא פורמט מורשה של האנשים הרגילים לשלם על קארמה, כשהראשון לא מקובל על המורה. המפתח לשבור את ההפרעה הוא שההתנהגות של תלמיד דאפא חייבת להיות נכונה מספיק.

לכן, כשאנו פוגשים בהפרעה, אנו חייבים לטפח את עצמנו ולחסל את השדה השחור מהגוף. אנחנו גם יכולים לשלוח מחשבות נכונות לחסל את הגורמים החיצוניים שמפריעים לטיפוח. בכל אופן, אם אנחנו לא מטפחים את עצמנו ורק סומכים על שליחת מחשבות נכונות, אנו לא יכולים לשלוח מחשבות טהורות ולהשיג השפעה טובה. סילוק השדה השחור שלנו חיוני מכיוון שמה שאנו עושים הוא נכון, המורה והאלים יכולים לעשות הכל למעננו ולא ירשו שהפרעה זו או הרדיפה יתקיימו.

אני חושב שעלינו להביט עמוק מתחת לנסיבות הבאות:

1. כשאנו לא יכולים להתמודד עם עניינים משפחתיים או התנהגותנו בצורה טובה, ולא מקיימים את הדרישות של תלמיד דאפא, אז אנו מקבלים הפרעה ברגע קריטי כשעושים עבודת דאפא. 2. כשבעיה מופיעה, אנו נוטים להסתכל על ההתנהגות של המתרגל האחר כבעיה בהתאם לפא. באותו הזמן, אנו מודדים את האחרים עם הפא מבלי לשקול את עצמנו בהתאם לפא, או לשקול האם תקשרנו היטב כדי שהאחרים יבינו. (זה לא אומר שאתה צריך לומר בדיוק מה אתה עושה). 3. אנו חושבים שאנו עושים דברים קדושים ולא צריך להיות לנו אכפת מדברים טריוויאליים בחיינו ושאחרים (מתרגלים ומשפחות) צריכים להבין אותנו. הסטנדרט הזה נקבע על-ידינו הוא לא נקבע על-ידי אמת,חמלה,סובלנות. 4. אנחנו חושבים, שאנשים רגילים לא יכולים או לא צריכים להבין את הדברים שתלמידי דאפא עושים במהלך תיקון הפא. מצב זה קורה בגלל שההחזקות שלנו לעשות דברים, הופכות להיות מרכזיות ואנו שוכחים שהמשפחות שלנו הם גם יצורים חיים שהמורה רוצה להציל במהלך תיקון-הפא. לכן, אנו צריכים לשים לב כל הזמן לב להבהרת האמת. 5. אנו חושבים שכל עוד שאנו לומדים את הפא ומשפרים את השין-שינג, הכל יהיה בסדר. לכן אנו לא חושבים על פתרון קונפליקטים וחוסר הבנה. אנו שוכחים, שפתרון בעיות עם מחשבה נכונה של תלמיד דאפא הוא ביטוי של סטנדרט השין-שינג. 6. אנו חושבים שבעיות משפחתיות עולות בגלל חוסר יכולת לוותר על השפעה אנושית. למעשה, נדיבות לאנשים והחזקה לחיבה הם שני דברים בזוויות ראיה שונות. בלבול בנושא זה הוא מחוסר הבנת הפא. המורה הזכיר שאדם אחד שהשיג את הפא מועיל לכל המשפחה. המשפחה תהפוך להרמונית.

"כל חוסר הצדק והקשרים הקארמתיים של העולם הקאוטי ייושבו בדרך טובה."  (נבואה על תיקון הפא את העולם האנושי)

זו המוסריות האדירה של הדאפא והביטוי של פא הבודהא האדיר בעולם האנושי. מתרגלים יכולים להשיג זאת רק באמצעות תיקון מחשבותינו וההתנהגות בחברה של האנשים הרגילים.

המורה אמר ב"הרצאת הפא בדיון על יצירת אומנות"

"תנו לי לספר לכם, כל דבר שתלמידי דאפא עושים בזמן ההיסטורי הנוכחי הוא בעל חשיבות עליונה. רק אתמול אמרתי שכל מה שתלמידי הדאפא עושים, החברה האנושית תחקה אותו בעתיד הלא-כל-כך-רחוק.

"הלכתם לכאן בעקבותי להציל יצורים חיים. והמשמעות שאנו מצילים יצורים חיים כוללת גם את איך אנו מצילים את המוסריות האנושית, איך האנשים שיינצלו יהיו בעתיד, איך יחיו, ובאילו תנאים הם יחיו. במילים אחרות, תלמידי דאפא לא רק מצילים יצורים חיים, אלא הם גם מאירים נתיב אמיתי לקיום של בני-האדם. כל אלו הם דברים שתלמידי דאפא עושים באימות הפא."

משפחה היא צורה של חברת האנשים הרגילים. מדוע מתרגלים צריכים להתחתן? זה כולל את המשמעות העמוקה של השתקפות הדאפא מהרמות הגבוהות למטה לחברת האנשים הרגילים ויצירת דרך לאנושות להפוך לאלים. מתרגלי דאפא צריכים להיות טובים יותר ולהוות דוגמה טובה לאנשים שיגיעו בעתיד.

זה לא רק חלק מתיקון הפא, אלא גם כולל גורמים כמו מתרגלים שמתקנים את עצמם, טיפוח ושיפור, הצלת יצורים חיים, והליכה בכיוון השלמות. אנחנו לא יכולים להשתמש בעבודת הדאפא כתירוץ ולאחר מכן ליצור מכשולים בטיפוח.

כשאנו יכולים באמת להיפטר מהחזקה לחיבה, לשפר את השין-שינג, ולהתייחס לכל עם מחשבות נכונות, אנו יכולים לטפל בנושאים משפחתיים בצורה מתחשבת. נהיה בעלי חמלה כלפי משפחותינו כדי שהם לא יחשבו שאכפת לנו רק מעבודת הדאפא ואנו מתעלמים מהם. אז משפחותינו יספקו עזרה גדולה לעבודת הדאפא.

שמחה, הרמוניות, שלווה, סובלנות, עם הבנה הדדית ותמיכה זה צריך להיות הסטטוס של משפחת המתרגלים. סטטוס זה הוא חלק גם מתיקון החברה האנושית. פעמים רבות, אנשים רגילים חושבים שדאפא הוא טוב בגלל שהם רואים שהתנהגות המתרגל היא נכונה והאדיבה במשפחה, מקום העבודה ובחברה. לכן, במטרה להציל יצורים חיים ולהפיץ את הדאפא, עלינו להראות מה מתרגל צריך להיות.