חוסר אנוכיות אמיתי הוא הבסיס להבנה ולסליחה

(Minghui.org)

התבטאויות קיצוניות ומחשבות של חוסר סיפוק הן לעיתים קרובות הגורמים המיידיים לעימות בין אנשים והן הבסיס לבעיות שלרוב מתרחשות אחרי עימות. באופן דומה, הביטוי של מחשבות אנושיות שליליות שמטפחים עוד לא סילקו גם מתרחש בעת עימותים.

לעיתים, למרות שאולי מכירים בכך שהתבטאויות קיצוניות ומחשבות של חוסר סיפוק הן לא נכונות, הן נראות לא מספיק חמורות כדי שידרשו תיקון מיידי, או שאולי עושים רציונליזציה ואומרים שיש לו"ז עמוס והרבה לעשות, אז דוחים את הטיפול בנושאים אלה עד אחרי שמסיימים את מה שחושבים שהם דברים יותר חשובים.

בעצם, ברגע שדוחים אותם, הם יישארו ללא פתרון. אפילו אם מנסים לגלות את הסיבות לעימות אחר-כך, הן יכולות להישאר ללא פתרון. אם בגלל מצב נפשי לא טהור או בגלל חוסר יכולת לגלות את השורש האמיתי של העימות, עקב זמן לא מספיק שהוקדש ללימוד הפא.

בסך הכל, את העימותים שנגרמים על-ידי התבטאויות קיצוניות ומחשבות של חוסר סיפוק חווים לעיתים כה קרובות שנוצרת דעה בתודעה של הצדדים המעורבים בעימות ובתודעת אלו שהיו עדים. בעוד שעימותים בוודאי לא מוערכים, הם לא מפתיעים כי רואים אותם מתרחשים לעיתים קרובות כל כך. תחת ההשפעה של הדעה הזו, הרבה אנשים חיים במעגל קסמים של עימות והם חסרי יכולת להשתחרר מהמעגל. בשביל מטפחים שבאמת רוצים לטפח, אולם, זה לא צריך להיות קשה מדי כי לחקור את פא הבודהא דורש

"לערוך שינוי יסודי במנטליות של האדם הרגיל" (מ"לון יו" בג'ואן פאלון, גרסה אנגלית, מהדורה שנייה, הדפסה שלישית, אפריל 1999. [בתרגום נלקח המשפט מהמהדורה העברית המודפסת])

וכך לעקור מן השורש את הגורמים היסודיים של עימותים.

מחשבות של חוסר סיפוק עולות בגלל שהדעות שלנו מוטלות בספק. ככל שהדעה שמושפעת חזקה יותר, כך המחשבות של האדם הופכות ליותר כואבות ובלתי מסופקות. בני אדם רוכשים הרבה דעות אחרי הלידה, כמו "הדבר הזה צריך להיעשות בדרך הזו והדבר ההוא צריך להיעשות בדרך ההיא", ו-"אני אוהב את הדרך הזו ואני חושב שהדרך ההיא לא טובה".

יתר על כן, אנשים תמיד תופסים בעיות מאותה נקודת מבט קבועה. כשמישהו עושה משהו שנראה לאדם טוב, אז האיש הזה ייחשב לטוב. "הם צריכים לעשות דברים שמתאימים למושגים שלי".

ולהיפך, אם מישהו עושה משהו שנראה מוטעה, אז האיש ההוא ייחשב לרע. באופן דומה, אדם ירגיש לא בנוח כאשר הוא חושב על האיש הזה כי האיש  הזה כבר נכנס לקטגוריה של הקבוצה שנחשבת לרעה.

למעשה, הגוף והנפש של מתרגל אמיתי משתפרים כל יום ולכן זה לא ראוי ולא מדויק לשפוט מנקודת מבט קבועה. בני אדם משתמשים באופן לא מודע בדעות האלה כקריטריון לשיפוט שלהם. כשהדעות הללו מושפעות, האדם ירגיש לא מרוצה. אלה שיש להם החזקות חזקות לקריטריונים שהם קבעו לעצמם יראו תגובות קיצוניות יותר, ישתמשו ביותר מילים קיצוניות ויבצעו יותר מעשים קיצוניים.

דעות יוצרות קארמת מחשבה. כשקארמת מחשבה מצטברת היא תפעל על אותו אדם. כלומר, הביטויים הפעילים של רגש ודעות הם בגלל קארמת מחשבה שרוצה לשקף את עצמה כשולטת באדם הזה.

בתהליך הטיפוח, מתרגלי פאלון גונג כל הזמן ייטמעו לדאפא, ל"אמת-חמלה-סובלנות" ויגיעו לדרגת הטוהר של היקום החדש. כל הדברים הלא טהורים בגוף או נפש האדם שנרכשו מהיקום הישן צריכים להיות מושלכים; אחרת לא יכולים להיכנס ליקום החדש, הטהור והמקודש. מרמת ההבנה הזו, בכל פעם שמחשבה של חוסר סיפוק מופיעה, מתרגלי פאלון דאפא צריכים לנצל את ההזדמנות לסלק, דרך טיפוח, את ההחזקה לתפיסה ישנה שפועלת עליהם.

זה לא ראוי או חסר טעם למתרגלים שעוד לא סיימו את הטיפוח שלהם עצמם לכפות את התפיסות או הסטנדרטים שלהם על אחרים. למה זה לא ראוי? למה זה חסר טעם? כי זה רק הדאפא שיכול באמת לשנות אנשים. מתרגלים יכולים רק להזכיר אחד לשני ולעזור אחד לשני להתקדם, אבל הם לא יכולים לשנות אחד את השני, במיוחד בהצבת דרישות. אפילו אם יישנו השקפה או התנהגות אחרי שיזכיר להם מתרגל אחר, זה רק מפני שהם חזרו אל הפא ופעלו בהתאם לעקרונות הפא שהשינויים התרחשו.

המורה נתן לנו דוגמא טובה במהלך הצגת  הפא והצלת אנשים. המורה הסביר את העקרונות, לימד אותנו להיות טובים ועודד אותנו, לגמרי לטובתנו. הוא מראה לנו את ערכו הרב של פאלון דאפא ומאפשר לנו להסיר את המחשבות הלא נכונות שלנו מתוך רצון, ולא דורש שנשפר את עצמנו או מבקר את הטעויות שלנו. בלי חוסר האנוכיות, החמלה והסליחה האדירה של המורה, הרבה מתרגלים לא היו יכולים לשרוד את הקשיים או בהדרגה לבצע את חובתם של הצלת חיים בתוך הקשיים.

הרגשתי חסר ישע וקורבן כשעמדתי באופן אישי במצב בו הדעה ש "אני צודק; אחרים טועים" שיחקה תפקיד. לדוגמא, כמה מתרגלים התמידו במילים ובמעשים שהיו לא מתאימים לדרישות של פאלון דאפא. אם למי שחלקו עלי היו ברורים עקרונות הפא, הם לא היו מתנהגים בצורה כה גרועה. כשעימות התרחש, לא ניתן היה לזהות אותו מייד או לפתור אותו דרך טיפוח. אני תמיד התמקדתי בהפסדים שהעימות הביא לפאלון דאפא וההשפעות השליליות שהוא הביא לסביבת הטיפוח. הייתי מודאג שאני לא אוכל לשמור על ראש שקט או לשחק תפקיד חיובי בעימות לא משנה איך הייתי מנסה לטפח את עצמי.

אחרי כן הבנתי. נראה שתמיד הייתי נתקל בסוג המצבים שהיו מטרידים מנטלית. זה אמר שהיה משהו שאני הייתי צריך לסלק דרך טיפוח או עיקרון-פא שהייתי צריך ללמוד אבל עדיין התעלמתי ממנו. הייתי צריך לעבור את זה דרך טיפוח, אז ביקשתי מהמורה לעזור לי ואז הצבתי לעצמי דרישות יותר מחמירות.

כמה ימים אחר כך, שביב של אמת בא להכרתי בזמן לימוד פא. בלי תיקון הפא של המורה, לא היו לנו אפילו החיים שלנו היום. החיים של כל אנשי העולם ניצלים מההשמדה המוחלטת של היקום הישן על ידי הסבל העצום והסובלנות של המורה. המורה שלנו רוצה להציל את החיים האלה, כולל אלו של מתרגלי פאלון דאפא. לפי דרישות הפא, איך עלינו להתייחס אחד לשני?

ב "הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003", המורה אומר,

"עבור יצורים חיים של היקום הישן, וזה כולל את כל האלמנטים החיים, בעניין הזה של תיקון הפא, בתוך הבחירה שלי, כל היצורים החיים משלימים אותו לפי הבחירה שלי ותורמים את הרעיונות הטובים ביותר שלהם - לא כדי לשנות את מה שאני רוצה, אלא כדי להשלים אותו לפי מה שאמרתי - זוהי המחשבה הטובה ביותר שיכולה להיות ליצורים החיים ביקום."

הדעות שלנו, רגשות אנושיים, והחזקות הן לא תירוץ ליצירת מכשולים להצלת חיים אחרים על ידי המורה. כחיים ביקום הישן, לא משנה כמה טובה אמת המידה שלנו לשיפוט, כל עוד הטיפוח שלנו לא הושלם, אמת המידה לא יכולה להיות טהורה. לכן, אנו לא יכולים לשפוט ולהתייחס לאחרים או לעצמנו מנקודת מבט מוחלטת וקבועה.

טיפוח של דאפא דורש טיפוח בעת ובעונה אחת של "אמת, חמלה וסובלנות". על מטפח  לטפח חמלה, להיות לא אנוכי, טוב לב, להתייחס לאחרים בהבנה, ולהיות קפדן עם עצמו ובו בזמן להיות נוח. הדבר בעל החמלה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לעשות בזמן הטיפוח והתיקון של עצמנו הוא בתמידות להתאים את עצמנו בכל רגע לעמוד בדרישות של תיקון הפא של המורה. בטיפוח שלנו ובעשיית עבודת דאפא, אנו צריכים תמיד לעזור אחד לשני ולהתייחס אחד לשני בחמלה והבנה. כך, כולנו נוכל ללכת בנתיב הנכון בהתאם לציפיות של המורה, ממש עד השלב האחרון בטיפוח שלנו.

כמובן, להבין אחד את השני ולהיות נוחים זה לזה אין פירושו לקבל טעויות או להתעלם ממעשים רעים. אנא הרשו לי להרחיב בנושא זה במאמר בעתיד.

הדיון הנ"ל הוא ההבנה הנוכחית שלי. אנא הצביעו בחמלה על כל דבר שאינו ראוי.