38 מתרגלים עונו למוות ב- 12 יום - שלטונו של ג'יאנג לעולם לא מציית לחוקים בשעה שהוא רודף את הפאלון גונג

(Minghui.org)

בזמן ששלטונו של ג'יאנג עמד להעמיד לדין את האזרח האמריקאי ומתרגל הפאלון גונג, צ'ארלס לי, ב- 21 למרץ 2001, הסתננו חדשות מחוץ לסין, שאומת מותם בעינויים של 8 מתרגלים נוספים. בפרק הזמן הקצר של 12 יום, מאז ה- 1 במרץ, נודע דבר מותם בעינויים של 38 אנשים בסין. אף אחד מהם לא זכה לשום הליך משפטי.

הסיפורים הבאים מדגימים כיצד מתרגלים תמימים נרדפים למוות, רק בגלל שהם מתרגלים פאלון גונג ושואפים להיות אנשים טובים, ורק בגלל שהם מספרים לאנשים את האמת לגבי הרדיפה. 38 מקרי המוות האלו, מעידים שוב על העובדה ששלטונו של ג'יאנג לעולם לא מציית לחוקים כשהוא מתמודד עם הפאלון גונג, כבר מתחילת הרדיפה.

שישה שוטרים הרימו אותה וזרקו אותה לרצפה שש פעמים

ידיעה מהעיר גואנגהאן, מחוז סיצ'ואן: לי דצונג, אישה כבת 50, נעצרה ונשפטה למרכזי שטיפת מוח ולמרכזי מעצר 4 פעמים בגלל שעמדה על תרגול הדאפא. הפעם האחרונה בה נעצרה היתה ב- 13 בנובמבר 2002. יותר מ- 12 שוטרים סחבו בכוח את לי דצונג, בזמן שעבדה בבית תה ברחוב מאשי, בעיר גואנגהאן. היא נשלחה למרכז שטיפות המוח שבעיירה השינג בעיר גואנגהאן שם עברה התעללות והוכתה באכזריות. שישה אנשים מ"משרד 610"  (סוכנות שהוקמה במיוחד לרדיפת הפאלון גונג, עם כוח בלתי מוגבל מעל לכל דרג ניהולי במפלגה ומעל לכל מערכת פוליטית או משפטית אחרת) הרימו אותה וזרקו אותה לריצפה שש פעמים, וגרמו לפגיעות פנימיות חמורות ולדימומים. בכדי לברוח מהאחריות שלהם, השוטרים שלחו אותה לבית החולים השני של העם, בעיר גואנגהאן. כדי לברוח מהשגחה, לי דצונג יצאה מבית החולים במהלך בדיקה רפואית ונאלצה לעזוב את ביתה ולעבור ממקום למקום.  יותר מ- 50 יום מאוחר יותר, היא נפטרה בבית פרטי ב-10 בינואר, 2003.

כשנשאל על כך, שוטר בתחנת המשטרה של העיירה נאנפנג בעיר גואנגהאן סירב לחשוף מידע לגבי מותה של גברת לי. שוטר נוסף מתחנת המשטרה צ'נגביי בעיר גואנגהאן טען שיתכן שגברת לי נפטרה מאיזושהי מחלה.

(סימוכין: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/3/12/33197.html)

החקלאי יואן שנגצ'יאן עונה למוות

ידיעה ממחוז סיצ'ואן: מתרגל פאלון גונג, מר יואן שנגצ'יאן, בן 46, היה חקלאי מנפת ג'ווא, בעיר פנגג'ואו, מחוז סיצ'ואן. בגלל שהתעקש בתוקף על תרגול הטיפוח של פאלון גונג, הוא נחטף מספר פעמים ע"י פקידי הממשל הנפתיים והוחזק לשטיפת מוח בבניין שלטונות הנפה.

ב- 28 בדצמבר, 2000, יואן שנגצ'יאן הלך לבייג'ינג בפעם השנייה בכדי לפנות למען הפאלון דאפא. כשנעצר בבייג'ינג ונשלח חזרה לשלטונות הנפה, הוא הוכה בצורה כה חמורה ע"י עובדי משרד ה- 610 המקומי שאיבד את הכרתו. מאוחר יותר, הוא נאלץ לשאת   אות שחורה ולצעוד ברחובות כדי לספוג גינויים. לאחר מכן, הוא הועבר למרכז המעצר בעיר פנגג'ואו, שם הוחזק במשך כחודש; אחרי כן, הוא נשפט לשנה וחצי במחנה לעבודות בכפייה. כשהיה במאסר במחנה העבודות בכפייה שינהואה בעיר מיאניאנג, הוא המשיך לסבול משיטות שונות של רדיפה ועינויים אכזריים, אשר גרמו לפגיעות פנימיות חמורות. בשל חשש מאחריות, מחנה העבודה שחרר אותו. לאחר שחזר הביתה, מצבו הבריאותי של יואן שנגצ'יאן התדרדר בקביעות, והוא נפטר ב- 27 באפריל 2002.

איש סגל בשלטונות נפת ג'ווא טען שמר יואן נפטר לאחר ששוחרר ממחנה העבודה בסוף  2001.

(סימוכין: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/3/12/33218.html)

שני צעירים במחוז גואנגדונג עונו למוות

ידיעות ממחוז גואגדונג: הונג האויואן מהעיר צ'אוג'ואו מת מעינויים בחודש שעבר;  ליאנג הואבינג מנפת אנפינג נפטר לפני שנתיים.

הונג האויואן, גבר, בן מעל 20, היה מתרגל פאלון דאפא בעיר צ'אוג'ואו, מחוז גואנגדונג.  באביב של שנת 2000, הוא נסע לבייג'ינג בכדי להגן ולאמת את הדאפא. בסביבות אפריל של אותה שנה, הוא נשפט באופן בלתי חוקי לשנתיים מאסר במחנה העבודות בכפייה סאנשווי.  כדי להקפיד באמונתו ב"אמת, חמלה וסובלנות" הוא עמד על תרגול פאלון גונג במחנה העבודה, וסבל מעינויים אכזריים בידיהם של השוטרים. לפני שנשלח למחנה העבודה סאנשווי, הונג האויואן היה צעיר וחזק, אך לאחר ששוחרר הוא היה רזה ומוחלש במידה נכרת. קרוביו, חבריו ושכניו כבר לא יכלו לזהות אותו. הוא נפטר ב- 2 בלילה, ב- 5  בפברואר 2003, בגלל שגופו היה חלש בצורה קיצונית.

ב- 13 בספטמבר, 2002, חמישה חודשים לפני מותו, הונג האויואן כתב את התנסותו מהעינויים במחנה העבודה סאנשווי: "אז הם גררו אותי לאחו וביקשו ממני לרשום 'התחייבות'  בה אני מבטיח שלא אבצע את תרגילי הפאלון גונג במחנה העבודה. סירבתי. כך שהם הסירו את המעיל שלי והיכו אותי שוב בצורה עיוורת. הם חישמלו אותי במיוחד בנקודות עדינות כגון בית השחי, הפטמות וכדומה, כשהם מפגינים את הלך רוחם המרושע." "במהלך השנתיים האלו, כתבתי מספר פעמים את מה שנקרא 'התחייבות' או 'הצהרה'. הכל נעשה תחת איומי הטרור, האלימות והעינויים. זה לא נעשה על בסיס רצוני החופשי; אני מכריז שההצהרות האלו הן כולן חסרות תוקף. בכך שעשיתי זאת גרמתי לנפשי סבל רב."

אישה ממחלקת המשטרה בצ'אוג'ואו העירה אתמול שהיא לא יכולה לחשוף כלום לגבי מותו של הונג האויואן.

(סימוכין: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/3/15/33323.html)

מתרגל הדאפא ליאנג הואבינג היה מנפת ארפינג במחוז גואנגדונג. בקיץ 2000, ליאנג הלך לבייג'ינג כדי לאמת את הפא. בכל אופן, ליאנג נשבה בתחנת המשטרה גואנגג'ואו ע"י המשטרה. ליאנג נשלח לבית חולים פסיכיאטרי בעיר גואנגג'ואו, מחוז גואנגדונג,  שם הוא סבל כל מיני עינויים. מאוחר יותר בית החולים הפסיכיאטרי הורה למשפחתו של ליאנג לשחרר אותו בערבות. באותו הזמן, ליאנג היה מאוד חלש והיתה לו בצקת בכל חלקי גופו. מעט לאחר שחזר הביתה, ליאנג נפטר, בגיל של לא יותר מ- 20.

אדם בתפקיד במחלקה לביטחון לאומי במחלקת המשטרה של נפת אנפינג במחוז גואנגדונג אימת את מותו של ליאנג הואבינג וטען שליאנג היה מאזור גואנגג'ואו; כך שפרטי מותו אינם ברשימות שלהם.

(סימוכין: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/3/13/33243.html)

ארבעה מתרגלי דאפא נוספים עונו למוות במחוז ג'ילין

מר זואו בנהווי, אדון כבן 50 מהעיר צ'אנגצ'ון, מחוז ג'ילין, נאסר, עונה וביתו נשדד במקרים רבים, באופן בלתי חוקי. לאחר מכן הוא פיתח מחלת כבד חמורה עם סיבוך של מיימת. בתחילת השנה (2003) הוא נפטר בביתו.

אדם במחלקת המשטרה של העיר צ'אנגצ'ון אמר: "איני יכול לשוחח איתך בטלפון על הנושא הזה. רק כשנפגש אוכל לספר לך משהו לגבי זואו בנהווי.

מר ליו האיבו, מתרגל דאפא כבן 30 מהעיר צ'אנגצ'ון, מחוז ג'ילין, נאסר באופן בלתי חוקי, עונה באכזריות וביתו נשדד פעמים רבות. במרץ 2002, הוא עונה למוות בשלוחת קואנצ'נג של מחלקת המשטרה של צ'אנגצ'ון. הידיעות על כך שהוכה למוות נאטמו בחוזקה  ע"י מחלקת המשטרה.

כשהכתב התקשר למחלקת המשטרה של צ'אנגצ'ון, האדם שהיה בתפקיד ניתק מייד את הטלפון כשהבין שזה היה בנוגע לליו האיבו.

גברת לי הואה, מתרגלת דאפא בת 45, התגוררה ברחוב הואנגלונג, עיירת נונגאן, נפת נונגאן, מחוז ג'ילין. המשטרה עצרה אותה באופן בלתי חוקי שלוש פעמים, שדדה את ביתה פעמיים, והטרידה אותה בביתה יותר מעשר פעמים. בזמן שהיתה במעצר בלתי חוקי, היא נחלשה מאוד. לאחר ששוחררה, המשטרה המשיכה לעצור אותה. בגלל העינויים המנטליים והפיזיים העצומים, היא נפטרה בביתה בנובמבר 2002.

גברת וואנג שושיאן, מתרגלת דאפא בת 42, התגוררה בעיירה נונגאן, נפת נונגאן, מחוז ג'ילין. בתחילת 2000, היא הלכה לבייג'ינג לעתור למען הדאפא, נעצרה ונשלחה חזרה לנפת נונגאן, למרכז המעצר השני. אפילו לאחר עינויים פיזיים ונפשיים קשים, בית המעצר עדיין לא שחרר אותה. רק כשכבר היתה קרובה למותה מרכז המעצר שלח אותה לביתה. בני משפחתה ראו שהיתה על סף מוות, והתעקשו שמרכז המעצר ישלח אותה לבית החולים, להחייאה. בכל אופן, היא כבר היתה מתה כשהגיעה לבית החולים.

אדם במרכז המעצר של נפת נונגאן אישר שוואנג שושיאן ולי הואה, היו שתיהן מתרגלות פאלון גונג ושהן נפטרו תחת השגחת המשטרה.