(Minghui.org)

משפחתי הייתה ענייה מאוד, אימי סבלה מכל מיני מחלות. תמיד היא הייתה מותשת אחרי עבודה קשה. על אף שאבי נסע לכל מקום, חיינו היו קשים מאוד. מאז שהייתי צעירה, דאגתי לגבי עתידנו. אימי תמיד האמינה באלוהים באדיקות, אולם, לא ראיתי שום תקווה עד שהורי החלו לתרגל פאלון דאפא ב-1998.

בעבר היה אבי מאבד את מזגו במהירות. אחרי שהחל לתרגל, הוא הפך יותר אדיב. אימי החלימה באורח פלא ממחלותיה ופניה קרנו מבריאות. ראיתי את פלאי הפאלון דאפא והייתה תקווה בלבי. אולם, לא תרגלתי רשמית פאלון דאפא, הערצתי את הפאלון דאפא מעמקי לבי והייתי גאה לחיות במשפחה שכזאת.

אולם, ההתקפות הלא מבוססות כלפי הפאלון דאפא נראו כאילו נפלו מהשמיים וכיסו את הארץ. הורי, דודי, וסבתי בת ה-77 נעצרו. הייתי צעירה ונשארתי בבית לבדי. באותה העת התמודדתי עם בחינות בתיכון. לא הייתי יכולה להירגע ותמיד הייתי חושבת על דברים אחרים בזמן שישבתי בכיתה. אולם האמנתי בנחישות שכל בני משפחתי היו אדיבים מאוד. מצייתים לחוקים ותמיד הראשונים לשלם כל מיני מסים או לתרום דם. אחרי מקרה ההצתה העצמית המזויפת בכיכר טיאננמן, בית הספר ניסה להכריח אותי לחתום על עצומה כנגד הדאפא. סירבתי בנחישות. באותה העת, הרגשתי שהכל לא נורמלי. תהיתי האם למנהיגי האומה הבכירים ביותר יש בעיות נפש. בכל יום, פחדתי לשמוע את הצלצול של סיום הלימודים, מאחר וביתי לא היה עוד בית. דלתנו הייתה נעולה במשך כל היום. היו חזירים ותרנגולות ללא אף אחד שידאג להם. ביתי נבזז, כל מני חפצים הוצאו והיו מפוזרים בבית. באותה העת, ידעתי שהדודה והדוד ניסו ללוות כסף מכל מני מקומות באומרם שעליהם לשלם ערבות עבור בני משפחתי. בני משפחתי היו מאוד עניים וכעת היו לנו חובות כבדים בנוסף לכמה אלפי יואנים קנס. הרגשתי שזוהי סוף הדרך.

אחרי שהורי שוחררו, מועצת העיר, תחנת המשטרה וועידת המפלגה בכפרי הטרידו אותנו ובזזו את ביתנו. רק כמה חודשים אחרי כן אימי נלקחה בכוח לכיתה לשטיפת מוח ואבי נאלץ לעזוב את הבית. שוב חייתי לבדי. היו לי סיוטים כמעט בכל לילה. הרגשתי כה מפוחדת בכל פעם שראיתי מכונית משטרה. לעיתים, נשארתי בביתה של סבתי לזמן מה. אולם לעיתים קרובות ראיתי מכוניות משטרה ליד ביתה של סבתי. הם ניסו להכריח אותה לכתוב ערבות. אחרת הם יעצרו אותה שוב. אנשים רחומים אינם יכולים למצוא אינצ' של אדמה שלווה בארץ הרחבה של סין. בכל פעם שמישהו נוסע, האנשים הרעים עושים כרצונם. האנשים הטובים בולעים את העלבונות ועדיין נתקלים באסונות קטלניים.

חיכיתי בחרדה ובייאוש לתוצאות מהתיכון. על אף שסבלתי הפרעות רבות, נשכתי את פנים פי במטרה להמשיך ללמוד. הלימוד הוא תקוותי היחידה להיחלץ ממצב נואש זה. ציוני הם ברמה בינונית - גבוהה, כך שככל היותר אוכל ללכת לבית ספר בינוני גבוה. אבל, תלמידים אשר להם ציונים גרועים יותר מאשר לי כולם קיבלו את התוצאות, אולם אני נשארתי בחוץ. מאוחר יותר נודעו לי שתי הסיבות: לא חתמתי על העצומה של תקרית ההצתה העצמית והורי מתרגלים פאלון גונג.

אין לי הרבה על מה להצטער. אני עדיין גאה להיות בתם של מתרגלי פאלון דאפא. אולם איני יכולה לעצור את זעמי כלפי חלאות העולם האנושי. ג'יאנג זמין פגע במשפחות מאושרות רבות. אף אחד אינו יודע באמת כמה נורא יהיה עונשו בעתיד.