(Minghui.org)
תיאור חוויתה הקשה של המתרגלת גברת לי הוויצ'י
גברת לי הווי-צ'י נולדה בשנת 1967, עבדה במפעל הצבעים שי-ג'יאה-ג'ואנג בפרובינציית הה-ביי. ב-2 בדצמבר 2001 , המשטרה מתחנת המשטרה ברחוב ווי-מינג בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג עצרה אותה. ב-2 בפברואר 2002, אחרי שהייתה עצורה במשך חודשיים בבמחנה המעצר הראשון בשי-ג'יאה-ג'ואנג באופן לא חוקי, היא נשלחה אל הקבוצה השניה בפלוגה הרביעית של מחנה העבודה בכפיה שי-ג'יאה-ג'ואנג לתקופה של שנה.
במהלך התקופה לי הייתה עצורה ועונתה באופן לא חוקי במחנה העבודה, חייה היו בסכנה פעמים רבות. בריאותה התדרדרה עד למצב שבו כל מערכות החיים שלה החלו לקרוס, מחנה העבודה עדיין סירב לשחרר אותה. בני משפחתה הגיעה למחנה העבודה פעמים רבות והתחננו שירשו להם לבקר אותה. אולם השוטרת, צ'י שיאו-שיאה מהקבוצה השניה, הפלוגה רביעית במחנה העבודה אמרה להם: "מתרגלי פאלון גונג אינם זכאים לביקור, 'יום הביקורים' אינו עבור הפאלון גונג!" בנוסף המחנה דרש כסף ממשפחתה של לי.
ב-8 באפריל 2002, עקב העינויים אותם נשאה לי, היא נעשתה כל-כך חולה, מחנה העבודה שלח אותה אל בית חולים בפרובנציית הה-ביי להחייאה. לי הייתה כחושה. כל האיברים המשמעותיים בגופה לא תפקדו. לא ניתן היה למדוד את לחץ הדם שלה, והיה צורך לחבר אותה לצינור חמצן. מחנה העבודה פחד שבית החולים ישאל שאלות מפלילות. במטרה לכסות על פשעיהם ברדיפת מתרגלי הפאלון גונג, המחנה טען שלי קיבלה טיפול רפואי במחנה. אולם, ה"טיפול" כביכול לא היה יכול לשטות ברופאים. בראותם את מצבה הקריטי של לי, הסכנה לחיי אדם הייתה ברורה לרופאים ואחד מהם אמר "לי הווי-צ'י חולה מדיי לאכול משהו. הנוזלים שניתנו לה במחנה אינם מספיקים!"
רק אחרי שעינו את לי הווי-צ'י בצורה בלתי אנושית עד נשימתה האחרונה, הודיע מחנה העבודה למשפחתה שהם יכולים לבקר אותה בבית החולים. ההלם הפתאומי בראותם את האישה שבעבר הייתה בריאה, במצב כה קשה גרם טראומה למשפחתה.
אולם, משפחתה של לי לא יכלה לדעת שזה רק תחילת מסע הייסורים שלה. אחרי שהגיעה לבית החולים, לי הווי-צ'י חוותה כאבים שלא יאומנו .
במהלך טיפול החירום, הרופאים חשבו שהבטן שלה נראתה לא נורמלית וכך הם ביצעו ניתוח בגופה החלש בצורה קיצונית. אחרי שפתחו את הבטן הרופאים לא מצאו דבר שאינו תקין ותפרו אותה בחזרה. אולם הניתוח גרם לסיבוכים רבים כגון תרדמת, חום גבוה, וכשל בנשימה. אז הם ביצעו נקב במותניה ושיקוף ראות בכדי להקל בהחדרת צינור אוויר. אז היא פיתחה דלקת ריאות חמורה. ב-30 במאי 2002 לי הווי-צ'י הועברה לבית החולים השלישי בפרובינציית הה-ביי. צינור הסמפונות שלה מוקם בחוסר זהירות ודרכי האוויר שלה נחסמו. היא נמצאה ללא הכרה ולקח 20 דקות לבצע בה החייאה ולהחזיר את פעימות ליבה למצב תקין. מכיוון שהיא הייתה בתת משקל קיצוני, לי פיתחה פצעי לחץ בבית החולים - הגדול שבהם בגודל 3 ס"מ - 4 ס"מ. הרופאים מעולם לא ראו פצעי לחץ כה חמורים לפני כן, אחד מהם הגיע עד עצם הזנב שלה. חייה היו בסכנה והיא הוחייתה מספר פעמים. בני משפחתה התכוננו להלוויתה לפחות שלוש פעמים.
על אף שלי הווי-צ'י הייתה מחוסרת הכרה לעיתים קרובות ומתנדנדת על סף המוות, מחנה העבודה לא הפסיק לרדוף אותה ואת משפחתה. בזמן שהייתה בבית החולים, היא נוטרה במשך 24 שעות ביום בידי חמישה שוטרים מחוץ לבניין ושלושה שוטרים סמויים מחוץ לחדרה. המשטרה גם עצרה מתרגלים שבאו לבקר אותה. הם השתמשו בכל דרך בה יכלו למנוע מהרדיפה שלה להתגלות. השוטרים אכלו באופן שרירותי בבית החולים והשתמשו באספקה של בית החולים, דבר שצוות בית החולים תיעב. השוטרים החלו לקבל עונשים כגון בחילות אחד אחרי השני ולבסוף אחרי 20 יום, במטרה להגן על עצמם, הם מצאו תירוץ שלא לחזור לבית החולים.
השוטר ג'או יי-לין ממחנה העבודה עיכב פעמיים את התשלומים לבית החולים, כך שבית החולים הפסיק את מתן תרופותיה של לי, מה שהעמיד את חייה בסכנה. במטרה להציל את חייה, בני משפחתה שילמה 1700 יואן [מטבע סיני, המשכורת החודשית של עובד עירוני סיני ממוצע עומדת על 500 יואן] עבור תרופות ולא קיבלו פיצוי עבור כך. בחוסר בושה, ג'או יי-לין אמר לצוות הרפואי שלא יחיו את לי במקרה ותאבד שוב את ההכרה.
בוקר אחד ב-12 בדצמבר, לי יונג, מנהל ממחנה העבודה וראש הקבוצה הרביעית והשוטר ג'או יי-לין הגיעו לבית החולים. בתירוץ שגזר דינה של לי הווי-צ'י הסתיים. הם אמרו שניתן לשחרר אותה. הם רצו להימלט מאחריותם למה שקרה ללי במחנה העבודה ומטיפול עתידי בבית החולים. הם עצרו את טיפוליה של לי בבית החולים והטילו את האחריות לשיתוקה של לי וואנג על משפחתה. המשפחה ניסתה ליצור קשר עם ראש מחנה העבודה ג'או ג'ין-לונג אולם הוא לא ענה לשיחות הטלפון שלהם. לבסוף הוא אמר שלי שוחררה ושמחנה העבודה אינו אחראי יותר לטיפול בה. משפחתה של לי לקחה אותה הביתה ב-13 בדצמבר 2002.
האסון כולו קרה בשנה ועשרה ימים, אך נראה שארך לפחות מאה. מישהי שהייתה בסדר לגמרי, עם עיניים גדולות עגולות בפנים עגולות, גבוהה, בריאה ומוכשרת, כעת משותקת ולעיתים קרובות מחוסרת הכרה. היא סובלת מדלקת בדרכי השתן, מתופעות חמורות ומהתכווצויות שרירים תכופות. היא אינה יכולה לנשום ללא צינור חמצן. אנו חייבים לשאול : כיצד מישהו הפך משותק ותלוי בצינור חמצן במחנה עבודה? האין תוצאות אומללות אלו הן באחריות מחנה העבודה?
אפילו היום לי הווי-צ'י עדיין סובלת מכאבים חמורים, הגורמים לעוויתות בגופה. העוויתות גרמו לה לנשוך את צידו הפנימי של פיה וארבע משיניה נשברו ונגרם נזק ללשונה. שפתה התחתונה התעוותה מהנשיכות. היא סובלת בכל דקה: כשמטפלים בה בשאיבת הליחה ובאספקת תרופות לריאותיה, היא מכווצת את אגרופיה בחוזקה ומקמטת את גבותיה. חייה בסכנה כל הזמן. האחריות לטיפול בה נפלה על אחותה המבוגרת, שתמיד נמצאת לצדה ונהגה שלא לישון במשך כמה ימים ולילות. "הנטל הפיזי הוא שום דבר" אמרה האחות בעלת "הראש הפתוח" אשר צפתה באחותה הצעירה סובלת מכאב כה עז. אדם אחר היה עלול להתמוטט מנטל כה כבד. בראותה את לי נחנקת בכאב נוראי ועל סף המוות, בעלה האדיב לא יכול להקל על כאבה. אחרי שטיפל בה במשך 100 ימים בבית החולים, הוא לא יכול היה לשאת עוד את הלחץ הכבד וכמעט והתמוטט, ואמר שהוא לא יוכל לעמוד בזה, לראות שוב את לי הווי-צ'י .
איננו יודעים מה עוד יכולה לי הווי-צ'י להרגיש מלבד כאב. לעיתים היא בוכה. בראותה את אחותה המבוגרת מטפלת בה יום ולילה, היא מרגישה אפילו יותר כאב אולם אינה יכולה לנחם את אחותה.
פעם אחת, כאשר אחותה מטפלת בה בחוסר אנוכיות, דמעות זלגו מעיניה. כוח הסבל הדומם שלה מזעזע את הרוע בחוזקה. מחשבתו הבלתי ניתנת לערעור של מתרגל דאפא הוא מה שמאפשר לה לשאת כאב מתמשך.
פסטיבל האביב מתקרב. אולם מאז שמשטרו של ג'יאנג החל לרדוף את הפאלון גונג, משפחתה של לי לא בילתה אפילו חג שמח אחד יחד.
- במהלך פסטיבל האביב 2000, לי הווי-צ'י נעצרה באופן לא חוקי על שאימתה את הדאפא בכיכר טיאננמן
- במהלך פסטיבל האביב 2001, לי הווי-צ'י נתפסה בידי תחנת משטרת רחוב יוֹאוּ-יי בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג ונעצרה באופן לא חוקי
- במהלך פסטיבל האביב 2002, לי הווי-צ'י נעצרה ועונתה באופן לא חוקי במחנה העבודה בכפיה שי-ג'יאה-ג'ואנג
- במהלך פסטיבל האביב 2003, הרדיפה אחרי לי הוויצ'י מדהימה. בנה הצעיר עדיין לא יודע על מצבה הנוכחי
היושר יהיה נצחי. החוק והצדק השמימיים נחשפים. טוב מתוגמל ורוע נענש. אנו מקווים שלי הווי-צ'י תתאושש במהרה כך שתוכל לחשוף אישית את כל הפשעים כנגד מתרגלי הדאפא במחנה העבודה. אנו קוראים לכל האנשים הישרים בעולם ולארגונים הבין לאומיים לזכויות אדם לשים לב למצבה, לבית המשפט הבין לאומי לחקור את הרדיפה של לי הווי-צ'י בידי "משרד 610" של פרובנציית הה-ביי, העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, ושל מחנה העבודה שי-ג'יאה-ג'ואנג ולהביא את המרושעים לצדק.
מספרי הטלפון של הפושעים:
במחנה העבודה שי-ג'יאה-ג'ואנג:
ג'או ג'ין-לונג, המנהל 86-13930122752 (סלולרי) ג'ואו יי-לין, שוטרת בקבוצה הרביעית 86-13011597691 (סלולרי) צ'יאו שיאו-שיאה, שוטרת בקבוצה השניה של הפלוגה הרביעית 86-13013230210 (סלולרי) לי יונג, מנהלת הקבוצה הרביעית (הקודמת הייתה שאנג צ'אנג-מינג) 86-311-7793644, 7780336 וואנג יונג-ג'י, מנהל "משרד ה610" בפרובנציית הה-ביי 86-311-7906580
מקומות העבודה האחראים לאסון:
מפקח מחלקת המשטרה בפרובנציית הה-ביי 86-311-3033941 "משרד 610" : 86-311-3033941 (העברה אל "משרד 610") הוועדה המחוקקת בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג: 86-311-6686357 מחנה העבודה שי-ג'יאה-ג'ואנג: משרד ההנהלה 86-311-7754007 כתובת: הקבוצה הרביעית, רחוב נאן ג'או-ג'י מס 8, העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, פרובנציית הה-ביי, 050061 מחלקת המנהלה 86-311-7777689 הקבוצה השניה 7777689 "משרד 610" של מחלקת המשטרה של שי-ג'יאה-ג'ואנג 86-311-7026911-3381; 7026911 "משרד 610" של העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג 86-311-6686701 תחנת משטרת רחוב יואו-יי בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג 86-311-77026911 משרד המנהל 3990863 משרד המגורים ברחוב יואו-יי 3996028 ג'או פנג-צ'ין 86-311-399064 ,ליאו יו-שנג 86-13503205619 גי'ן מיי-צ'יואן 86-311-3034097 תחנת משטרת רחוב ווי-מינג 86-311-7888193 מפעל הצבעים שי-ג'יאה-ג'ואנג: ג'ונג-שאן שי לואן, מס 433, העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, פרובנציית הה-ביי, 050051. המספר הראשי 86-311-3032296 משרד 3035412 פקס 3035061
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
