"הייתי מתרגלת הדאפא היחידה בטהרן" -סיפורה של מתרגלת דאפא איראנית

(Minghui.org)

מורה נכבד וחברים מתרגלים, שלום לכולם!

שמי גולי ונולדתי באיראן.

אחרי המלחמה בין איראן לעיראק, בעלי, בננו ואני עברנו לשוודיה והתגוררתי בשוודיה בערך 17 שנה. היו לי חיים קשים עם אבא אלכוהוליסט שהכה את אמי כמעט כל לילה וכשהייתי בגיל 13, הוא מכר אותי לגבר נכה עשיר. תקופה זו של חיי נראתה לי כמו גיהינום חי ואז ברחתי ממנו ולאחר זמן קצר התגרשתי. אז השקעתי מאמצים להשכיל את עצמי באוניברסיטה, נעצרתי כי אנחנו/הסטודנטים רצינו בדמוקרטיה כך שהחזיקו אותי שנתיים בכלא ועברתי סבל רב.

הכרתי את הפאלון גונג לפני 1999, אך יצרתי קשר עם מתרגלים בשטוקהולם אחרי שהפאלון גונג נאסר בסין. בהתחלה רוב הדברים היו לי קשים להבנה במיוחד בשפה השוודית אך התרגילים סייעו לי להירגע ולקבל הרמוניה במשפחתי ובסביבה שלי. החלטתי להפיץ את הפאלון גונג באיראן.

הייתי באיראן רק פעמיים או שלוש והכל השתנה שם וזה היה לי מוזר. ניסיתי למצוא איראנים שתרגלו בחו"ל, אך אף אחד לא התקשר או יצר איתי קשר, לכן נסעתי לאיראן ואספתי אנשים ולימדתי אותם את התרגילים.

אני נזכרת בהתאספות הראשונה של אנשים אצלי בבית, היו בערך 25 אנשים והייתה לי פליטת קארמה קשה, אך השקעתי מאמצים לעשות ככל יכולתי. משהו מוזר קרה בערב ההוא, היה קיץ מאוד חם וכל החלונות היו פתוחים. אחרי סיום התרגילים מזג האוויר הפך לסוער והחל לרדת גשם. ראיתי שאנשים מדברים בשקט אחד עם השני ושאלתי מה קורה. אחד מהם אמר לי שבטהרן לא היה בכלל גשם במשך מספר חודשים והגשם היה סימן טוב והם חשבו שהפאלון גונג חייב להיות שיטה טובה כי השמיים שלחו להם את הגשם.

נשארתי בטהרן שבועיים ואז נסעתי חזרה לשוודיה. יותר מאוחר הבנתי שמשהו אינו כשורה שם, זה היה החוסר בספרים. לכן החלטתי לתרגם את ה "פאלון גונג", וכן עשיתי.

בתחילה מתרגל חדש באיראן עזר לי אך הוא לא היה יכול להמשיך, התרגום של הספר היה באמת הזדמנות טובה בשבילי לטפח אך זה היה גם מאוד קשה. היה די קל לקבל את האישור עבור הוצאה לאור של "פאלון גונג" ממוסד ספציפי ולבסוף הספר הוצא לאור.

לעשות את עבודת הדאפא לבד באיראן לא היה קל, אך למרבה המזל גרתי בשוודיה ויכולתי להיות עם מתרגלים אחרים ולהשתתף בהרבה פעילויות וגם בין כל זה ללמוד איתם ביחד.

בוקר אחד בשוודיה, כשפקחתי את עיניי שמעתי את עצמי מדקלמת בקול רם את "ג'ואן פאלון" בשפה פרסית, אז הבנתי שיכולתי לדקלם את "ג'ואן פאלון" במימד אחר וש"ג'ואן פאלון" חייב להיוולד בפרסית במימד זה [גם כן]. לכן התחלתי לעבוד על זה.

כעבור יומיים חזרתי שוב לאיראן. ערכנו הרצאות וידיאו בנות 9 ימים, בפעם הראשונה באיראן. אז קיבלתי הרבה הפרעות ומבחנים כך שעזבתי את הארץ ושהיתי בשוודיה 3 חודשים ולמדתי בכל מאודי ועשיתי את התרגילים כדי למצוא את הבעייה שלי. בכיתי הרבה פעמים בלב שבור והשתדלתי לקרוא יותר ויותר. יום אחד הרגשתי שלב האנשים הרגילים נעלם אצלי ויכולתי לחוש יותר שן, חמלה ומצאתי שהרמה שלי עלתה. אז היה לי את כוח הפא בתוכי ורציתי לסיים את התרגום של "ג'ואן פאלון". נסעתי לאיראן שוב והפעם נשארתי שם כמעט 6 חודשים.

הייתי מתרגלת הדאפא היחידה בטהרן, לכן החלטתי להתחיל להפיץ את הפא איפשהו, המקום הטוב ביותר היה פארק. התחלתי לעשות את התרגילים במשך הקיץ בפארק המפורסם בטהרן כמעט כל יום. כל יום אנשים חדשים הגיעו לאתר התרגול שלנו ומכרתי ספרים, קלטות וידיאו של המבוא לפאלון דאפא בשפה הפרסית וחילקתי עלוני מידע. לפעמים היינו 20 איש בפארק והשתדלתי בכל מאודי. מספר אנשים המשיכו לתרגל "פאלון גונג" ואפילו הפכו להיות אנשי קשר. את השמועות על התרגילים היפים שלנו ניתן היה לשמוע בכמה מקומות בעיר.

עבדתי על ליטוש תרגום הספר ועל דברים אחרים במשך לפחות שלושה חודשים בטהרן, אז בעלי הגיע לטהרן וקיבלתי עוד עזרה גם ממנו. יום אחד הרגשתי שגופי היה מאוד חם ואז היה לי חום גבוה וזה הפך להיות יותר ויותר גבוה עם כאב רב. עם חום כה גבוה וכאב, זה היה נראה שמחשבתי וליבי יתמוטטו, אך דבר לא היה לא תקין איתם והייתה לי הרגשה שהמורה לא אירגן את זה, משהו ניסה לשבור את אמונתי.

בעלי רצה לקחת אותי לביה"ח כי באמת גססתי. כל החדרים היו חמים בגלל החום שלי. ניסיתי להרגיע את בעלי ועמוק בתוכי אמרתי לכוחות הישנים שאינני מקבלת את התכנונים שלהם ושעדיף לי למות מלוותר על אמונתי. ביקשתי מהמורה שיעזור לי.

הלכתי למקום כלשהו ואני זוכרת שלא היה בי כוח לשלוח מחשבות. ביום המחרת שוב הוחזרתי והייתי מאוד חלשה. זה היה הדבר היחיד [באמת] רע שקרה לי באיראן.

במשך שלושה חודשים אלה עבדתי קשה על ליטוש תרגום הספר, עשיתי את התרגול בפארק והקדשתי את תשומת ליבי למתרגלים חדשים וותיקים. ברגע שהייתי יוצאת מביתי הייתי פוגשת אנשים שהיה להם איתנו קשר שנקבע מראש.

נסעתי גם לערים רבות אחרות להפיץ את הפאלון גונג. בעיר אחת דתית בקרבת אפגניסטן היו בערך 50-70 אנשים שעלה בידם להכיר את הפאלון גונג ורובם קנו את החומר שלנו. כעת יש לנו שם שלושה אנשי קשר טובים ששהו בטהרן מספר ימים ביחד עם האיש מכורדיסטאן (שכעת מפיץ את הפאלון גונג בכורדיסטאן) ועם מתרגלים אחרים מטהרן. בינתיים למדנו ממספר מאמרים האחרונים של המורה, מ"ג'ואן פאלון", שלחנו הרבה מחשבות נכונות וגם ענינו על שאלות, דנו במצב הנוכחי בסין וכו'. כעת יש לנו איש קשר שלמד את הפאלון גונג בחריצות בעצמו בשפה האנגלית, שמתרגם מאמרים לאלה שאינם מדברים אנגלית וגם האחרים עושים ככל יכולתם. בימי שישי כל המתרגלים המתחילים והותיקים מתאספים לתרגל וללמוד ב"ג'ואן פאלון" בשפה הפרסית.

אנשים רבים מתעניינים, במיוחד כאלה שהם בודהיסטים, טאואיסטים או תרגלו סוגי צ'יגונג אחרים או דברים דומים. זה גם הגיע לאנשים רבים מאזרביג'אן (קבוצת אתנית גדולה של אנשים באיראן שמדברים טורקית אך חיים באיראן). מכיוון שהיו לנו קלטות וידיאו וספרי פאלון גונג כחבילה, מספר אנשים בערים אחרות הצליחו להכיר את הפאלון גונג והם יצרו איתנו קשר לקבל הוראות נוספות.

דבר שהבנתי היה שאם "ג'ואן פאלון" לא מתורגם בארץ, יכולות להיות איזשהן אי הבנות בין אנשים, כמו זו שהם חושבים וקוראים למתרגל "מורה" ויכולתי לראות שכולם היו קשורים אליי מפני שלא היה להם בטחון עצמי והיו צריכים מישהו להנחות אותם, אז ניסיתי להימנע מעניין זה, לא ליצור לעצמי שום החזקה בטיפוח שלי והבהרתי להם כיצד להפיץ את הפאלון דאפא. כש"ג'ואן פאלון" היה מוכן, הוא נמצא בידי השלטונות בערך חודשיים כדי לקבל אישור ולעבור צנזורה.

דמיינו איך זה יהיה כשהייתי מקבלת סירוב לבקשתי (באיראן כל הספרים החדשים והזרים חייבים קודם לקבל אישור ע"י גוף ספציפי). אז חשבתי שמוטב לי לפנות לאיזשהו שר, כן עשיתי.

השר ושלושה ממזכיריו הגישו לי עזרה. הולכים לדון ב"ג'ואן פאלון" בקבוצה ולהסדיר אותו לקבלת אישור. הייתי במשרד שמונה שעות ודיברתי כמעט עם כל אחד שהיה שם. הייתי צריכה לשבת שעתיים בחדרה של מזכירה. היא אמרה לי כל הזמן "לשלוח אנרגיה" לקבוצה וביליתי שעתיים בשליחת מחשבות נכונות ללא הפרעה כלשהי.

אז מולה אזרחי (כומר איראני הגבוה ביותר, בעל השפעה רבה בחברה), שהוא מין מנהל כאן, ביקש ממני לבוא לחדרו והוא שאל הרבה שאלות עליי ועל החיים בשוודיה כמו גם על הפאלון גונג ומדוע עשיתי את זה ואת זה. השתדלתי להיות אדיבה כלפיו ולענות על שאלותיו בצורה ישרה ואז הוא החל להשוות את הפאלון גונג עם הדת שלו והרגשתי כאילו הייתי בבית המשפט. אז אמרתי לו ש"אני בן אדם טוב ומטפחת אמת, חמלה ,סובלנות ואינך צריך להתייחס אליי בצורה כזו". הוא התנצל והבין שעשה טעות ואז הוא רצה להזמין אותי לחגיגת "תקשורת וכתבים" בערב.

יותר מאוחר מישהו סיפר לי שנודע לו שאני אדם טוב. בשעה שבע בערב השגנו את אישור הפרסום ללא כל צנזורה. כעת "ג'ואן פאלון" מודפס וצריך להיות זמין ברוב חנויות הספרים בטהרן, בערים אחרות ובנמלי תעופה שונים.

לכשיהיה לנו יותר זמן, מתרגל אחד הציע להקים אתר אינטרנט של הפאלון דאפא וכך עשינו. בעזרת עוד מתרגלים אחרים אנחנו מנהלים אותו. כעת יש בסיס טוב עם אנשי קשר טובים שמחבבים אחד את השני ועוזרים אחד לשני וכולם יודעים את החשיבות של לימוד הפא כפי שיודעים בארצות אחרות והם מפיצים את הפא באיראן. הם הקימו קבוצת תרגום משלהם ומתאספים מדי 3-4 ימים בכל שבוע.

במשך תקופה זו היו לי מספר מצוקות ולא היה קל מכיוון שהייתי שם לבד. בכל מקרה ההתנסויות הטובות ביותר שלי היו כשהייתי בתוך הפא, שלגבי זה אין לי כל כוונות ויש לי מאה אחוז אמונה במורה ואני משתמשת בצד האלוהי שלי.

תודה