העדות שלי: כיצד עונה אדם בריא עד נכות ע"י משטרו של ג'יאנג ז'מין

(Minghui.org)

אני מגישה היום את עדותי ל"אירגון הבין-לאומי לחקירת הרדיפה של הפאלון גונג", המתעד את הפשעים של ג'יאנג ושותפיו נגדי ונגד מתרגלי פאלון דאפא אחרים.משטרו של ג'יאנג המציא סיפורים והשמיץ את הפאלון דאפא ואת מתרגלי השיטה. הוא מפר את שלטון החוק ומערער על המערכת השיפוטית בדונו את מתרגלי השיטה לתקופות מאסר בבתי כלא ובמחנות לעבודה בכפייה, והוא מורה לשוטרים ולנציגי המשטר לענות ולהשפיל את המתרגלים בניסיון לסחוט מהם הודעות כפירה.

התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1997, ומאז הרווחתי רבות מתרגול השיטה. לאחר ה-20 ביולי 1999 הלכתי פעמיים לביג'ינג לערער על הוצאת השיטה אל מחוץ לחוק. לאחר שנעצרתי, מחלקת המשטרה של המחוז המקומי החזירה אותי משם, והשוטרים עינו אותי. כמו-כן הם שלחו אותי למחנה מעצר וסחטו ממני 3,100 יואן – 500 בפעם הראשונה ו-2,600 בפעם השניה (יואן- מטבע סיני. המשכורת הממוצעת של פועל עירוני היא כ- 500 יואן בחודש. פועל כפרי מרוויח בממוצע כ-200 יואן בחודש). שוחררתי רק לאחר שרודפי הכריחו את בני משפחתי לכתוב ולחתום על הצהרה שלפיה לא אתרגל יותר פאלון גונג ולא אלך לערער.

בסביבות הזמן של פסטיבל האביב, 2000 נאספו יחד מספר מתרגלים כדי לחלוק התנסויות. מספר ימים לאחר מכן שני מתרגלים שנכחו במפגש נחטפו ע"י המשטרה המקומית. השוטרים המציאו כמה האשמות שווא כנגדם ומתרגל אחד נשפט, בניגוד לחוק, לחמש שנות מאסר. המתרגל השני גם נשפט לחמש שנות מאסר.

בעקבות העירעורים בביג'ינג איבדתי את מקום עבודתי, ונאלצתי לעבוד במסעדה שבבעלות משפחתי. ב-7 ביולי 2001 שני שוטרים במדים ושוטר בלבוש אזרחי עצרו אותי והכריחו אותי לתוך מכוניתם, שלקחה אותי לתחנת המשטרה. בתחנה, השוטרת ג'אנג ניסתה לסחוט ממני הצהרה על כך שחילקתי עלוני מידע בתוך בנין הממשל המחוזי, ולטפול האשמות שווא על מתרגלים אחרים. כשסירבתי,אמרה השוטרת ג'אנג: "אם תסרבי, לא אשחרר אותך !" היא כפתה אותי למיטה למשך זמן רב, ללא כל אפשרות לנוח, לאכול או לשתות, כשהיא בעצמה שוכבת לישון.

בשלוש לפנות בוקר, השומרים יו ו-ג'אנג רוי-יו לקחו אותי לחדר אחר. הם סגרו את הדלת וכפתו אותי למיטה שבחדר. ידי היו כפותות לרגלי מאחורי גבי, בתנוחה בה אי אפשר לעמוד זקוף או לשבת. לאחר זמן קצר לא יכולתי לעמוד בעינוי יותר, וכשכופפתי את ראשי השומר יו הכה אותי על ראשי עם אלה מעץ ואמר:" אם לא תודי באשמה את תסבלי. את הבאת את כל זה על עצמך!" ג'אנג מצאה מקל והכתה אותי על רגלי בעוצמה רבה, ואמרה ברשעות:" בואי נראה אם תוכלי להשאר שקטה תחת המקל שלי !". אמרתי להם:" כאנשי חוק אתם מפרים את החוק בכך שאתם מנסים לסחוט הודאה באשמה ע"י עינויים". בתגובה שני השומרים הכו אותי בצורה קשה יותר. הם אמרו:" ת יכולה להגיש נגדנו תלונה, אבל שום דבר לא יעשה נגדנו אפילו אם נכה אותך למוות!" אינני יודעת כמה זמן נמשכו העינויים עד שלבסוף נעשיתי מטושטשת ועמדתי להתעלף. השומר יו אמר:" את אינך עמידה למכות. מתרגל אחר עבר עינויים כאלו שלוש פעמים ברציפות מבלי לוותר. היכינו אותו באלות בחוזקה רבה פעמים רבות אך הוא נשאר שותק. לאחר מכן תלינו אותו עם ידיו ורגליו קשורות מאחורי גבו. החזקנו אותו גבוה באויר והפלנו אותו לקרקע, כשגבו פוגע בריצפה בעוצמה. אפילו תחת כזה כאב הוא לא הוציא מילה. את רק מדמה שאת מתעלפת !!" באותו הרגע נעשיתי ממש מטושטשת. ידי ורגלי היו כה חסרי תחושה שכמעט ולא הרגשתי אותם כלל. כל גופי כוסה בחבורות שחורות וסגולות והיה נפוח בצורה קשה. כל הבלוטות בגופי היו מאוד נפוחות וכך גם פרצופי. לאחר מכן איבדתי את הכרתי.

כשהתעוררתי מצאתי את עצמי על מיטה במרפאה שליד תחנת המשטרה. ידי השמאלית היתה כפותה לצינור חימום ודרך יד ימין קיבלתי עירוי נוזלים. השומרת ג'אנג אחזה בי, וסביב המיטה היו כשבעה או שמונה אנשים. הייתי רק בהכרה חלקית ושמעתי שהו, סגן מנהל מחלקת המשטרה המחוזית וראש "משרד 610" (סוכנות ממשלתית שהוקמה לשם הרדיפה של הפאלון גונג. בעלת סמכות מוחלטת מעל כל מחלקות הממשל , השלטון והחוק) אמר:" אם מישהו ישאל על זאת, פשוט נגיד שהיא חולה." איש אחר בשם ג'ואן אמר:" בוא נעשה הפסקה לכמה ימים. המתרגלת השניה ברחה למקום רחוק מאוד, ואי אפשר לתפוס אותה. אני כ"כ עייף עכשיו, אחרי שעסקתי בענין הזה. אינני יכול לסבול זאת יותר. קאי קצין משטרה וראש המחוז, שהיה מענה באכזריות מתרגלים רבים סובל מתאונת דרכים וממחלה. יו כמעט ואיבד את חייו, ושכב ימים רבים עם עירוי". שמעתי שיו אמר:" המקרה הזה מוזר. בדרך כלל אנחנו מענים מתרגלי פאלון גונג זמן רב ללא כל תגובה. כמה מהם היכינו יומיים ברציפות ועדיין שום דבר לא קרה להם. לא ציפינו שזאת (בכוונו אלי) תתמוטט כה מהר !"

ב-9 ביולי עדיין לא חזרתי להכרה מלאה. בניסיון לכסות על פשעיהם, השוטרים העבירו אותי לבית החולים המחוזי, ושמו אותי בחדר לבדי. הו שיקר לצוות בית החולים באומרו להם :" זו מתרגלת פאלון גונג שסירבה לקבל כל עזרה למרות שסבלה מהתקררות קשה. הכרחנו אותה לבוא לפה. עכשיו יהיה עליה לקחת תרופות". הם גם פקדו על הצוות להקצות אנשים כדי להשגיח עלי כל הזמן. כשחזרתי להכרה מלאה ראיתי 7-8 אנשים עומדים מעל המיטה בה שכבתי ואוחזים בי. הם כפתו את ידי ורגלי למיטה וציוו על האחיות לתת לי עירויים. הם אמרו ברשעות:" פה את לא תעשי מה שתרצי !"

למחרת, רודפי הורו לשני אנשי בטחון להשגיח עלי. אחת האחיות היתה מאותה העיר שבאתי ממנה. כשהזיזה את הוילון וראתה את כל החבורות השחורות והסגולות שכיסו את רגלי היא פרצה בבכי:" איך הם יכולים לעשות את זה ולהביא אותך לכזה מצב?" לאחר מכן שמעתי שאותה אחות כמעט שפוטרה משום שסיפרה לבני משפחתי על מצבי. הם הכריחו אותה לחתום על הצהרה שהיא לא תדווח יותר לאף אחד על מצבי לפני שהפסיקו להטריד אותה.

ב-14 ביולי בקושי יכולתי ללכת, ולמרות זאת הם שלחו אותי שוב למחנה המעצר. כמה מהעצורים שם הכירו אותי. מחשש שפשעיהם יתגלו, הו העביר אותי למחנה מעצר בעיר אחרת. כשהגעתי לשם השומרים שם שוב היכו אותי וניסו לסחוט ממני האשמות שווא כנגד חברי המתרגלים. סירבתי, וג'אנג שוב הכתה אותי. פעם אחת כשג'אנג ויו עינו אותי, ראש מחנה המעצר ראתה אותם ועצרה בהם.

ב-19 בספטמבר,2001 ג'אנג ושתי שוטרות נוספות העבירו אותי למחנה עבודה בכפיה, ובדרכנו לשם ג'אנג אמרה: "מחנה העבודה יעיל מאוד בשינוי (שטיפת מוח) של אנשים. אולי הם "ישנו" אותך תוך כמה חודשים. גם אם הם יצליחו את עדיין תשארי שם שלוש שנים!".

בקבוצה מס' 2 של מחנה העבודה בכפיה השומרים שוב עינו אותי. השומרים סאן, ג'או, יואנג וג'י נראו כאילו הם אדיבים, אולם הסתר הם תכננו אמצעים מרושעים. הם מנעו ממני מלישון, והורו לכמה משתפי פעולה (מתרגלי פאלון גונג שנשברו תחת שטיפות המוח והעינויים) לשטוף את מוחי במשמרות.

ב-11 במרס 2002 רודפי העבירו אותי למחלקה 4 של מחנה העבודה שי-ג'יא-ג'ואנג. משום שסירבתי להישמע לפקודותיהם השומר צ'י-יאו הורה עלי לעמוד אם פני אל הקיר למשך זמן רב. לא יכולתי לתמוך את עצמי והתעלפתי. לאחר מכן לא יכולתי יותר להזיז את רגלי השמאלית. שרירים אחדים חדלו לתפקד ולא יכולתי לדאוג לעצמי יותר. השומר צ'י-יאו חשב שאני מבלפת. נשלחתי לבית חולים שם משתמשים במתן זרם חשמלי גבוה לחולים כדי לגרות את השרירים. בדרך כלל הטיפול נמשך רק דקות אחדות. בכדי לענות אותי הם השאירו אותי על הזרם החשמלי הגבוה חצי שעה. ביה"ח קבע כי השריר שלי התנוון.

הם עינו אותי במשך 11 חודשים, והפכו אותי מבחורה בריאה לגמרי לבעלת נכות.

ב-25 במאי רודפי שלחו אותי לביתי. לאחר ששבתי הביתה התחלתי שוב בלימוד הפא ובתירגול הפא. בתוך זמן קצר יכולתי שוב ללכת, ו"משרד 610" המקומי החל להטריד אותי שוב. הם באו לביתי כדי לעצור אותי ואני נאלצתי לעזוב את הבית ולנדוד ממקום למקום. אני יכולה לשמש כעדה לפשעים שביצעה מחלקת המשטרה המחוזית, "משרד 610" ומחנה העבודה בכפיה שי-ג'יא-ג'ואנג כנגד מתרגלי פאלון גונג.

כקורבן אני קוראת לאירגון הבין-לאומי לחקירת הרדיפה של הפאלון גונג לחקור את הרדיפה שנמשכת במחוז שלנו כדי שהצדק והשם הטוב של הפאלון דאפא יחזרו למקומם הראוי.