לקיתי בנזק גופני כרוני במחנה העבודה לנשים שיבלי, תחת עינויים ברוטליים של קשירה בחבלים, כאב בלתי נסבל ומחסור כפוי בשינה

(Minghui.org)

אני מתרגלת דאפא מאזור הנאן. בגלל שעמדתי בפני שטיפת המוח של השלטונות, שפטו אותי   לא חוקית לשלוש שנים של עבודת כפייה. בדצמבר 1999 שלחו אותי למחנה העבודה לנשים   בשם שיבלי בעיר זאנגזו, מחוז הנאן.

שם התייחסו אלי בצורה ממש לא אנושית. הוכרחתי לעבוד 17-14 או יותר שעות בכל יום.    בסופי השבוע נאלצתי לעבוד שעות נוספות ולעיתים רחוקות ביותר נתנו לנו מנוחה.

את כל אחת ממתרגלות הפאלון דאפא סבבו ארבע עד חמש פושעות שבחנו את התנהגותן מסביב   לשעון. כמה מהשומרים קיללו או היכו את המתרגלות באופן שרירותי. הם גררו את המתרגלות   בעודם אוחזים בשערן, סטרו על פיותיהם, בעטו בהן, סטרו בחזקה על פניהן או צבטו אותן   באזור פנים הירכיים. הם גם המריצו את הפושעות לקלל את המתרגלות או להכות אותן וכפרס   הפחיתו את משך השהייה שלהן.

מתרגלות הפאלון דאפא לי שיא, יאנגהון, ליו צו'נלאן ואחרות הוכו באכזריות   מספר פעמים. גררו אותן לרצפה, ואז היכו ובעטו בהן, דרכו על גופותיהן והיכו אותן   בעודן מתגלגלות על הרצפה. המתרגלת לי שיא נפצעה קשה ואיבדה את שליטתה על מעיה ועל   שלפוחית השתן שלה. רגליה הפכו כבדות, כואבות וחלשות, היא נאלצה להיעזר באחרים כדי   ללכת למשך יותר משנה. כשהיא עזבה את מחנה העבודה הייתה הליכתה בלתי יציבה בעלת   צעדים מהוססים. את המתרגלת יאנג שיאנפאן גרר שומר לחדר המשגוח כשהוא אוחז בפיה   רק משום שהמילים "פאלון דאפא הוא טוב" יצאו מפיה.

את המתרגלת סון ג'יאנגיי היכו הפושעות בתא שלה. כשהיא דיווחה לשומר על מה שקרה   לה, לא היה איכפת לו על מה שקרה, הוא שאל אותה אם אכן פאלון דאפא הוא טוב וכשהיא   השיבה בחיוב הוא סטר לה על פניה בחוזקה. השומר המשיך להכות אותה בפניה בעודו דורש   ממנה לענות. אפה של שיא החל לדמם ופניה התנפחו. בבוקר אחד, בשעה מוקדמת, התכוננה   מתרגלת אחת בשם ז'אנג הייפו להתחיל בתירגול, מספר פושעות ששמעו על כך מיהרו למיטתה   וגררו אותה לרצפה. הם הפשיטו אותה מבגדיה, לחצו אותה כנגד הרצפה והיכו ובעטו בה.    אחרי שסיימו הן לא נתנו לה להתלבש והשאירו אותה לקפוא בקור העז בכניסה הראשית.    בעודה מכוסה חבורות מכף רגל ועד ראש, היא עמדה שם רועדת ברוח הקרה.במקרה אחר, ארבע   פושעות בעידוד המשטרה, גררו את המתרגלת קוי קוושוגו לחצר האחורית והיכו אותה באכזריות   ללא סיבה. גופה היה מכוסה כולו בחבורות.

זמן קצר לאחר מכן, נתקבלה במחנה הוראה מלמעלה שהחריפה את רדיפת מתרגלות הפאלון   גונג. השומרים ניהלו רדיפה ברוטאלית אחר 200 מתרגלות פאלון דאפא והשתמשו במגוון   של מכשירי עינויים ושיטות עינויים שונות, כגון חבלים, אלות חשמליות, ספסל הנמר*    וחשיפה קבוצתית לשמש השורפת. בבוקר מוקדם אחד, בדצמבר 21, 2001, שוטרים שפעלו יחד   עם השומרים לקחו תריסרי מתרגלות ל"צוות אכיפת החוק", הם הכריחו אותנו   לכתוב "מכתב התחייבות" שבו אנו מוותרות על פאלון גונג והשתמשו בעינויים   אם לא שיתפנו איתם פעולה. רבים מאיתנו הוכנסו לתוך תאים נפרדים , מתרגלת אחת בכל   תא. השוטרים השגיחו עלינו בזה אחר זה לפי תור. נאסר עלינו לנמנם או לשבת ונאלצנו   להישען על הקיר. זעקות מצמררות נשמעו מהתאים בשעת העינויים.

ארבעה שומרים ביקשו ממני לכרוע ברך, אני סירבתי. הם ניסו מספר פעמים ללחוץ בעזרת   ברכיהם על מפרק ברכי מאחור אך לא עלה בידם לדחוס אותי למטה. משום כך הם בעטו ודרכו   על ברכי מאחור במשך זמן מה ולבסוף עזבו אותי. זמן קצר לאחר מכן הם חזרו עם חבלים   ואמרו באכזריות " עוד לא הייתה לנו הזדמנות להשתמש בחבלים הללו מאז שקנינו   אותם לפני מספר שנים, עכשיו אפשר להשתמש בהם על מתרגלי פאלון גונג". ואז הם   הכריחו אותי לפשוט את מעיל החורף שלבשתי וקשרו אותי בחבלים. הם אפילו אמרו שבגלל   שאני זקנה הסבל שלי יהיה קטן בהשוואה לסבלם של המתרגלות האחרות.

מאוחר יותר שמעתי ממתרגלות אחרות שאת חלקן שרפו עם סיגריות, חלקן הוכרחו לשבת   על ספסל הנמר ואחרות הוכו באלת גומי או אלה חשמלית. בעוד הזמן עובר,מידי יום ביומו   הם קשרו אותי ביותר ויותר חבלים. חבל אחד קשר את קרסולי ואחר קשר את זרועותיי מאחור   וגרם לכך שהן כמעט נגעו בצווארי. הם חיברו חבל נוסף בין צווארי לקרסולי וכך לא   יכולתי לעמוד או לשבת בישיבה שפופה. השומרים גם לחצו על שתי כתפי שוב ושוב. מכיוון   ששבתנו רעב במשך 23 יום, כבר לא יכולנו אפילו ללכת בצורה יציבה. עכשיו הם עינו   אותנו על ידי כך שאילצו אותנו לעמוד זקוף במשך ארבעה ימים ולילות רצופים וקשרו   אותנו בעוד ועוד חבלים. הכאב המשסף והעייפות הבלתי נסבלת התמזגו יחדיו. למרות שירד   שלג כבד בחוץ, היינו ספוגות זיעה לגמרי בגלל העינויים. זרועי הימנית נפגעה קשות   מהחבלים, היא הפכה כבדה, כואבת ורפויה. לא הייתי מסוגלת לישון בלילה. שלושה חודשים   לאחר מכן, שריר זרועי הימנית ללא ספק התנוון. זרועותיה של המתרגלת יאן הונג נפגעו   קשות מהחבלים גם כן. היא איבדה את היכולת לכופף את פרקי כף ידה והנפיחות לא ירדה   גם שישה חודשים לאחר מכן. לבסוף היא שוחררה בערבות לצורך הטיפול הרפואי.

מתרגלות הפאלון גונג הופרדו לארבע קבוצות לאחר שנחטפו והובאו למחנה העבודה. בכל   קבוצה היו מתרגלות שהפכו לבעלות מום. ציינתי כאן רק מספר מקרים שקרו בנוכחותי.    שמונה חודשים לאחר מכן זרועותיי החלימו אך אחת מהן קטנה יותר מהשניה בצורה בולטת   לעין.

* ספסל הנמר הוא כלי עינויים. הקורבן נאלץ לשבת על ספסל צר ומאורך מברזל כשרגליו   פשוטות לפניו, ברכיו קשורות לספסל בחזקה וזרועותיו קשורות מאחורי גבו. בדרך כלל,    חפצים קשים מוחדרים מתחת לרגלי היושב בכדי להגביר את הקושי לעמוד בכאב.