הבהרת האמת לאזרחי סין אחרי יום הפאלון דאפא העולמי

כמה ימים אחרי יום הפאלון דאפא העולמי, חשבנו כמה מתרגלים מישראל איך נוכל לנצל את יום ההולדת של הפאלון דאפא ולתת גם לעובדים הזרים הסינים בישראל הרגשה של חג ובמקביל גם להבהיר להם את האמת שפאלון דאפא הוא טוב והרדיפה אחריו היא רעה. החלטנו להגיע כבכל יום שבת אל התחנה המרכזית בתל-אביב, שם נמצא ריכוז רב של עובדים זרים סינים ולערוך פעילות חגיגית כלשהי.

אחת ההצעות שהועלתה הייתה לחלק לעובדים הזרים עוגות ועוגיות יחד עם העלונים שאנו מחלקים. אבל לאחר שהתייעצנו עם מתרגלים סינים הבנו כי להבדיל מאיתנו, הישראלים, הסינים אינם נוהגים לקבל אוכל מאנשים זרים מה עוד שעוגות זה לא דבר שהם רגילים אליו. אחד החברים הציע להגיע אל המקום ולשיר שירים על פאלון דאפא בסינית. ההצעה הזו הועלתה כבר יחסית מאוחר ולא הספקנו להתארגן ולהכין הרבה שירים. גילינו כי יש אצלנו ארבעה מתרגלים שמנגנים בגיטרות ועוד אחרים שיש להם תופים ומעין קסילופון הודי. החלטנו לשיר את השיר "פאלון דאפא הוא טוב".

ההיענות לאותו יום שבת מצד מתרגלים רבים מישראל הייתה גבוהה ורבים מכל רחבי הארץ הגיעו בשבת לתחנה המרכזית. אחד המתרגלים פרש שלטים גדולים על הרצפה, המבהירים את האמת, עם כיתובים וציורים. ביניהם היה שלט חדש שהכנו שאומר "לטוב יש גמול טוב ולרע יש גמול רע", שעורר עניין רב בין הסינים. קבוצה גדולה של המתרגלים עמדה ותרגלה את התרגילים, אחרים שלחו מחשבות נכונות וקבוצה אחרת ישבה ונגינה בגיטרות כשמאחוריהם עומדים מתרגלים אחרים ושרים בקול "פאלון דאפא טוב, פאלון דאפא טוב, פאלון דאפא הוא פא אמיתי, אורו של הבודהא מאיר בכל מקום".

להפתעתנו הרבה קרה דבר מעניין. הסינים שינו את התנהגותם: בדרך כלל מגיעים העובדים הסינים אלינו, קוראים את השלטים, חלקם משוחחים עם המתרגלים ושואלים שאלות ולאחר מכן הולכים לדרכם, אבל אף אחד לא מביע ממש הזדהות איתנו ולא מנסה לתרגל את התרגילים למשל.

הפעם מה שקרה היה מפתיע- סינים רבים עמדו לידינו בכוונה, הקשיבו לשיר, חלקם אפילו שרו יחד איתנו ואחר כך המשיכו בדרכם, ואז הגיעו עוד סינים ועוד סינים ובכל פעם שרו איתנו ואחר כך הלכו. היו אפילו סינים רבים שפשוט עמדו לידינו ולמרות שחזרנו על השיר הזה הרבה מאוד פעמים הם לא השתעממו ולא התעייפו מלשמוע אותו עוד ועוד. הם עמדו שם בכוונה והקשיבו. חייכו וממש נהנו.

שמתי לב שבדרך כלל כשני מנסה לשוחח עם הסינים או להגיד להם משהו הם שומעים ולא תמיד מקשיבים ואילו הפעם כששרנו יכולנו למסור להם את המסר כי פאלון דאפא הוא טוב והם עצרו במיוחד בכדי להקשיב אל המסר הזה. הבנו כי באמצעות המוסיקה והשירה אפשר להעביר מסרים שלא תמיד אפשר להעביר על ידי דיבור. דבר מוזר קרה באותה הזדמנות: לי אין קול חזק במיוחד וקולי הוא די צרוד, אבל באותו יום שבת כשהייתי צריכה לשיר את השיר, קולי היה חזק מאוד וצלול. אחרי שחזרתי מהתחנה המרכזית ניסיתי שוב לשיר והקול חזר לקדמותו והיה שוב חלש וצרוד. הבנתי כי המורה עזר לנו באופן זה להבהיר את האמת ואני מודה לו.