המצפון ייסר את העבריינית לשעבר והיא מתוודה: השוטרים במחנה העבודה לנשים נאנמוסי אילצו אותי לענות מתרגלות פאלון גונג

(Minghui.org)

הייתי עבריינית. במשך יותר משנתיים עברתי "חינוך מחדש בעבודות בכפייה" במחנה העבודה לנשים נאנמוסי שבנפת זיג'ונג, מחוז סיצ'ואן. במהלך שנות המאסר שלי הייתי עדה לכך שמתרגלי הפאלון גונג הם האנשים הטובים והאדיבים ביותר. אין להם הרגלים רעים ויש להם רק לב טוב ורחום. לא משנה מה הן עשו, הן תמיד חשבו בראש ובראשונה על האחרים. לעולם לא אשכח את חוויותי מהתקופה בה כיהנתי כ"סייעת ומחנכת" במחנה העבודות בכפייה לנשים. כשעיניתי אותן תוך שימוש בשיטות המרושעות ביותר, לא רק שהן לא התלוננו, אלא שהן דיברו אלי באדיבות ובחמלה: "את יודעת מה את עושה? אני מתרגלת, אני בכלל לא מפחדת מכל השיטות האכזריות שאת בוחרת לענות אותי. לטובתך, אני מזהירה אותך שלא תעשי דברים מבישים שכאלו, שעליהם תתחרטי מאוד בעתיד. אם אדם רודף מתרגל פאלון דאפא, חטאיו יהיו חמורים מדי מכדי לכפר עליהם. מוטב שתחשבי על עתידך ותכירי לנצח בערכם של חייך."

דבריה נגעו לליבי, אך עדיין עיניתי אותן באדישות תוך שימוש בשיטות אכזריות. זה היה בגלל הפקודה שקיבלנו מרשויות מחנה העבודה שאמרה שכל מי שתצליח "לשנות" מתרגלת פאלון גונג עונשה יופחת בחודש עד חודשיים. מדי יום כונסנו יחדיו ע"י שוטרי הכלא. לא רק שהם לימדו את ה"סייעות והמחנכות" כיצד לשמור על מתרגלות הפאלון גונג וכיצד לרדוף אותן תוך יישום שיטות אכזריות, הם גם ביקשו מאיתנו לציית לכלל: "אל תהרגו את המתרגלות מייד". בנוסף, הם גם לימדו אותנו להשתמש בטכניקות עינויים שונות על מתרגלות שונות וכדומה.

אז עיניתי אותן תוך שימוש בשיטות שלמדתי משומרי הכלא. מדי יום הן סבלו ממצוקות נפשיות ופיזיות כאחד. לפעמים המצפון ייסר אותי. ניסיתי להבין מדוע שומרי הכלא פרסמו ורוממו את הניהול התרבותי והרוחני, לא רק במלותיהם אלא גם במסמכיהם, ולעומת זאת, בחדרי חדרים, הם עודדו אותנו לעולל למתרגלות דברים שפוגעים באל ובשכל הישר. מתרגלות הפאלון גונג לא רצו להתפרסם או להשיג רווחים מהחברה, הן גם לא היו מעורבות בפוליטיקה. אם כך, מדוע היחס אכזרי כל כך? דוגמא שתבטא טוב יותר את שאלותי: אם כמה מתרגלות סרבו עדיין לוותר על הפאלון גונג, שומרי הכלא היו מעודדים אותנו בחשאיות להעניש אותן: לאלץ אותן לעמוד זקוף כמו חיילים במשך פרקי זמן ארוכים; לכפות עליהן לשבת על העקבים ולמנוע מהן שינה במשך כל הלילה. שומרי הכלא אף ביקשו מאיתנו לרדוף את המתרגלות עם מגוון רב של שיטות זדוניות שעל חלקן אני אפילו לא מסוגלת לחזור. שוטרי הכלא טענו: "זה טוב להן". אלו העובדות שלהן הייתי עדה במו עיניי. רגליהן וכפות רגליהן של חלק מהמתרגלות התנפחו כתוצאה מעמידה ממושכת. אך אפילו כשהנפיחות היתה מאוד חמורה המתרגלות נאלצו לרוץ. אם הן כבר לא היו מסוגלות יותר לרוץ, שומרי הכלא ביקשו משני אנשים לסחוב אותן עד אשר נפלו מחוסרות הכרה בשל תשישותן.  עד היום הסוהרים במחנה העבודה נאנמוסי עדיין רודפים באכזריות את המתרגלות, הרחק מעייני הציבור. הם מעולם לא הודו, ולעולם גם לא יודו בהתנהגותם הנפשעת.

כדי להוכיח שמתרגלי הפאלון גונג סבלו מעוולות ומרדיפה, וכדי להתוודות על מה שעוללתי למתרגלות, כתבתי חלק מהתנסויותי על אחוז קטן מהפשעים שבוצעו במחנה נאנמוסי לעבודות בכפייה לנשים. אני מאמינה שהפאלון גונג יגבר על הרשע. ההיסטוריה תשפוט את החוטאים.